1.28.2010

הטור שלי "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 379 מיום 26.1.2010



שיעור בגיאומטריה גיאוגרפית / ישראל מידד

ביום שישי האחרון קיבל יורם קניוק עמוד שלם ב'הארץ' כדי לפרסם את דעתו. הרשימה, "ארץ מחולקת כבר", מדברת על תושבי "יהודה" מול "תושבי מדינת תל אביב", כשלראשונים "שנשבעו למחות את זכר עמלק", יש "עבר מומצא שגם לפני אלפי שנים לא היה לו עתיד". ב"יהודה" חיים "עובדי אלילים" ו"אין בה חמלה", אבל "יש בה אנוכיות צרת אופקים" ו"מדינת אפרטהייד הלכתית". אבל קניוק מנחם את קוראיו בכותבו: "לא תהיה כנראה מלחמת אזרחים כפי שחשבתי פעם".

לא באתי לנהל ויכוח עם הסופר, אלא עם 'הארץ'. הסתכלתי על אותו עמוד והוצאתי סרגל. גודל השטח המודפס הוא 1700 סנטימטרים מרובעים, מתוכם 400 סמ"ר הוקדשו לשתי מודעות. שטח נוסף, 678 סמ"ר, מוקדש לשתי תמונות: אחת של מתרחצים בחוף ימה של תל-אביב והשנייה לארבעה "נערי גבעות", לכאורה, המתוארים כ"מתנחלים בעימות עם פלסטינים ליד שכם", למרות שאין ערבים בתמונה והארבעה בתמונה סתם עומדים בשדה ירוק. הכותרת והשטח הריק תופסים עוד נתח. לפי החישוב שלי 900 המילים של קניוק זכו לנתח שטחי של 330 ס"מ, פחות מ- 20 אחוזים של שטח העמוד. הנה לכם שיעור מאלף שמציג לנו 'הארץ' על יצירת הבלטה קיצונית, אולי בהשראת השטחיות התל-אביבית: מצד אחד, ניפוח מלאכותי מוגזם כדי להגדיל את תשומת הלב של הקורא ולתפוס את עינו; ומצד שני, קידום תכנים של הבל.

כל כך הרבה בזבוז בשביל כל כך מעט דברי טעם.

תלונתי זוכה לסיקור



השתלחות בשידור
הנציב: ז'וז'ו אבוטבול חרג מגבול הטעם הטוב

אבוטבול בז בשידור להורה שטען כי אין לשחרר אסירים ביטחוניים תמורת שליט אפילו במחיר חיי בנו
▪ ▪ ▪
שדר רשת ב', ז'וז'ו אבוטבול, קיבל הערה מנציב קבילות השידור ברשות השידור, אלישע שפיגלמן, בגין מה שכינה "חריגה מגבול הטעם הטוב".

קביעת הנציב נמסרה בתגובה לתלונתו של ישראל מידד, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת [סגן יו"ר למען האמת], שקבל על כך שבאחת מתוכניות המאזינים של אבוטבול (31.12.09) העלה לשידור אב להגיב לנושא המחיר שיש לשלם עבור שחרור גלעד שליט. האב הביע את דעתו שאין לשחרר אסירים ביטחוניים, אפילו במחיר חיי בנו עצמו אם הוא היה במצב דומה ומוחזק כבן-ערובה, ואף טען ששח עם בנו בנושא. לדעת האב, אין זה בא-בחשבון להביא לרצח עוד עשרות בתמורת חייו של בנו.

ז'וז'ו אבוטבול הגיב במילים חריפות: "אני בז ואני מקיא מקרובים שלא אכפת להם מהילדים שלהם".

הנציב שפיגלמן מצא את התלונה מוצדקת, ודרש מאבוטבול כי יימנע מהתבטאויות דומות בעתיד. עם זאת, הניח שמדובר במעידה חד-פעמית שאינה מצריכה הליך משמעתי.

יש מקום להבעת דעה אישית

"בחנתי כמה פעמים את התוכנית המוקלטת", כתב הנציב בנימוקים להחלטתו. "אין ספק, שתפקידו של מגיש התוכנית להעלות סוגיות והסתייגויות ושאלות וקושיות כדי להביא את המאזין לניסוח מלא ומדויק של עמדותיו. לתוכנית המדוברת יש גוון של 'אקטואליה מזווית אישית', ומשום עובדה זו יש מקום לכך שהמגיש מביע את עמדתו בסוגיות שונות. אלא שבניסוח שבחרת במהלך התוכנית שכלל לא רק הבעת-דעה מנוגדת לזו של המאזין אלא תיאור גרפי 'אני בז ומקיא מקרובים...' חרגת הרבה מעבר לטעם הטוב ולמקובל ברשות השידור", דברי שפיגלמן.

המתלונן ישראל מידד אמר כי "תמיד מנחה יכול להביע את התנגדותו לרעיון או לדעה כי הרי התוכנית מיועדת לכך. אלא שמר אבוטבול עבר את הקו הברור בין דיון לבין הטלת רפש וזלזול והבעת דעה פרטית".

תוויות:

1.27.2010

שני ערבים שנחשדו כנטפלים לבחורות יהודיות "טופלו"

בערב יום השואה נקראו עשרות נערים ירושלמים באיי-סי-קיו לחסל ערבים בקניון פסגת זאב. ההיענות היתה סוחפת. הם התנפלו על שני נערים משועפט, התעללו בהם והיכו אותם עד זוב דם. לינץ' נוסף שתוכנן ליום הזיכרון לחללי צה"ל נחשף ברגע האחרון. בשכונה יש מי שמרוצים. הערבים האלה שמסתובבים בקניון, רק מכות הם מבינים



היו שידורים בטלוויזיה מתוך מצלמות האבטחה של האירוע והיו כתבות אחרות.

דבר חדש בא למדינה?

לאו דווקא.

הנה דיווח משנת 1928 על אנשי ה"הגנה" בפעולות מאוד דומות למה שקורה היום אבל אז, במקרה אחד, זה נגמר בשני ערבים הרוגים.



תוויות: , , ,

1.26.2010

מי כתב את זה?

האם בנימין נתניהו אמר את הדברים הבאים על בן כספית אשר פירסם דברים חמורים על אשתו?

העלייה להתקפה על התקשורת מעידה על מצוקה אמיתית.

לא. אלה הם הדברים שכתב בן כספית על משפחת נתניהו.

לא כל טרמפ יהיה מוצלח



יש לי בעייה עם האקדמיה ללשון העברית

קבלתי הודעה מהם לאמר:

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה ביום כ"ה בטבת תש"ע (11 בינואר 2010) אושרו כמה מילים בשימוש כללי ובהן:


יְמָמִית, חֲנוּת יְמָמִית (חנות הפתוחה יומם ולילה)


תַּרְחִיב (אקסקורסוס).


אבל מה זאת "אקסקורסוס"?

האם excursion?
האם excurse? כגון:
Ex`curse´
v. t.1.To journey or pass thought.



פניתי אליהם וזכיתי בתשובה זו:

תַּרְחִיב (אקסקורסוס)

מדובר בפרק חריג במאמר אקדמי או בספר ובו דיון רחב בנושא צדדי. לעתים הוא בא בצורת נספח. המונח משמש גם בהרצאות שבעל פה לציון 'פרק אגב' שנחוץ לעסוק בו לצורך המשך ההרצאה. מקור המילה excursus בלטינית ('ריצה החוצה מן'). המונח היווני המקביל הוא parecbasis ('ללכת הצדה מן', 'לסטות מן'). מקורם של שני המונחים בתחום הרטוריקה.


