הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" שב"בשבע" גליון 485 מיום 15.3.2012

ביקורת טובה

המילה ביקורת מעלה מיד אסוציאציה שלילית, אבל לא כל ביקורת היא כזו. לאחרונה מונה אומבודסמן חדש של הרשות השנייה, דוד רגב. בפעילות שלו הוא כבר הפעיל את הסמכויות שהופקדו אצלו כמעט יותר מכל התקופה של קודמו גיורא רוזן. גל אוחובסקי נאלץ להתנצל בפני רונן שובל. גם נתן זהבי (שקילל חרדי) ואף יורם שפטל (שיורד על אנשי שמאל בצורה חריפה למדי) מטופלים על ידו. סוף סוף מישהו רואה בתפקיד זה דבר חיובי, ופועל על מנת להגן לא רק על החוק ועל האתיקה אלא גם על זכויות צרכני התקשורת.

לאחרונה גיליתי דבר שלא הייתי מודע לו: יש אדם אשר משמש כמבקר מערכת 'חדשות 10' באתר נענע. ויש לו אפילו בלוג - ממש כמו העיתונים הגדולים בארה"ב, הניו-יורק טיימס והוושינגטון פוסט. אדם אשר מבקר, עוקב ומשיב לטענות הקוראים. המבקר, זאב חספר, קבע שתי משימות לבלוג שלו: לפנות "פנימה אל צוות מערכת ה'חדשות'", וזאת לצורך "עשיית עיתונות מדויקת, הוגנת, מאוזנת ורצוי גם בטעם טוב". ושנית, הוא מבקש שתהיה התייחסות לצופים אשר חלקם, הוא יודע, לא כל כך בטוחים שמה שמוגש להם הוא חומר נקי משיקולים זרים וממניעים לא-עיתונאיים. הבלוג שלו גם תורם לשקיפות. גם מבלי לשפוט כל קטע וקטע, ראוי המאמץ שלו לביקורת חיובית. ואם כבר, לדעתי ראוי שתינתן פינה שבועית לממונה על קבילות הציבור של הערוץ הראשון כדי לדווח לנו.

* בשבוע שעבר הצבעתי על הנטייה של עיתונאים צעירים לערב את עצמם בתוך הסיפור כאילו הם הדבר החשוב ולקדם אג'נדה אישית. לא האמנתם שכך המציאות? הנה קטע שהתפרסם באתר ערוץ 7 ביום שישי מהשליח שהתלווה לפמליית ראש הממשלה: "במהלך מסיבת העיתונאים חשש אחד העיתונאים הישראלים לגורל ביתו אם ישראל תחליט לתקוף באיראן, 'בגלל שהממשלה בראשותך תתקוף באירן יעופו טילים על הבית שלי, לקחת את זה בחשבון?' ונתניהו השיב: "...תפסיקו לכתוב מה יקרה אם נפציץ אלא מה יקרה אם לא נפציץ".

ישראל מידד

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" גליון 483 מיום 1.3.2012

איזון? לא בבית ספרנו

בטור זה נכתב כמה פעמים על התופעה הבלתי-אתית של ארי שביט המופיע ללא שותף לצידו באולפן 'יומן' של הערוץ הראשון. התלוננתי שוב, והנה התשובה שקיבלתי מנציב הקבילות אלישע שפיגלמן:

"ארי שביט מופיע בשידורי יומן כפרשן, או בעל טור, ותפקידו להביא זווית ראייה אישית בנושאי אקטואליה... הדעות שהוא משמיע הן דעותיו האישיות-מקצועיות. מערכת החדשות ו'יומן' דנים בימים אלה באפשרות להעסיק פרשן נוסף שיופיע גם כן במסגרת היומן. יחד עם זאת, אין בכללי האתיקה שום חיוב להציב כנגד כל בעל דעה - מי שדעתו מנוגדת ולכן אין בהעסקתו של מר שביט כל עבירה על כללי האתיקה".

שמתם לב שדעותיו הן אישיות וראייתו היא אישית, אבל אין חובה לאזן לטענתו?

והנה תגובתי שנשלחה אליו: "אני מבין שבכל זאת, למרות אי-מילוי החובה לאיזון וגיוון עד עכשיו, אולי רשות השידור עוד תמלא את חובתה לאזן ולגוון את הדעות והפרשנויות שהיא מגישה לציבור, וזאת על פי הוראות החוק, בניגוד למה שכתבת. וראה בג״צ 1047/96 (עמותת האגודה לזכות הציבור לדעת נ׳ רשות השידור). ואני מצטט מדבריו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט אהרון ברק בהרצאתו ביום 13 במאי 1996: 'חובותיה של רשות־השידור כרשות שלטונית [הן] חובות לאובייקטיביות בשידור למניעת פוליטיזציה של הרשות, להגינות בשידור, לשוויון, לסבירות, להיעדר ניגוד עניינים ולתום-לב בהחלטותיה... האינטרס הציבורי הוא (ש)אמצעי תקשורת ציבורי... מציג דעה אחת, עליו להציג, באורח סביר, את הדעות האחרות... אם אמצעי תקשורת, הכפוף לדוקטרינה זו, מעניק במה לדעה מסוימת, הוא אינו רשאי להפלות ולמנוע משאר הדעות העיקריות את ביטויין'".

ולכן דחיתי את הניסיון הזה להתנער מחובות אלה כאילו רשות השידור איננה כפופה להוראות החוק, לכללי האתיקה המחייבים וגם לפסיקות בית המשפט העליון. לא נרפה מיישום מלא של לשון החוק ורוחה.

ישראל מידד

^

המושב בכנס ירושלים שעסק בתקשורת

כאן

'ממחאת האוהלים ועד הדרת נשים – סיקור עובדתי או קמפיין תקשורתי?' היה נושאו של אחד המושבים הסוערים שהתקיימו בכנס ירושלים התשיעי של העיתון "בשבע".

בראשית המושב התייחס לסיקור התקשורתי של מחאת הקיץ העורך הראשי של אתר ערוץ 7, עוזי ברוך, אשר טען כי מעטה הצביעות התקשורתי היה הפעם עבה מתמיד, "האוהלים ברוטשילד אינם חוקיים יותר ממאחזים אותם מפונים ביהודה ושומרון באישון לילה".

לדבריו, "עיתונאים לא שאלו את השאלות הקשות למעט שרון גל שחטף ביקורת חריפה על כך. ערוצי התקשורת ניהלו את מחאת האוהלים. בסופו של דבר כלי התקשורת הפסידו מהפסקת הפרסום ולכן היחס למחאות קרובות בעתיד יהיה אוהד פחות".

ברוך אף טען, כי הסיקור התקשורתי של נושא הדרת הנשים הוא לא יותר מאשר "סיכול ממוקד לחברה החרדית". לדבריו "ממתי אכפת לציבור החילוני מה קורה באוטובוס חרדי, זהו בלוף אחד גדול".

איש ערוץ 2, עמית סגל, התנגד לדבריו של ברוך ואמר, כי "אין קונספירציה שמאלנית, לא דומה גוש קטיף למחאה החברתית – אחוז התמיכה של העם הוא שונה לחלוטין ולכן הסיקור יהיה בהתאם. שאלות קשות אכן נשאלו. להתבכיין תמיד אפשר, תקשורת מגזרית אינה הדרך לתיקון עוולות תקשורתיות אלא תקשורת כללית. הדתיים הלאומיים הזניחו את התקשורת ולכן הסיקור הוא בהתאם".

במהלך המושב התפתח דיון בין שני עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד ושלום ירושלמי אודות השאלה מה תפקידה של העיתונות בסיקורה של מחאה דוגמת מחאת הקיץ האחרון.

לטענתו של ירושלמי, "תפקיד העיתונות הוא להילחם עבור צדק חברתי, לדאוג שנהיה מדינה נורמאלית כמו באירופה או באמריקה. שרון גל (עתונאי ערוץ 10 ששאל את דפני ליף על שירותה הצבאי - ש.פ) עשה מעשה שלא ייעשה, שירותה הצבאי של דפני ליף אינו רלוונטי להצלחתה בהוצאת מאות אלפים ברחובות".

ליבסקינד תקף את דבריו וטען כי התקשורת מעלה בתפקידה, "מי מחליט אילו מטרות הינן ראויות? מערכות עיתונים פורסמו ביודעין נתונים שקריים, למערכות היה עניין לנפח כדי לייצר את אם כל ההפגנות, כולם ידעו שמאחורי מחאת העגלות פעילות של חד"ש אך דאגו בכוונה להסתיר את העובדות".

ליבסקינד אף הביע פסימיות באשר לאפשרות של השפעה על התקשורת, "הדתיים המעטים ככל שיהיו בתקשורת הכללית אינם משנים דבר. עיתון ישראל היום מסוכן יותר מעיתון הארץ לדעתי מכיוון שאין לו תפיסת עולם אידיאולוגית שלמה, אלא תפיסת עולם עבור איש יחיד, הכתבות הבזויות שפורסמו בסוף השבוע שעבר לאחר התפטרותם של יועז הנדל ונתן אשל מלשכתו של ראש הממשלה משקפות את תפיסת העיתון".

^

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 482 מיום 23.2.29012

מבזקי תקשורת

עיוות השבוע: יונית לוי דיווחה ביום ראשון במהדורת החדשות של ערוץ 2 שזריקת אבנים בידי ערבים על קבוצת תיירים נוצריים באותו בוקר שהובילה למעצרם של 18 מתפרעים ולמהומות ליד אל-אקצה, נבעה מקריאה באתרי אינטרנט אל חברי הליכוד לעלות ולסייר בהר-הבית מלפני שבוע. באתר האינטרנט של חברת החדשות נטען ש"שעות לאחר ההתפרעויות האלימות בהר הבית מתבררת הסיבה - פרסום באתר ימני קיצוני קרא ליהודים להשתלט על הר הבית". מישהו שם לא יודע איך לבצע את התפקיד של איסוף חדשות. הרי האירוע של משה פייגלין הסתיים שבוע קודם ובמשך הימים הבאים התברר שבעצם הפרסום לא היה מטעמו בכלל. אז מה כן קרה? אכן, האשם הוא באתר קיצוני, אבל שפתו היא ערבית והוא שייך לקיצונים מוסלמים. המופתי עקרימה סאברי הוא שהכריז ביום שבת כי "קיצונים ישראלים עלולים לממש את איומיהם ולפרוץ מחר (ראשון) בבוקר למסגד אל-אקצה", והכול נמצא באתר 'אל-קודס.קום' ובעברית באתר ערוץ 7 כבר לפני הצהריים של אותו יום א'.

אכזבת השבוע: "הפרקטיקה חסרת התקדים הזו שבה מגיש המהדורה יושב בגלות" - יעקב אילון שבמכתב ההתפטרות שלו השבוע מהגשת החדשות בערוץ 10 קובל על כך שהוא נוסע מגבעתיים עד כמעט ירושלים.

מתקפת-מחץ השבוע: "כדי לנקות את [אילנה] דיין חידש העליון מספר חידושים משפטיים. החשוב: התרת צליבה עיתונאית, במיוחד כשמטרתה לקדם אג'נדה פוליטית מאוד מסוימת... קשה להבין כיצד יכול אדם בעל חוש צדק אלמנטרי לנקות את דיין מהוצאת דיבה ולהישאר אדם הגון בעיני עצמו", היא של ישראל הראל ב'הארץ' ביום 17.2.

צילום השבוע: קבלת הפנים לנשיא שמעון פרס בעיר נצרת מטעם התנועה האיסלמית כאשר עשרות קידמו את פניו עם דגלי פלשתין ועם קריאות שהזכירו את הירי על כפר כנא בלבנון. וזאת, כנראה, בהתאם לחזון פרס של מזרח תיכון חדש או, אולי, ישראל חדשה.

 

ישראל מידד

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 481 מיום 16.2.2012

על תקשורת הוגנת

צפיתי ב'יומן' של הערוץ הראשון בשידור חוזר והנה שני לקחים. ראשית, המצב הוא רע. למרות תלונות אין-ספור לממונה על תלונות הציבור ברשות השידור אלישע שפיגלמן, ממשיך ארי שביט, עיתונאי בעל דעות והשקפות מ'הארץ', להופיע כשאין לצידו דעה אחרת, מאזנת. זאת פגיעה קשה בהנחיות והפרה בוטה של הוראות הקוד האתי המקצועי המחייב על פי חוק של הרשות. אין עוררין על זכותו להיות מוזמן להשתתף בצוות המגיבים לאיילה חסון, אבל מה כל כך קשה בלהזמין לצידו עוד עיתונאי, ולא, כפי שהיה, עובד רשות השידור עודד שחר? לא היה איזון, לא היה גיוון, לא היתה הוגנות ולא היה פלורליזם.

לעומת זאת, הכתבה על מגרון הצטיינה בגיוון (משה נגבי וחגית עופרן מול בני קצובר ומרים לפיד), באיזון (גם בזמן ובתמונות) ובהוגנות. הדבר מוכיח שעיתונאית ממגזר 'המתנחלים', במקרה זה מוריה לפיד, יכולה להתקדם לעבר עשייה עיתונאית-תחקירנית בכירה ולעשות את זה בצורה טובה, מקצועית ואף באופן אתי.

אולי אתם חושבים שהוגנות תקשורתית היא דבר בסיסי, אבל מאחורי הקלעים מתנהל מאבק איתנים. הנה, בתגובה לפסק הדין מלפני שבוע בעניינה של אילנה דיין, בא להגנתה המלומד ירון אזרחי, דובר 'שלום עכשיו' לשעבר, ומציג תיאוריה של פוסט-מודרניזם קיצוני כדי להדוף הדרישות ל'אמת' בתקשורת. כך הוא כתב ב'הארץ': "המושגים 'האמת', 'עובדה' ו'מציאות'... עברו התפתחות מהפכנית בכל תחומי הידע והתקשורת... טוב עשה בית המשפט העליון, שפילס דרך בין הדוגמטיות של הדורשים אמיתות עובדתיות ודאיות לבין הרלטיוויזם... אין, לפיכך, מצגי עובדות היכולים לבסס אמת על-זמנית מחוץ לכל פרספקטיבה פרשנית, הן מימין והן משמאל...". אז מה הפלא שבג"ץ פוסק ששקרים אינם דיבה?

^

והודעה ממגרון

עדכון מוועד הפעולה לתושבים ולשגרירי מגרון

שלום וברכה.

בשבועות האחרונים התקיימו שיחות בין נציגי מגרון (עוה"ד וירוט וכן נציגינו בכנסת) לבין השר בגין ואנשי הפרקליטות.

בשיחות אלו הושגה הסכמה עקרונית לפיה ניתן יהיה להגיע לפתרון מוסכם בסוגיית מגרון:

1.התושבים יתחייבו לעבור לבתי הקבע שייבנו במתחם "היקב"

2.הממשלה תתחייב לאפשר קיום מוסד חינוכי (כדוגמת מקד"צ)במבנים המצויים על אדמות ה'נפקדים' שבמגרון.

3.מעמד המבנים יוכרע רק אחר סיום הדיון בתביעת הבעלות של מגרון בבית המשפט המחוזי.

בשבועיים האחרונים השתהה השר בגין בניסוח הטיוטה הכוללת את ההסכמות הנ"ל כיוון שהוא נתקל בהתנגדות חריפה מטעם הגורמים המשפטיים והתכנוניים במנהל האזרחי ובפרקליטות.

ביום ראשון בערב שלח ראש המועצה אבי רואה מכתב לשר בגין ובו הוא מפרט את ההסכמות בע"פ אליהם הגיעו הצדדים בצירוף הבקשה מממשלת ישראל לעמוד מאחורי הסיכומים ולא לתת לפקידות לתקוע טריז בין המתיישבים לממשלה. מכתב זה עם מסמך ההבנות המצורף אליו פורסם גם באמצעי התקשורת וכך נוצרה התחושה כאילו ישנו הסכם בין התושבים לבין הממשלה.

המציאות כידוע,מורכבת יותר ואנו עומדים היום במצב בו אמנם יש הסכמות עקרוניות סבירות עם השר בגין,אבל המכשול המרכזי,פקידי הפרקליטות והמנהל,לא הוסר.

בכתבה במעריב היום מצוטט השר בגין שאומר:"הממשלה אינה מוכנה להשארת כל נוכחות ישראלית במקום ודורשת פינוי מוחלט".אין ספק שהפרסום דהיום (לאחר שתיקה מוחלטת של השר בגין אתמול)הוא תוצאה ישירה של לחצי הפקידים בפרקליטות ובמנהל.

