אני מוזכר בכתבה ב"הארץ" על הקצין ברוס

ההתנקשות החריגה שביצע הארגון שהתנגד להתנקשויות
ויליאם ברוס, קצין בריטי, נרצח לפני 70 שנה בידי הפלמ"ח כנקמה על עינוי חבריו. בעדות שנחשפת לראשונה מספר מפקד החוליה איך נזנח האיסור על התנקשות בבריטים, ואומר שאינו מתחרט
...23.10.2016
...ישראל מידד ממרכז מורשת מנחם בגין בירושלים חקר את הפרשה במסגרת הרצאות שהוא מעביר בנושא טוהר הנשק. "המקרה הזה מצחיק מאוד במרכאות", הוא אומר, בהתייחסו לכרוז שהוציא הפלמ"ח אחרי הרצח. "הם היו צריכים להסביר שהם לא דומים לטרוריסטים מהאצ"ל והלח"י, אבל בפועל נאלצו לנהוג בדיוק כמותם כדי למנוע מהבריטים להתייחס לעצורים שלהם כמו שהם מתייחסים לעצורי האצ"ל והלח"י", אמר.
גם אירוניה היסטורית קלה הוא מוצא במקרה, בשל הרקע המשפחתי של ספקטור, שהיה בן 23 בעת ההתנקשות. אחיו, צבי ספקטור, היה מפקד כ"ג יורדי הסירה, שיצאו ב-1941 למשימת חבלה בלבנון ממנה לא שבו. למשימה הצטרף קצין בריטי — עדות לשיתוף הפעולה של הפלמ"ח עם הבריטים בתקופה זו. בנו של צבי ספקטור, הטייס תא"ל יפתח ספקטור, היה לימים בכיר החותמים על "מכתב הטייסים", שסירבו מטעמים מוסריים להשתתף בפעולות בשטחים בעיצומה של האינתיפאדה השנייה.
ההתנקשות בברוס נדחקה לשולי ההיסטוריה המקומית המדממת. אפילו תמונה שלו לא ניתן למצוא באינטרנט. חיפוש במאגר המידע של חללי האימפריה הבריטית מעלה כי קברו נמצא בבית הקברות הפרוטסטנטי הבריטי בירושלים. הוא היה רווק במותו, והותיר אחריו זוג הורים, שחיו בלונדון.

^