נתקבלה המילה תַּרְחִיב (פרק שמרחיב את היריעה בעניין מסוים, אך אינו סוטה מן הנושא). המילה תצטרף לקבוצת מילים במשקל תַּפְעִיל המציינות דברים כתובים, כגון תמליל ותקציר.

1.21.2010

הטור שלי "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 377 מיום 21.1.2010

על משמר הדמוקרטיה / ישראל מידד

כמי שעוקב אחרי התקשורת אני נתקל לעיתים באירועים ודיווחים די חריגים ואף מוזרים. לפני שבועיים למשל, מארגני ההפגנות של השמאל הקיצוני בשכונת שמעון הצדיק (ליד שייח' ג'ראח) בירושלים הפיצו הודעה שבוודאי נקלטה אצל מערכות העיתונים והערוצים כמדי שבוע. אלא שהפעם נכללה בהודעה בקשה שהמפגינים יבואו עם מראות. השימוש במראות אינו חדש במחוזותינו, והוא נועד לסנוור את השוטרים ועל ידי כך להפריע להם במילוי תפקידם. בנוסף, ראייתם של השוטרים עלולה להיפגע ובוודאי שמדובר בפעולה אלימה. מדוע, אם כן, לא מצאו כלי התקשורת לנכון לכלול פרט זה בדיווחים שלהם ולא איפשרו לציבור לנהל ויכוח על השימוש בשיטות כאלה? הרי זאת מהותה של הדמוקרטיה שדווקא מחנה השמאל מרים את דיגלה: לקיים דו-שיח על מנת ללבן נושאים ולתרום לשיפור הזכויות. אלא שאם פרטים מוצנעים מעיני הציבור, איך ניתן לשפר?

ובאותו עניין. הידיעות על הפשיטה המשטרתית ביום שני ביצהר כללו קביעות נחרצות מצד כלי תקשורת, כגון זו שמצאתי ב'הארץ': "מקור המקורב לחקירה אמר כי 'התיק תפור וסגור ומבצעי ההצתה ייתפסו. נקודה'". בשלב זה של האירועים, אין לי ולכתב את האפשרות לדעת האם אכן יש ראיות מוצקות. אבל אם הייתי הכתב, הייתי מוסיף שרק לפני כשלושה שבועות נתפס חשוד אחר, ולמרות תרועת החצוצרות של דוברי הכחולים הוא שוחרר. האם הכתב ממלא תפקיד של מוסר ידע על מנת לשמור על תרבות של דמוקרטיה, או שהוא מתעלם מתפקידו ומשמש סוכן מידע של המשטרה או כלי שרת אידיאולוגי נגד 'המתנחלים'?

ועד שהספקתי לבדוק אתרים אחרים גיליתי שארבעת הקטינים שנעצרו כבר שוחררו. בכל מקרה, מהדוגמאות שהבאתי לא התקשורת ולא הדמוקרטיה יוצאות נשכרות, ובוודאי לא צרכן התקשורת.

1.20.2010

מיהו זה עם בר?

הנה תמונה בה רואים את בר רפאלי עם ידידה ליאו קפריסיו:




מקור התמונה


אבל מי הוא זה עם הזקן?

איזה רב?

חזן?

משגיח כשרות?

1.18.2010

עם קצת דמיון




לכשייבנה



ויקרא פרק ד':-

כז וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ: בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת יְ-וָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם.

כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא--וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל-חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא.

1.16.2010

והם גם כרתו עצי זית של עדי-עד



איש חמאס חשוד שירה לעבר תושב שילה

השב"כ התיר לפרסם כי כוחות הביטחון עצרו פעיל חמאס בחשד שביצע את פיגוע הירי במאחז קידה הסמוך לשילה לפני כשלושה חודשים - רועי שרון | 7/1/2010

בפיגוע נפצע בינוני תושב המקום יאיר הירש. כשבוע לאחר הפיגוע עצר כח דובדבן את איש חמאס ג'באר אבו-עליא בחשד לביצוע הירי.

הכח, שפעל בביתו של אבו-עליא ניסה לאתר את הנשק ממנו ביצעו המחבלים את הירי וערך סריקות מקיפות בתוך הבית. בשלב מסוים הבחין אחד הלוחמים שעמד בחצר המבנה בגל אבנים, שתחתיו הוסתר הנשק. בתום חקירתו הגישה הפרקליטות נגד אבו-עליא כתב אישום הכולל סעיפים של ניסיון לגרימת מוות, פעילות בארגון טרור ואימונים בנשק.

1.14.2010

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 376 מיום 14.1.2010

הסאטיריקנים הולכים יחפים? / ישראל מידד

זכיינית ערוץ 2 'קשת' מרבה לנצל דימויים כמעט אנטישמיים על מנת להציג את ציבור המתנחלים כטורפי בני-אדם, גזענים, רומסים וסתם לא-יפים, שלא לדבר על פגיעה בערכי הדת והתרבות. לאחרונה פנתה 'קשת' בתלונה ליושבת ראש ועדת האתיקה של הכנסת, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, נגד דברי חבר הכנסת יעקב כ"ץ בישיבת ועדת החינוך של הכנסת ביום שני האחרון.

במכתב הם שוטחים את מר ליבם: "אנו בשידורי קשת סבורים כי הדברים מעידים על אי הבנת מהותה ותפקידה של הסאטירה ולוקים בחוסר סובלנות מסוכן. זאת ועוד, התנהגותו ודבריו של חבר הכנסת כ"ץ חרגו ממסגרת חופש הביטוי, אינם הולמים נבחר ציבור, וחורגים מכללי האתיקה של חברי הכנסת".

להזכירכם, אם כי בטח לא שכחתם, ח"כ כ"ץ תקף מערכון של 'ארץ נהדרת' בו נראו מתנחלים כאילו הם חוטפים חייל. כצל'ה אמר בוועדה כי "כשיבוא יום ומדינת ישראל תנוהל על ידי הגורמים המשפטיים הנכונים... האנשים האלו יועמדו לדין על אנטישמיות, כמו שבגרמניה ובפולין אנשים הועמדו לדין אחרי המלחמה. זה כמו שגבלס עסק בתעמולה נאצית, לכלך על יהודים ואחר כך שחטו יהודים".

ואני מתפלא על בכירי קשת. גם הם אינם מבינים סאטירה? אין ספק שח"כ יחימוביץ', אשר באה מאותה ברנז'ה, בוודאי יודעת היטב שכל מה שכצל'ה אמר היה עיבוד של תסריט שפשוט לא התקבל ע"י עורכי התוכנית והם כועסים שהוא סחב להם חומר. ובכלל, לפי טענתם בעבר (זוכרים את הקטע על מתיישבי חברון והערבי כקרש גיהוץ?), אין מי שיכול לשפוט סאטירה. אז מה הם רוצים - גם לשדר חופשי וגם למנוע ביקורת חופשית?




המקור:

ומי בעד חופש הדיבור בשידור?

זכיינית ערוץ 2 קשת, זו שמרבה לנצל דימויים נאציים ואנטישמיים על מנת להציג את צבור המתנחלים כטורפי בני-אדם, מזלזלים בחיי אנוש, גזענים, רומסים ורודפים וסתם לא-יפים, שלא לדבר על פגיעה בערכי הדת והתרבות, פנתה ליושבת ראש ועדת האתיקה של הכנסת, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה לבחון את מה שעולל להם חבר הכנסת יעקב כ"ץ בדברים שאמר בישיבת ועדת החינוך של הכנסת ביום שני האחרון.

במכתב הם משטחים את מר ליבם: "אנו בשידורי קשת סבורים כי, הדברים מעידים על אי הבנת מהותה ותפקידה של הסאטירה ולוקים בחוסר סובלנות מסוכן. זאת ועוד, התנהגותו ודבריו של חבר הכנסת כץ חרגו ממסגרת חופש הביטוי, אינם הולמים נבחר ציבור, וחורגים מכללי האתיקה של חברי הכנסת". להזכירכם, אם כי בטח לא שכחתם, ח"כ כץ התנפל על מערכון של "ארץ נהדרת" בו נראו מתנחלים כאילו הם החוטפים של גלעד שליט. כצ'לה אמר בוועדה כי "כשיבוא יום ומדינת ישראל תנוהל על ידי הגורמים המשפטיים הנכונים...האנשים האלו יועמדו לדין על אנטישמיות, כמו שבגרמניה ובפולין אנשים הועמדו לדין אחרי המלחמה. זה כמו שגבלס עסק בתעמולה נאצית, לכלך על יהודים ואחר כך שחטו יהודים".

ואני מתפלא על בכירי קשת. גם הם אינם מבינים סאטירה? אין ספק שח"כ יחימוביץ' אשר באה מאותה ברנז'ה בוודאי יודעת היטב שכל מה שכצ'לה אמר היה עיבוד של תסריט שפשוט לא התקבל ע"י עורכי התוכנית והם כועסים שהוא סחב להם חומר. ובכלל, לפי טענתם בעבר (זוכרים אתת הקטע בחברון והערבי כקרש גיהוץ?), אין מי שיכול לשפוט סאטירה. אז מה הם רוצים – גם לשדר חופשי וגם למנוע ביקורת חופשית?

נ.ב. ואם כבר עוסקים באיך ערוץ תקשורת מתייחס לעובדה שהוא לא בסדר, הנה חדי עין בוודאי הבחינו בתחתית עמוד 15 בגליון יום ששי האחרון של "הארץ" ובוודאי קראו במסגרת את החלטת מועצת העיתונות אודות כתבתו של אמיר אורן מלפני ארבע שנים מיום 21.10.05 ועל כך שהכתב לא ביקש את תגובתה של בתיה כרמון למרות שהיה מחוייב לעשות כן. אז, גב' כרמון הנכבדה, תדעי שלפחות אנו קראנו על נצחונך.

יהודה גליק אל נצ"מ אבי רואיף

קטע מתוך מכתב:

...לסיום, אני מבקש לומר מספר מילים אישיות על האופן שבו אני רואה את התנהגות משטרת מרחב דוד כלפיי בשנה וחצי האחרונים.

בניגוד למה שמשטרת ישראל ניסתה להציג אותי לאורך כל התקופה הזאת, הרי שאני אומר באופן חד וברור: אני איש חוק וסדר, איש של דרכי נועם ואיש של הידברות. הייתי שמח אילו היינו יכולים להימנע מכל ה"סאגה המשפטית" שכפיתם עליי. אין לי ספק, וכפי שהתבטאתי ברוח זו עשרות פעמים, בכתב ובעל פה, כי לדעתי הדרך הנכונה והיעילה להתנהלות בין אזרחים לבין משטרה היא בדרך של הידברות.אני משוכנע כשמש בצהריים כי אילו משטרת מרחב דוד הייתה נענית לקריאתי ופותחת ערוץ הידברות מסודר עם היהודים הדתיים העולים להר ניתן היה לפתור הרבה אי הבנות הדדיות.

כידוע לך, בשנה האחרונה בחרה משטרת מרחב דוד בדרך אחרת. אני הפכתי לקרבן של השפלות, קרבן של אלימות פיזית ומילולית מצד המשטרה. עצרתם אותי פעמים אינספור במעצרי שווא. עצרתם אותי בהליכתי לתומי ברחוב, עצרתם אותי באמתלות דמיוניות שגם אתם ידעתם שהם "מצוצות מן האצבע" וכל מטרתם הייתה לצורך התעללות והתעמרות. צר לי שזו הדרך שהעדפתם על פני דרך של הידברות. אני משוכנע שבחירתכם בדרך השלילית, לא הוכיחה את עצמה ובוודאי לא הייתה נעימה אף לא לאחד מן הצדדים ואף לא לבית המשפט וכפי שביטא את הדברים כבוד השופט רובינשטיין במילים חסרות תקדים בפסקו האחרון.

על אף כל הנ"ל, הרי שאני רוצה להאמין לרוח הדברים שביטאת בפגישותינו האחרונות. אני רוצה לקוות כי אכן בכוונתכם לפתוח בדף חדש וברוח חדשה (למרות שהקצינים האחרים שנכחו בפגישות לא הצליחו להתאפק גם לאחר דבריך, והעדיפו להתבטא כלפיי באותו מעמד עצמו בגסות בוטה עד שאתה בעצמך נאלצת להעיר להם).

מבחינתי גישה חדשה שכזאת תיענה מצידי בהדדיות מלאה ובשיתוף פעולה פורה.

תוויות:

1.13.2010

מכתבי ב"הארץ" על האצ"ל והטרור הערבי

שני מכתבים שהתפרסמו היום בעיתון "הארץ" על פעילות האצ"ל בשנות ה- 30 ואחד שלי:

בתגובה על מכתב למערכת "זה טרור וזה טרור" ("הארץ", 7.1.10)

בני גפן צודק בציינו כי חפים מפשע נפגעו מפעולות של אצ"ל. ובכל זאת, יש תשובה לשאלתו "מהו, אם כן, ההבדל בין 'לוחמי חירות' ל'טרוריסטים'?" הטרור היהודי ההוא בא כתגובה, לאחר שבמשך יותר מ-15 שנה ערביי ארץ ישראל השתוללו ופגעו בעיקר באזרחים וברכוש - בפרעות תר"פ, תרפ"א ותרפ"ט ובמאורעות 1936-1939. מאות יהודים נהרגו, רבים נפצעו, ושלטונות המנדט כשלו.

היהודים השיבו מלחמה, אולי באיחור. הפעילות הסטטית של ה"הגנה" לא יכלה להתמודד כראוי עם תופעת האלימות הרחבה של הערבים, וגם שיטת היחידה ה"נודדת", האקטיווית, היתה מוגבלת ביעילותה. הטרור היהודי של 1937-1939 היה אמצעי הגנה כנגד היוזמה הרצחנית הערבית, שנועדה לחסל מבחינה פוליטית ואנושית את היישוב, ולחבל בהחלטת חבר הלאומים להקים בית לעם היהודי.

ישראל מידד

שילה

*

כבר שנים יש מי שמנסים לגזור גזירה שווה בין האצ"ל והלח"י שהתפלג ממנו, לבין ארגוני הטרור הפלסטיניים. בדרך כלל מזכירים את הפגיעה בחפים מפשע כמבחן להשוואה. אלא שאלה הם אמצעים, ובראש ובראשונה חשובה המטרה. כי האמצעים להשגתה הם חלק מאופי הלחימה.

מטרת האצ"ל, הלח"י, וגם ה"הגנה", היתה מדינה עצמאית. מנהיגי מדינת ישראל הפסיקו את המלחמה נגד הערבים, מיד כשזאת הושגה. הארגונים נלחמו קודם כל בשלטון הזר. מטרת הפלסטינים דומה: סילוק השלטון הישראלי והקמת מדינה ערבית במקומו. מה יעשו הפלסטינים לאחר מכן? לא ברור.

ההבדל הוא, שמלחמת הטרור של הפלסטינים החלה קודם. היהודים שהגיעו לארץ, ומי שניסה להיאחז בה, נחשבו בעיני המקומיים לאויב. עולים נרצחו ביפו, יישובים חדשים הותקפו. מנגד, הארגונים של היהודים הוקמו ולחמו להגנת המותקפים. אמנם האצ"ל השתמש באמצעים המזכירים את דרך פעולתם של הארגונים הפלסטיניים, אבל לח"י פעל כמעט אך ורק נגד הבריטים, שבהם ראה פולש לאדמת ארץ ישראל.

אצל הפלסטינים לא מתקיים בכלל ויכוח ודיון, אם להבליג ואם לנסות בדרך מדינית להשיג את המטרה. מדי כמה שנים צומח דור צעיר שמתחנך על ברכי המגמה לרצוח כמה שיותר יהודים. הם הולכים בדרך זו כבר כמאה שנה. גם הקמת מדינה פלסטינית אינה מבטיחה שערי ישראל לא יופגזו מעבר לגבול. "תורת השלבים" של אש"ף, וההכרזות המאיימות של מנהיגי החמאס בדבר הצורך למחוק את ישראל, ממחישות היטב את השוני הגדול בין התנועות ודרכן. אצל הערבים מדובר בדרך של אלימות וטרור, כשהמטרה היא למעשה השמדת הצד השני - מטרה שלא היתה מעולם נחלתה של התנועה הציונית, על כל פלגיה וארגוניה.

עמיקם בריל

ערד

====================

והנה המכתב המקורי שלי ושימו לב לצנזורה:

בני גפן מתאמץ להשוות בין הטרור הערבי בשנות ה- 30 שבוצע בידי אנשי האצ"ל דאז (אגב, היו גם פעולות תגובה של טרור אשר נעשו בידי אנשי ה"הגנה" כולל הטלת פצצה באזור העיר העתיקה ויריות) והוא צודק כאשר הוא מציין כי דווקא חפים מפשע נפגעו שלא לפי טענה של כותב אחר, משה בודק (כוונתו בוודאי הייתה לשלב השני של מלחמת האצ"ל, נגד השלטון הבריטי תחת פיקודו של מנחם בגין).

ובכל זאת, יש תשובה מוחצת לשאלתו "מהו, אם כן, ההבדל בין 'לוחמי חירות' ל'טרוריסטים'?" והיא שהטרור היהודי ההוא בא כתגובה לאחר שמשך למעלה מ- 15 שנה ערביי ארץ-ישראל השתוללו ופגעו בעקיר באזרחים בלתי-מוגנים וברכוש בגלי פרעות בתר"פ, תרפ"א ותרפ"ט ובתוך תקופת המאורעות של 1936 - 1939 ובשנים של בין-לבין כאשר מאות רבות של יהודים נהרגו ורבים יותר נפצעו ושלטונות המנדט כשלו. היהודים השיבו מלחמה שערה, אולי אפילו באיחור, בתנאים היחידם שיכלו כי הרי "צבא פלסטיני" לא היה. הכנופיות התבססו על סיוע הכפריים, גם אם לעתים שלא ברצון. הפעילות הסטטית של ה"הגנה" לא יכלה להתמודד כראוי עם תופעת האלימות הרחבה של הערבים, וגם שיטת ה"נודדת" הייתה מוגבלת ביעלותה. הטרור היהודי של 1937 - 1939 היה אמצעי של הגנה מול היוזמה הרצחנית הערבית שנועדה, מבחינה פוליטית ואנושית, לחסל את הישוב ולחבל בהחלטת חבר הלאומים להקים מחדש את הבית היהודי ההיסטורי.

ובעצם, מדיניות "הספר הלבן" הבריטי של שנת 1939, אשר סגרה את שערי הארץ בפני יהודי אירופה שנתקעו שם והועלו באש במשרפות מחנות הריכוז הנאציים, נקבעה "הודות" ללחץ שהטרור הערבי השפיע על המדינאים ויש לכלול שבאחריות אותו טרור, בין
קרבנותיו היו גם מליונים של יהודי אירופה.



====================

ומכתב נוסף שכלל לא התפרסם:


בתגובה לידיעה "90 שנה אחרי, ההגנה נולדת מחדש" מאת גילי איזיקוביץ, ("הארץ", 1.1.2010)

בידיעה צויין ש"ביוני הקרוב ימלאו 90 שנה להקמת ההגנה" וכאן נולדת בעיה חדשה, האם באמת זה התאריך? אכן, גירסה היסטורית אחת טוענת ש"ביום כ"ט בסיון תר"פ – 5.6.1920 בלה 'אחדות העבודה' מיד 'השומר' את ענייני ההגנה על הארץ" ("תולדות ההגנה", כרך א' חלק ב', עמ' 670 אם כי בכרך ב', חלק א', עמ' 65 נקבע התאריך אחרת: כ"ח סיון – 12.6 (!) ולמען הדיוק, כ"ח-כ"ט סיון הם 14-15 ביוני). זה היה בועידה מפלגתית בכינרת. גירסה שניה טוענת שהעברת אחריות ההגנה על הישוב לארגון של בודדים היא סכנה, כדברי אליהו גולומב, ולכן, התאריך השני ליסוד ההגנה הוא בועידת "ההסתדרות" בחנוכה תרפ"א אשר התכנסה בחיפה וקבעה ש"סידור הגנה ושמירה" ייכלל בתוך תפקידיה של ההסתדרות. ("תולדות ההגנה", כרך ב', חלק א', עמ' 72 – 73).

ותאריך שלישי הוא אי-שם באדר 1920 כאשר מונה זאב ז'בוטינסקי לראש ועד ההגנה בירושלים מטעם ועד הצירים, הנציגות הרשמית של ההסתדרות הציונית העולמית, ואשר כלל את רחל ינאית וצבי נדב כנציגי 'אחדות העבודה', פעילי תנועת "מכבי" כגון אביעזר לוין, פנחס רוטנברג ויוצאי הגדודים נחמיה רבין ויהושע צ'צ'יק ("תולדות ההגנה", כרך א', חלק ב', עמ' 627).

מעבר לקביעת תאריכים, אין ספק שפרוץ מעשי האיבה האלימים של ערביי הארץ בפסח תר"פ – 4 באפריל 1920 והמשכם הוא בעצם צומת דרכים מכריע בשאלת ההגנה כצורך. עבור היהודים, ימי הדמים היו הוכחה שאין מספיק כוח שומר ויש להתארגן. עבור הערבים, נפלה ההחלטה שמאבקם מתחילתו ייכתם בטרור. ועבור הבריטים, פרצופם האמיתי התגלה: נסיגה מוכתבת בידי פקידים מקומיים בנסיון מכוון לגרום לנסיגה מדינית מהצהרת בלפור וועידת השלום בורסאי שמטרתם הקמת בית יהודי מחדש בארץ ישראל ההיסטורית.

