היום שאחרי שפרקר ברח מהר-הבית
בשנת 1911 עמד לפוג תוקף האישור של פרקר לחפירה, והדבר נטע בו מוטיבציה לזרז את ההליכים. כך קרה, שבאפריל 1911 החליט פרקר לחפור תחת הר הבית עצמו, וזאת בעת שבעיר נתקיימו בעת ובעונה אחת חגיגות חג הפסח היהודי, חג הפסחא היווני אורתודוכסי וחגיגות נבי מוסה של המוסלמים.
תקופה רגישה זו לא היתה עיתוי מוצלח לחפירה רגישה שכזו, ואכן בעקבותיה פרצו מהומות בין דתיות ברחבי ירושלים, שגרמו לשליחת ועדת חקירה תורכית לארץ, לבחינת מעשיהם של פקידי השלטון התורכים. עקב הרעת המצב, ועקב הרגישות הפוליטית והדתית הרבה, נאלץ בסופו של דבר פרקר להימלט על נפשו. המשלחת ברחה אל יפו, שם עגנה היאכטה של וילסון, עליה הפליגו חברי המשלחת לקפריסין. ביומנו מציין פרקר כי בשל הבריחה המהירה, נאלץ להשאיר מאחוריו את מקטרתו האהובה, את דליי החפירה שלו ועוד מספר פריטים.
תוויות: הר הבית
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית