ארבע תלונות ותשובות

1)

תאריך:21:10-20 17/12/2006

עיתונאי: אילה חסון-נשר

תוכנית: מבט

בכתבה אודות תגובת ממשלת ישראל לנאום אסד בסוריה שבו הביע נכונות לנהל מו"מ עם ישראל, איילה חסון ניתחה את האירוע, מסרה פרשנות פוליטית מקצועית ואז, בתגובה לשאלה ישירה של יעקב אחימאיר בהאולפן בירושלים כשהיא נמצאת באולפן בת"א, גב' חסון אמרה שראש הממשלה אולמרט עשה טעות והיה עליו להשיב בחיוב לפנייתו של אסד. באומרה זאת, היא הדגיה ש"זאת דעתי". לפי כללי מסמך נקדי, הקוד האתי המקצועי של עובדי רשות השידור, הבעה דעה פרטית-אישית כזו בנושא פוליטי-מדיני אסורה.

לישראל מידד שלום רב,

אני מאשר בתודה קבלת פנייתך.

הערותיך הובאו לידיעת כל הנוגעים בדבר בערוץ 1.

בברכה,

עמוס גורן

2(

תאריך: 21:00-10 04/01/2007

עיתונאי: אילה חסון-נשר

תוכנית: מבט

הגב' איילה נשר-חסון תיארה במהדורת "מבט" הערב את המהלך המתוכנן (אגב, אם בכלל, לאור ההכחשה של מזכיר הממשלה בסוף המהדורה) של ראש הממשלה להעביר את שר הבטחון מתפקידו ולהחליפו עם אהוד ברק וגם לטפל בחזרתו של חיים רמון לממשלה באם יזוכה, במלה בשפה האנגלית: reshuffle. ‏יש טעם לפגם בכך משתי סיבות. ראשית, עצם השימוש באנגלית. בכתבה לאחר מכן, אמר הכתב ד"ר בעז שפירא שמהלך זה הוא "ארגון מחדש של הממשלה". אז יש ביטוי מתאים והולם בשפתנו הלאומית. ושנית, זה שימוש לא נכון מבחינה השפה האנגלית. המונח to shuffle ‏מתאר פעולה של עירבוב קלפים (ואני מניח שגב' חסון לא התכוונה בשימוש במלה זו להצביע על עוד פעולות כגון הסחבת רגליים בכבדות מבלי להרים את הרגלים מהקרקע או אותו משחק של דחיפת מין כדורית שטוחה). ולכן, אפשר לתאר את מהלך ראש הממשלה כ- shuffle ‏אבל המונח reshuffle ‏הוא בעצם לערבב שוב. ומכיוון שראש הממשלה עדיין לא ביצע ערבוב רציני של ממשלתו פעם אחת (ואני פוסח כאן על החלפת תפקידים בגין משפטו של השר לשעבר חיים רמון), אז גם כאן כשלה הכתבת בלשונה.


לישראל מידד שלום,

תלונתך מוצדקת.

הוער לאילה חסון בעניין מפי יועצת הלשון של רשות השידור רות אלמגור.

תודה על פנייתך שעזרה לנו להתעדכן ולבצר את מעמדה של שפת עבר בשידורינו.

בברכה,

עמוס גורן


3)

תאריך:21:00-10 27/12/2006

עיתונאי: אילה חסון-נשר

תוכנית: מבט

בדווחים קבועים בתוכנית מבט, איילה חסון-נשר מדווחת על עניינים הקשורים לראש הממשלה אהוד אולמרט. דוגמה היתה דווחה בתאריך 2006-12-27 בנושא פרשת בורובסקי.