ותלונתי נגד ז'וז'ו נמצאת מוצדקת!

ביום 6 בינואר השנה שלחתי את התלונה הבאה לטיפול הממונה על תלונות הצבור ברשות השידור:


בתוכניתו ברשת ב', בין 8 - 9, ביום חמישי הארחון, 31.12.09, העלה מר ז'וז'ו אבוטבול לשידור אב להגיב לנושא שהיה באיזה מחיר לשחרר את גלעד שליט. האב הביע את דעתו שאין לשחרר אסירים בטחוניים, אפילו במחיר חיי בנו עצמו באם הוא היה במצב דומה ומוחזק כבן-ערובה, ואף טען ששח עם בנו בנושא. לדעת האב, להביא לרצח עוד עשרות בתמורת חייו של בנו אינו בא בחשבון.

ז'וז'ו אז הגיב במלים: "אני בז ואני מקיא מקרובים שלא אכפת להם מהילדים שלהם".

להבנתי, ראשית, זאת הבעת דעה אישית ושנית, היא אמירה גסה ובוטה שאין מקומה בשידור הצבורי.

תמיד מנחה יכול להביע את התנגדותו לרעיון או לדעה כי הרי התוכנית מיועדת לכך. אלא שמר אבוטבול עבר את הקו הברור בין דיון לבין הטלת רפש וזלזול והבעת דעה פרטית.

אודה לך באם תברר את תלונתי ותודיעני את מסקנותיך


והנה התשובה:

‏כ"ז טבת, תש"ע
‏13 ינואר, 2010

אל: ז'וז'ו אבוטבול
באמצעות: אריה
שקד, מנהל הרדיו
מוטי אמיר, מנהל רשת ב'

שלום רב,

הנדון: הבעת דעה אישית

לוטה העתק תלונתו של מר ישראל מידד מיום 6/1/10 העוסקת בשידור תוכניתך מיום 31/12/09.

התלונה נמצאה מוצדקת.

בחנתי כמה פעמים את התוכנית המוקלטת, אין ספק שתפקידו של מגיש התוכנית להעלות סוגיות והסתייגויות ושאלות וקושיות כדי להביא את המאזין לניסוח מלא ומדויק של עמדותיו.

לתוכנית המדוברת יש גוון של "אקטואליה מזווית אישית" ומשום עובדה זו יש מקום לכך שהמגיש מביע את עמדתו בסוגיות שונות.

אלא שבניסוח שבחרת במהלך התוכנית שכלל לא רק הבעת דעה מנוגדת לזו של המאזין אלא תיאור גרפי "אני בז ומקיא מקרובים..." חרגת הרבה מעבר לטעם הטוב ולמקובל ברשות השידור.

אני מניח שמדובר במעידה חד פעמית ודורש שתימנע מסוג זה של התבטאויות בעתיד.

בברכה,

אלישע שפיגלמן
נציב קבילות הציבור

העתק: לשכת היו"ר
מרדכי שקלאר, מנכ"ל
ז'וז'ו אבוטבול, רשת ב'
ישראל מידד
האגודה לזכות הציבור לדעת

הפרקליטות - כולה זהב



וזאת בתשובה אל תלונה זו:

ח' בכסלו תש"ע
‏25 בנובמבר 2009

לכבוד
עו"ד מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה בפקס: 02-6467001

הנדון: בקשה להורות למשטרה לפתוח בחקירה כנגד נתן זהבי, בגין חשד לעבירות גזענות, המרדה והסתה לאלימות

1. הריני פונה אלייך, בעקבות התבטאויותיו החריפות והקשות של נתן זהבי, בשידור תוכניתו "זהבי עצבני", ברדיו 103FM – "רדיו ללא הפסקה", ביום 22/11/09 , בבקשה כי תורה למשטרה לפתוח בחקירה, בגין חשד לעבירות גזענות, המרדה והסתה לאלימות, ולשקול העמדתו לדין.
2. בתוכניתו, דיבר נתן זהבי על הפגנות החרדים בירושלים ועל חסימות הכבישים של "המתנחלים" ב"שטחים הכבושים".
3. כבר בדברי הפתיחה שלו אמר: "אני מכריז בזאת על מתן 1,000 ₪, לכל שוטר שיישב בכלא בגלל שהיכה אדם שקרא לו נאצי...".
4. זאת ועוד, כינה נתן זהבי את החרדים: ..."נינג'ות לא קטנים, תן להם צ'אנס הם גם יעשו לינץ' למי שיושב ברכב, בריונים עם השערות על הפנים, עם הכובע המצחיק על הראש והמעיל הארוך... אבל מה שיותר מרגיז אותי... שהם קוראים לשוטרים נאצים וכך גם קוראים חמומי מוח לחיילים בשטחים הכבושים...".
5. השיא של דבריו היו הכרזה על מתן פרס: "...אני מכריז בזאת בתור הרב נתן זהבי... על מתן 1,000 ₪ פרס לכל שוטר או חייל עברי שמתנחל או חרדי קראו לו נאצי, שייתן לו אלה בפרצוף, יפוצץ אותו, וירסק לו את הפה עם השיניים והגרון...".
6. בדבריו החמורים הללו, אשר היריעה קצרה מלהכיל, עבר נתן זהבי על חוק העונשין , והפר את סעיף 144א' לחוק, כדלהלן;"גזענות" - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;
7. כמו כן, הפר את סעיף 136 לחוק, כדלהלן;
"לענין סימן זה, "להמריד" הוא אחת מאלה:
(1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
(2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
(3) לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
(4) לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין".
8. בנוסף, הפר את סעיף 144 ד2' לחוק, כדלהלן; (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים".
"(ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה".
9. אין ספק, כי נתן זהבי, אשר בוחר שוב ושוב להתבטא בצורה חריפה וקשה בתוכניותיו, נגד ציבור החרדים, ובפרט נגד ציבור "המתנחלים", מנצל את הכלים התקשורתיים והבמה שעומדת לרשותו, בצורה גזענית ועם הסתה לאלימות, ותוך כדי רמיסת החוק ברגל גסה.
10. דבריו בסוף התוכנית, כי הוא מבטל את ההצעה נגד החרדים בלבד, מחשש ש"חרדים טובים" ייפגעו, לא גורעים מעשיית המעשה ומחומרתו, והעבירה על סעיפי החוק הנ"ל, ובפרט כאשר את ההצעה כנגד "המתנחלים" הותיר על כנה.
11. למותר לציין, כי במקרה הנדון, עולה חשש ממשי כי המסר שעובר לציבור הרחב מדבריו של נתן זהבי, יובילו למעשי אלימות בפועל. ציבור המאזינים לתוכניתו של זהבי הוא גדול, וברור כי עלולות להתעורר סכנות בשל דבריו, שנאמרו באופן מודע ובמטרה להסית.
12. על כן, אבקשך להורות למשטרה לחקור את נתן זהבי ולהמליץ על העמדתו לדין בגין עבירות גזענות והסתה לאלימות.
13. לתשובתך אודה.

בכבוד רב,

עו"ד שימרית אלקלעי
ב"כ תדמי"ת

1.12.2010

הפרס לביקורת התקשורת של "לדעת" למפשחת סרן ר'

משפחתו של סרן ר' היא הזוכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת לשנת 2010


משפחתו של סרן ר' היא הזוכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ לשנת תש"ע - 2010. הפרס יוענק על ידי "האגודה לזכות הציבור לדעת" באירוע שיתקיים ב-7 בפברואר. הפרס ניתן על מאבקם האישי והציבורי של סרן ר' ומשפחתו, שהגישו תביעת דיבה נגד העיתונאית ד"ר אילנה דיין ונגד "טלעד". וועדת הפרס קובעת כי מדובר במופת למלחמה אמיצה ועיקשת של אנשים מן השורה למען אתיקה ויושרה בעשייה העיתונאית הישראלית. הפרס יוענק למר ראג'י, אביו של סרן ר', כנציג המשפחה*.

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ המציין השנה עשור לקיומו מוענק עבור תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל.

על הזוכים בפרס החליטה וועדת השיפוט בראשות זלמן שובל, נשיא האגודה לזכות הציבור לדעת, והכוללת את האלוף (במיל) אורן שחור, ד"ר מור אלטשולר, דליה זליקוביץ', המשורר ארז ביטון ופרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה. כמדי שנה, בפרס הישראלי לביקורת התקשורת זוכים שני מועמדים. בימים הקרובים תכריז האגודה על הזוכה הנוסף בפרס.

בנימוקים לפרס קובעת וועדת הפרס כי מאבקם האישי והציבורי של סרן ר' ומשפחתו, שהגישו תביעת דיבה נגד העיתונאית ד"ר אילנה דיין ונגד "טלעד", הינו מופת למלחמה אמיצה ועיקשת של אנשים מן השורה למען אתיקה ויושרה בעשייה העיתונאית הישראלית.

הוועדה מציינת כי משפחתו של סרן ר' לא הסתפקה בזיכויו בערכאה המשפטית הצבאית, ושלא כרבים הנפגעים מהתנהלות עיתונאית לא ראויה, החליטו שלא להבליג על עיוות המציאות והשימוש במניפולציות אלא להיאבק על שמם. לדברי זלמן שובל, נשיא האגודה ויו"ר וועדת הפרס, משפחתו של סרן ר' לא נרתעה מהביקורת הקשה שנמתחה עליהם ע"י עמיתיה של אילנה דיין בעיתונות ובממסד התקשורתי. "תביעתם חשפה התנהלות עיתונאית נואלת המוותרת על אובייקטיביות, הגינות ומקצועיות למען סיפור. יתר על כן, פסק הדין במשפטו של סרן ר' חשף את הכשל של הגופים האמורים לפקח על עבודת העיתונאים ברשות השנייה. בכך תרמה משפחתו של סרן ר' תרומה משמעותית לשיפור מנגנון ביקורת התקשורת ולהדגשת המסר כי הסיפור העיתונאי אינו מקדש כל אמצעי" אומר שובל.

1.07.2010

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 375 מיום 7.1.10

עניין של לקסיקון / ישראל מידד

בידיעה אודות הגשת כתב אישום נגד שניים החשודים בהריגת חייל מחוץ למועדון בילוי בירושלים, ציינה המהדורה האנגלית של עיתון 'הארץ' את מקום מגוריהם של הנאשמים כך: Two youths from the West Bank settlement of Ma'aleh Adumim were indicted ובתרגום: "שני צעירים מההתנחלות בגדה המערבית של מעלה אדומים הואשמו...". מיד דילגתי לגרסה העברית ושם מצאתי כתוב "תושבי מעלה אדומים" בלבד. דהיינו, אחד העורכים של המהדורה האנגלית החליט שלא מספיק לציין את שם המקום, אלא יש לסייע להבנתם של הקוראים, במיוחד בחוץ-לארץ, ולהדגיש שהוא "התנחלות", וגם להוסיף כדי שלא יהיה שום ספק לגבי המיקום הגיאוגרפי הפוליטי: "הגדה המערבית".

בעבר ציינתי שלעיתון יש כנראה לקסיקון ייחודי בקשר לנושאים הקשורים ל'סכסוך'. "מחבל", למשל, מכונה 'מיליטנט' או סתם 'פעיל'. לאנשי השמאל טענה קבועה והיא שקיימת "מכבסת מלים" והתקשורת מרככת דרכה את החדשות הקשות כתוצאה מן ה'כיבוש' וה'דיכוי'. אבל המכבסה שלהם עובדת לא פחות טוב. אבל לפעמים היא משאירה כתמים, כמו ברשימה שפרסם בשבוע שעבר גדעון לוי תחת הכותרת "שנת החרפה" על חוסר איכפתיות, כביכול, של מדינת ישראל להרס בצד הערבי בעזה. לוי מדבר על "325 אלף התושבים שבתיהם נפגעו (בעזה)". האומנם?

ארגון 'קמרה' מצטט אתר ערבי פרו-פלשתיני בשם 'אל-מאזן' אשר אסף נתונים מעזה. בדו"ח שלהם צוין כי בסך הכול נפגעו בתיהם של 108,889 תושבי עזה. גדעון לוי הוא כל-כך בעד הצד שכנגד שהוא "תרם" ניפוח סטטיסטי של פי שלושה.


__________


הוספתי במקור קטע זה:


ותוספת של קונספציה: הנה הכותרת ב"הארץ" מיום 1.1.2010 – "השב"כ דייק בפרופיל של טייטל, אך ציפה למחתרת". אה, עוד דוגמא למכבסה ההיא, "מחתרת". הרי בנוסף למכתבי איום (לאלוף הפיקוד ולשר הבטחון ולמפכ"ל), מה לא תעשה התקשורת בלי השגרה האנטי-יש"ע של מונחים כאלה. וככל הנראה, שאנשי שב"כ קוראים עיתונים גם ואולי החליקו. עוד ב- 29.9.08 אתר ערוץ 7 פירסם את ניתוח הטכסט שלי של הכרוז שהושאר במקום פיצוץ דלת דירת פרופ' שטרנהל ובו מסקנה אחרת. אבל מי בשב"כ קורא את הטורים שלי ב"בשבע"?

1.06.2010

איך כתוב בעיתון

שימו לב לקריאת הטכסט הבא:
בעוד ראשי המתנחלים מוחים בירושלים,
חסמו הבוקר (יום ד') כ-50 בני נוער את הכניסה להתנחלות חשמונאים, בניסיון למנוע את כניסתם של פקחי המנהל האזרחי ואנשי כוחות הביטחון שבאו להתנחלות כדי לאכוף את צווי הקפאת הבנייה. בני הנוער השליכו בוץ אל עבר הפקחים ועימותים נרשמו במקום.

במקביל לאירוע האלים בהתנחלות, נועדה שרת התרבות והספורט,לימור לבנת, עם ראשי המתנחלים בירושלים. השרה אמרה להם, כי "עמדתי ביחס להקפאה נאמרה. ההחלטה היא החלטה, אני לא רואה דרך לשנותה. אין טעם במאבק, זה לא יעיל".


כל כך קל ליצור "הקבלה" בין השרה לבנת לאלימות, כאילו הכל מתואם.

תוויות:

1.05.2010

הלא-נהדרת שבטלוויזיה

באחד הפרקים הקודמים, התוכנית "ארץ נהדרת" החליטה שזה ממש מצחיק וכמובן, סאטירי, להציג ערבי כקרש גיהוץ של איזו מתנחלת בחברון ועוד, כולל אמירות נאציות מצד בני המשפחה.

השנה החליטו שיש לטפל בנושא גלעד שליט ומי יהם החוטפים? נכון. המתנחלים. הנה תמונה:



אפרת רוט הלוי, באתר "כיפה" כתבה רשימה, פרובוקציה נהדרת?, ובין היתר אנו קוראים

במערכון שפתח את העונה החדשה של "ארץ נהדרת" מוצגים המתנחלים כמטורפים שהגיעו עד לחטיפת חיילים להשגת מטרותיהם הפוליטיות. המתנחלים מוצגים כאויבים הבאים של צה"ל וכאלו שיביאו את המלחמה של העשור הבא.

והיא שואלת:
סאטירה נשכנית או חציית קווים?
התיאור שלה (לי אין טלוויזיה אז אני מסתמך עליה):

תחת הכותרת "העשור הבא- המלחמה הבאה", תואר המתרחש בחדר המצב בפיקוד צה"ל. לידי הצבא מגיעה קלטת של חייל חטוף. הקלטת, המזכירה באופן כמעט זהה לחלוטין את הקלטת שהעביר לאחרונה החמאס, מציגה חייל המקריא מכתב שנכתב על ידי חוטפיו, אלא שמהר מאוד מתברר כי החוטפים אינם פלסטינאים אלא מתנחלים הלבושים כמוהו במדי צה"ל. בדומה לקלטת בה נראה גלעד שליט, מתבקש החייל להציג את העיתון של היום, אלא שבמקום עיתון פלסטינאי מציג החייל כבקשת חוטפיו את העיתון "מקור ראשון".

"החוטפים שלי מתייחסים אלי מצוין" אומר החייל במערכון "נותנים לי שתייה ואוכל". לאחר שהחוטפים דוחפים אליו את הנשק באיום הוא מוסיף-"כשר".

החייל ממשיך ואומר: "בעבור שחרורי המתנחלים דורשים-המשך הבנייה בשטחים, חנינה לכל המתפרעים שתקפו את הכוחות המפנים, והכרה בהתנחלויות מבודדות כאזור עדיפות לאומי".
בתגובה, מסרה מ"ארץ נהדרת" ש:
"ארץ נהדרת היא תכנית הומור וסאטירה. בחלקים הסאטיריים יש בפירוש כוונה להעביר מסר חד ונוקב וכך גם במערכון הזה" .

וההתייחסות של הבלוג "ארץ נהדרת" כאן:

השבוע נוכחנו לדעת כי בישראל 2010 יש גזענות. מה אני מחדש, אתם שואלים, הגזענות - לא כלפי ערבים, לא כלפי רוסים ולא כלפי פיליפינים, בישראל 2010 יש גזענות נגד יהודים.

את תוכנית הבכורה של "ארץ נהדרת עונה 7" החליטו הכותבים לפתוח בהסתה פרועה, תוך שימוש ציני בכאב הלאומי בעניין גלעד שליט. את כל המחשבות הרעות שיש לנו על חוטפיו של גלעד שליט, אכזריותם ורוע ליבם, מפנה ארץ נהדרת אל הציבור הכי נחות היום בארץ (בפי התקשורת) - המתנחלים. במערכון שתוכנו מלחמת "ישראל-מתנחלים" (המציגה עובדה ברורה - המתנחלים אינם חלק ממדינת ישראל) חוטפים המתנחלים חייל ומאלצים את המדינה לתנאיהם, ומכיוון שהמתנחלים הם אנשים חסרי מוח ואינטילגנציה הם חוטפים את החייל למרות שהתנאים כבר קויימו. ובכן, איך נסיים את המערכון? נציג את המתנחלים כאנשים תאבי מין ורודפי נשים, ובהזדמנות, גם נוציא שם רע על הצבא הכי טוב בעולם - צבא הגנה לישראל, ונודיע שפעיליות הצבא מסתיימות בשעה שלוש בצהריים.


נו, אז מה יהיה?

תוויות:

יקב שילה - טוב מאוד מאוד







יקב שילה – אלטרנטיבה לעיר הבירה

מאת: השף אלון גונן 24.12.09

השף אלון גונן הוזמן לערב טעימות של יינות יקב שילה במסעדת "החצר" הירושלמית. הוא מתאר את שילובי המנות עם היינות השונים, רשמי הטעימה והחוויה כולה


בדרכי ליקב שילה לא יכולתי שלא להתפעל מכמות הגפנים שפזורה בשטח לצד מטעי זיתים ועצי נקטרינות. יקב שילה ממוקם בישוב שאוהל מועד חנה בו בתקופה המקראית, וזה הפך את שילה באופן אוטומטי לבירת ישראל, טרום שלמה המלך שבנה את ירושלים.

ההזמנה שקיבלתי למסעדת "החצר" בירושלים שאירחה את יינות שילה לארוחת ערב סגרה מבחינתי את המעגל . שילה עיר הבירה הראשונה של בני ישראל הוזמנה באופן רשמי להתארח בעיר הבירה הנצחית של עם ישראל.

מסעדת "החצר" בירושלים היא מסעדת שף ים תיכונית המתמחה בבשרים על הגריל, תבשילי קדירה ודגים. בראשהמסעדה והמטבח עומד השף מוטי אוחנה שאת עיקר השכלתו רכש בצרפת והמנות שהוא מוציא מושפעות מהמטבח הקלאסי הצרפתי עם תיבול של מאמא מרוקאית שרק עושה טוב לאוכל.

לערב הטעימות של יקב שילה הוזמנו מבקרי יין אשר טעמו את היין תוך שילוב מנות מומלצות עם היינות השונים של היקב. היקב מייצר כיום כ-70,000 בקבוקים של יינות לבנים, רוזה, אדומים וקינוח.

שילה רוזה 2007

פתחנו את הערב עם כוס יין רוזה 2007 שבוקבק ב-2008. היין עשוי משני זני ענבים- קברנה פרנק וברברה. שילוב מעניין בבלנד די ייחודי.
צבע היין אדמדם צלול, אף מעט מתוק וניחוחות של תות שדה ופטל שופעים ממנו, בטעימה החמיצות שביין די מאזנת את הריח והברברה סיפקה ליין יובש – שניהם בנו את היין נכון עם גוף קל ומרשים.
עם היין הוגשו לשולחן מבחר של מנות טאפאס קרות וקלות שמתאימים ליין הזה בול.

שילה שרדונה 2007

היין שהה 6 חודשים בחביות עץ של 400 ליטר והמשיך את היישון במשך שישה חודשים נוספים בבקבוק.
היין צהבהב ומעט ירקרק בשוליים שלו, היין שופע טעמים של פירות טרופיים, בסיומת מורגשת מעט חומצת חלב וטעמי עץ מרירים.

