חיים יבין - שמאלן ועוד איך

הטרור לא זקוק להתנחלויות

בתגובה לרשימתו של יוסי שריד על ספרו של חיים יבין "עובר מסך" ("הארץ, ספרים", 2.6). שריד מציין כי יבין מעיד על עצמו שהוא איננו "שמאלן מקצועי" אך מקבל את התזה של השמאל ש"ההתנחלויות הן הסיבה לטרור". אם כן, יש לכולנו - המשדרים, הצופים, המפיקים והמבקרים - בעיה לשונית ואולי גם אתית.

הרי כולנו, מימין לשמאל, ואפילו בני ייקים, יודעים שהטרור הערבי לא זקוק לאף לא התנחלות אחת, כי אם הוא זקוק לנוכחות יהודית כלשהי בארץ ישראל. גם יסוד הפת"ח ב-1964, בטרם הוקמה ולו התנחלות אחת ביהודה ושומרון ובחבל עזה; גם פעילותם של אנשי הפדאיון בין השנים 1949-1956; וגם הפרעות בתר"פ, תרפ"ט ובשנות "המרד הערבי" בסוף שנות ה-30 - כולם מבטלים כעפרא דארעא את התזה השמאלנית הזאת.

אבל יבין מעיד על עצמו כשמאלן הרבה יותר מוקדם בקריירה השידורית שלו. בעמוד 62 בספרו אנו קוראים שבתקופת פרשת לבון, בקיץ 1963, זוכר יבין שלקראת שעת המהדורה המרכזית של החדשות ב"קול ישראל" עורך החדשות, חנוך גיבתון, תופס ממנו את דפי הקריינות, מתחיל למחוק ולתקן ואז, הטלפון מצלצל ועל הקו או יצחק נבון או טדי קולק.

גיבתון מקריא את הנוסח המתוקן, אלא שמעבר לקו באה הוראה להמשיך ולתקן עד הגירסה הבן-גוריונית, "הנכונה". יבין שתק אז, כי כך נוהג איש שמאל, סליחה, איש מפא"י. המנהג התקשורתי הישראלי אז היה להשתעבד לשלטון, להטעות, לא לדייק ולא לשמור על הוגנות. השאלה היא אם מנהג זה עדיין נהוג כמו אז, גם היום.

ישראל מידד

שילה