היום, באתר אינטרנט של עיתון "הארץ" מופיעה הטענה הבאה: "להווי ידוע שבין איילה חסון (נשר) לבין משפחת אולמרט קיימת זיקה כלכלית, שכן בעלה של איילה, שי נשר, ייצג את עליזה אולמרט כאמנית. מידע זה הוסתר, ומכל מקום לא דווח עד כה בתקשורת". שאלתי אליך היא: האם נכון הדבר כי בעלה של הכתבת אשר סוקרת את פעילותה של לשכת ראש הממשלה קשור עם גב' עליזה אולמרט בקשרי מסחר? ואם כן, האם הדבר היה ידוע לגורמי ההנהלה ברשות השידור האחראים להעסקתה בתפקיד זה? ואם כן, האם גורמים אלה אישרו את המשך עבודתה של גב' חסון-נשר? ואם כן, האם דבר זה אתי-מוסרי-מקצועי ויתר על על כן, האם הדבר חוקי? ואם כן, מדוע הדבר לא הובהר לציבור באופן גלוי? ואם לאו, האם תנחה את הגורמים לקיים בירור בנושא? ראה תגובה מס' 38 באתר כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/806322.html


לישראל מידד שלום רב,

אני מצטט בזה את תגובתה הרשמית של רשות השידור בעניין המידע שביקשת בנושא איילה חסון ובעלה שי נשר:

תגובת איילה חסון: "לפני 4 שנים ייצג בעלי, שי נשר את הגב' עליזה אולמרט במחזה שכתבה. הגב' אולמרט קיבלה עבור העסקה אלפי שקלים בודדים, מתוכם קיבל שי נשר עמלה של כמה מאות שקלים בלבד. בשנת 1996 ערך שי נשר חוזה מול תיאטרון הקאמרי על מחזה שכתבה הגב' אולמרט. בכך מסתכמים "קשריו" הכלכליים של שי נשר עם הגברת עליזה אולמרט".

תגובת מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר: ‏"קיבלתי את פנייתה של עמותת אומ"ץ ואבקש את התייחסות הנוגעים בדבר".

על תגובה זאת חתומה דוברת רשות השידור לינדה בר.

בברכה,

עמוס גורן


4)

תאריך: 21:20-30 01/01/2007

עיתונאי: חיים יבין

תוכנית: מבט

בשעה 21:22, בתום כתבה על מקרה, לכאורה, קשה של הרס בית של משפחה בת 14 נפשות ללא התראה מספקת וללא מתן אפשרות להוציא את תכולת הבית בטרם יעלו עליו כלים כבדים, התבטא מר חיים יבן, מנחה מהדורת "מבט" בה שודרה הכתבה, במלים "הקלות, יעני!" למרות שהכתבה לא עסקה במישרין בנושא הקלות לאוכלוסיה הערבית הגרה בקלקליה, שם נהרס הבית במסגרת חיפוש אחר מחבל, בכל זאת ביקש מר יבין לקשור בין הסוגיות. אכן, הכתבה עוררה השתוממות נוכח דרכי הביצוע של צה"ל במקרה דנן (אך יש לציין שלא הועברה כל תגובה רשמית מצה"ל או כל נציג אחר של מערכת הבטחון), אלא שהתבטאותו של מר יבין, "הקלות יעני!", לא היתה במקומה. ואם מותר הדבר, מדוע הוא לא השמיע אותו לאחר הכתבה הבאה שעסקה בהתנכלויות אלימות ופגיעות ברכוש יהודי, ובמיוחד, בבתי כנסת של יהודים ביפו? ומדוע הוא לא פלט ביטוי דומה לאחר הכתבה שלאחר מכן על מצבן הקשה של משפחות קשות-יום? אי-אפשר לחלק בין מקרים קשים כאלה וכאלה. הצדק צריך להישמע בכל המקרים או שיש לשמור על הכלל האתי-המקצועי: אין לעובדי רשות השידור קול בחדשות אלא הרשות מאפשרת השמעות קולות רבים.


לישראל מידד שלום רב,

בעקבות פנייתך ופניותיהם של אחרים בעניין הערות בסגנון אישי בשידורינו ביקשתי מהממונים בערוץ 1 להקפיד על סגנון דיווח ענייני ולא אישי בשידורים.

בברכה,

עמוס גורן