היין מורכב ודי מאוזן ללא ספק יין שמדברים עליו.
קצת קשה לי להגדיר את היין אם אני משווה אותו לאפיון השרדונה שמייצרים בישראל- קסטל עם הסגנון האיטלקי, בן חיים שופע העץ והמרגש ביותר, וילה וילהלמה הצרפתי המשובח ופלטר הפרחוני.
השרדונה של שילה שונה ואני אשמח אם תחוו דעתכם בתגובות.

שילה מרלו שיראז 2006

במדור היינות האדומים שהגישו לנו פתחנו עם מרלו שיראז מסדרת שור 2006. היין התיישן בחביות אמריקאיות וצרפתיות ואחר כך נח לו בבקבוק כשמונה חודשים.

היין הוגש עם מנת דג שמתובלת בכוסברה ועם מנת בצל ממולא בשר.
היין נפתח יפה מאוד בכוס וריחות של קפה ומעט ווניל עולות ממנו. לי הפריעו קצת טעמי השזיף שהיה בשל מדי והפכו את היין למעט מתקתק. היין השתלב טוב מאוד עם טעמי הדג המתובלים בחריפות מתונה.

שילה קברנה סוביניון 2006

היין שהה 14 חודשים בחביות עץ צרפתיות חלקן חדשות. צבעו של היין שחור ומבריק, שילוב טוב מאוד בין מתיקות ריבתית לטעמי מנטה מרעננת. היין נפתח טוב ומהר, בעל חמיצות מאוזנת, סיומת טובה, חמאתית ומעט שיזיפית. היין בשילוב עם הבצל הממולא היה הטוב ביותר בארוחה.

שילה קברנה סוביניון 2005 רזרב( סדרת סוד)

היין אטום למראה ובעל ריחות של פירות שחורים בשלים, מעט קפה וקקאו קלוי. היין מאוד מורכב ומפתיע בכל טעימה מחדש. היין הוגש עם פילה בקר לצד תפוח אדמה מטוגן כרושטי וממש אפשר היה ללעוס את היין יחד עם המנה שהוגשה.

יין לעיס תמיד מרגש אותי. אפשר פשוט להרגיש את כל הטעמים מתפוצצים לך בפה. היין מוכן לשתייה וישביח בשנתיים הבאות. היין ללא ספק משובח ועובר בקלות את ציון ה 90.

שילה מור DRY RED 2007
היין עשוי מזני קברנה, מרלו וברברה. היין שהה 14 חודשים בחביות עץ.
היין בעל גוון בורדו, ריחות של פירות צעירים עם קרמל ומעט וניל, בעל סיומת ארוכה וטאנינים טובים.

היין הוגש מצונן ולהפתעתי הרבה היין יכול היה להתאים גם למנות הראשונות שהוגשו, יין קינוח נפלא בעדינותו ומרגש בבשלותו.

יקב שילה: יינן: עמיחי לוריא.
אזור התעשייה שילה 15 דק מאריאל
02-9400736 02-9942312
ykveyshilo@bezeqint.net
סיורים וטעימות ביקב בתיאום מראש.

מסעדת "החצר" - דרך בית לחם 7 ירושלים.
טלפון: 02-6719922

1.03.2010

שייח מוניס?

ותודה ל"תדמית":-

ביום חמישי התראיין ח"כ ד"ר ג'מאל זחאלקה בתוכנית "ערב חדש" של הטלויזיה החינוכית.המראיינים, דן מרגלית ורונן ברגמן, שאלו אותו לגבי ההפגנה בו השתתף, ליד הגדר בעזה, הפגנת הזדהות עם תושבי עזה תוך יצירת קשר עם שלטון החמאס ברצועה.
לאחר כמה דקות שידור - יצא זחאלקה מכליו, לאחר שמרגלית קורא לו "חצוף", בעקבות דבריו על אהוד ברק ש"שומע מוסיקה קלאסית ורוצח ילדים". מרגלית וזחאלקה מתכתשים מילולית.

מרגלית דורש ממנו לצאת, זחאלקה צועק ומוציא את השד מהבקבוק לפני שהוא יוצא מהאולפן:
גם שייח' מוניס הוא שטח כבוש!
למי שלא זוכר: שייח' מוניס הוא כפר ערבי שנכבש בתש"ח, ועל חורבותיו קמה אונ' תל-אביב, ושוכנים בו אחר כבוד גם האוניברסיטה הפתוחה והטלויזיה החינוכית.
הקישו כאן לצפיה בהקלטת הראיון מהטלויזיה החינוכית
היכנסו והגיבו, יש כבר מאות תגובות, רבות מהן מהצד הערבי-שמאלני-קיצוני. !

הערה: ההקלטה הראשונה עלתה ליוטיוב בלי קטע הסיום עם שייח' מוניס. הצפיות והתגובות הרבות הן בהקלטה הראשונה.

ההקלטה הרצ"ב היא ההקלטה המלאה.

קטע הסיום נשמע כך:

זאחלקה (נשמע ברקע) : אל תגיד חצוף, אל תגיד תלך כבר..מרגלית : אתה יכול לתת לי לעבוד?..זאחלקה (נשמע ברקע צועק) : זה שייח מונס פה..מרגלית : מה אתה.. (פונה לעברו כנשוך נחש) מה?.. פה זה שייח מונס? הנה יצא האמת..זה מה שאתה רוצה.. אתה רוצה לכבוש את כאן (מכה על השולחן בחוזקה)..אתה רוצה לכבוש את כאן..אתה רוצה לכבוש את כאן
זאחלקה (ממשיך לצעוק ברקע) : כי אתה אומר לי תלך מפה..מרגלית : אתה רוצה לכבוש כאן, אתה רוצה לכבוש כאן..זאחלקה (ברקע) : אני רוצה שאתה ואני נחיה ביחד.. בדמוקרטיה אמיתית, בשויון..בשויון אמיתי..מרגלית (בזלזול) : אתה מדבר על דמוקרטיה?זאחלקה (ברקע) : אתה אומר לי תלך מפה..מי אתה בכלל..
מרגלית : שלום, שלוםזאחלקה (ברקע) : אני בן הארץ.. אתה מהגר..מרגלית : מה אתה אומר? (מפנה ראשו אחורנית)) מה אתה אומר?, אני מהגר?? אתה חצוף!מרגלית (לברגמן) : בוא תתחיל אתה.

את התמלול המלא אפשר לקרוא כאן

ספר הזהר על שילה

תוויות: ,

1.02.2010

הנה בם באים?

קבלנו את ההודעה הבאה:

ממידע אמין שיש לנו, בכוונת כוחות של פיקוד מרכז לבצע, ביום ראשון הקרוב, מספר הריסות במקביל - בו זמנית, במספר מקומות ברחבי יו"ש.

ועד מתיישבי בנימין מתארגן יחד עם ועד מתיישבי שומרון למניעת ההרס.

אנא הפיצו מייל זה לכמה שיותר אנשים וכל אחד יעשה לפי כוחו, מרצו ויכולתו על מנת למנוע את ההרס.

ככל שנעכב את הכוחות יותר, ככל שנחסום יותר את שערי הכניסה לישובים כך נמנע יותר הריסות.

אנו מבקשים להתכונן גם לעזרה הדדית בין הישובים - ישוב שלא הגיעו אליו הולך לישוב השכן על מנת לעזור לו.

שנשמע ונתבשר רק בשורות טובות
בברכה

ועד מתיישבי בנימין

02-9974048

054-6713988