תושבי מגרון למודי טיוטות ורעיונות טובים נערכים למצב של "פיצוץ" המו"מ כתוצאה מסרבנותם העקבית של היועצים המשפטיים ואנו כעת נערכים לפעולות מחאה חריפות במידה ואכן יתברר כי ממשלת ישראל לא מצליחה לאכוף את ההסכם על פקידי הפרקליטות.

בברכה ובתפילה לרבונו של עולם שישלח אורו ואמיתו לראשיה שריה ויועציה וינחם בעצה לטובה להרמת קרן ישראל בארצו.

וועד הפעולה מגרון

חברון כועסת על שסוף-סוף תל שילה זכה למימון ממשלתי

בתגובה לידיעה זו,

15 מיליון ₪ לתל שילה

16 אתרי מורשת צפויים לזכות היום לתקציב לשיקום לאחר אישור ועדת השרים. בין האתרים תל שילה שבבנימין שיקבל 15 מיליון ₪.

ועדת השרים לענייני מורשת, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפויה להתכנס היום ולאשר כעשרה פרויקטים חדשים שיזכו למימון ממשלתי. הפרויקטים שיזכו יקבלו מיליוני שקלים לשיקום, לשימור, לשיפוץ ולשחזור אתרים ולקידום מיזמים שזוהתה בהם חשיבות היסטורית ויהודית.

גורם בלשכת ראש הממשלה מסר לערוץ 7 כי בפעם הבאה יקבלו תקציב אתרים נוספים ברשימת אתרי המורשת כגון קבר רחל ומערת המכפלה. נציין כי בשנה שעברה נשמעה הבטחה דומה לאתרים אלו מפי ראש הממשלה. מוקדם יותר דיווחנו על הוצאת אתרים אלו מהרשימה.

בעקבות דרישתו של השר דניאל הרשקוביץ להכליל את מערת המכפלה וקבר רחל ברשימת אתרי המורשת הבהיר מזכיר הממשלה, צבי האוזר, בדיון בועדת השרים לאתרי מורשת הנערך בשעה זו כי קבר רחל ומערכת המכפלה כלולים באתרי המורשת ומתוקצבים באופן שוטף בהשקעה כספית גדולה.

חברון מודיעה:

ב"ה כ"א שבט תשע"ב 14.2.12

האם ממשלת ישראל מתייחסת למערת המכפלה כאל אתר מורשת יהודי?

בעקבות הדיונים על נושא זה לאחרונה, לצערנו עלינו להבהיר כי אף אם מערת המכפלה נמנית באופן רשמי על אתרי המורשת, הרי הכרזה זו היא מילה ריקה ללא כל משמעות מעשית.  בניגוד לאתרים אחרים, שזכו לתקציב פיתוח משמעותי, מערת המכפלה, נחלת אבות ואמהות האומה, לא זכתה לשום התייחסות מעשית, פעילות, פיתוח או תקציב ממלכתי, והמקום ניזון מפירורי תקציב מחפירים. באתר חסרים מתקנים אלמנטריים, כמו שירותים נאותים, שירותי נכים או מעלון לנכים, והמתפללים היהודים עומדים בקור מקפיא, חשופים לפגעי מזג האויר והצפות מים.
אנו קוראים לממשלת ישראל להתעשת ולעשות חשבון נפש בכל הנוגע להתייחסות לאבות האומה ולהקצות למערת המכפלה תקציבים נאותים, הראויים למשמעות המקום ולכבוד גדולי האומה הטמונים בו.
נעם ארנון 0524295566

^ 

מפגש חברי מרכז הליכוד תושבי יש"ע

כמאה חברי מרכז חדשים הגיעו ביום שישי האחרון לכנס יסוד של המטה הלאומי בליכוד ביקב פסגות.

התקיים דיון על אמצעי התקשורת בין חברי הקבוצה. בקרוב יוקמו צוותים לטיפול בנושאים שונים. באירוע השתתפו שר התחבורה חה"כ ישראל כץ וחה"כ יריב לוין.

התמונות כאן

והנה כמה מהן

^