אין חולק שפטריוט אמיתי צריך במצבים שונים להיחשב כבוגד אבל בוודאי הוא לא צריך להיות טיפש. אם אבנרי מביא, כדוגמא ראשונה לתיזה שלו את מקרהו של מחתרת השושנה הלבנה מימי היטלר כדי לשכנע אותנו בצדקת דרכו ובמיוחד נסיעתו לביירות ב- 1982, הרי ההצגה הזאת ממש מקוממת. עוד יותר גרוע, אבנרי עושה מניפולציה מכמה מהדמויות ההיסטוריות האחרות שהוא מביא. כארכי-בוגד הוא מציין את "תבוסתנותו" של הנביא ירמיהו.
אבל ירמיהו גם היה האיש אשר, על פי ספר ירמיהו פרק ל"ב, למרות היותו בבית הסוהר ולמרות המצור על ירושלים והמצב הפוליטי-צבאי-מדיני הבכי רע, מתעקש לקנות שדה מחנמאל קרוב משפחתו בענתות, ישוב שהיה בחדשות לאחרונה דווקא. ולא רק לקנות אלא לומר על רכישת הקרקע הזו: "כי אמר ה'...עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת". ואבנרי יודע איפה היום בדיוק "הארץ הזאת" - היא ענתות, ובית-אל ושילה ויש היום באזור בתים, ושדות וכרמים, ויינות משובחים ותוצרת כלכלית מתקדמת ומרכזי לימוד עד לרמה אוניבסיטאית, של יהודים, ואין כל סיבה לבגוד בירושה הזאת או בחזון הזה, וגם לא להיפחד מטרור, מלחצים בינלאומיים או אפילו מהתרסותיו של איש "פטריוטי" כאבנרי.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית