לדעת על החרם נגד אריאל זילבר
הנדון: החרמת יוצר בשל דעותיו הפרטיות
האגודה לזכות הציבור לדעת תומכת נחרצות בשמירה על חופש הביטוי והבעת דעות, כל עוד אלו אינן מהוות הסתה ו/או עבירה על החוק.
לאור זאת אנו מבקשים להביא לתשומת ליבכם את הנושא הבא-
בעת האחרונה ישנה התלהמות ציבורית כנגד דבריו של הזמר אריאל זילבר הקורא לשחרר את יגאל עמיר.
אריאל זילבר הצטלם לסרט תעמולה של הארגון ’הוועד למען הדמוקרטיה’, שיצא לקראת יום הזיכרון ה-12 לרצח יצחק רבין, הקורא לשחרורו של יגאל אמיר. בסרט קורא זילבר להעניק זכויות אזרח לעמיר, כפי שמעניקים, לטענתו, לאסירים אחרים.
העניין עורר סערה תקשורתית ותגובות מצד אנשי תרבות ותקשורת. המוזיקאי שי גבסו ביטל הופעה משותפת עם זילבר בפסטיבל הפסנתר בסוזן דלל (30/10-2/11), העיתונאי עמנואל רוזן שיצא בקריאה להחרים את זילבר בתוכניתו ’השורה התחתונה’ בערוץ 2 וכן יו"ר הרשות השנייה, נורית דאבוש, במסגרת תוכנית הבוקר של רפי רשף בגלי צה"ל בתאריך 23/10/07, קראה לעורכים מוזיקליים שלא להשמיע את שיריו. בהמשך דבריה הדגישה כי זו דעתה הפרטית בלבד. כאמור, הגב' דאבוש מכהנת בראשו של גוף ציבורי ולאמירה מעין זו מאדם בתפקידה הינה בעלת משמעות רבה.
אמירות מקוממות של אמנים אינם דבר חדש. החברה הישראלית הוכיחה בעבר כי היא בוגרת דיה להבין שיצירה ואמירה של אמן, אינן אותו דבר והמשיכה לקבל גם אמנים בעלי אמירות חריגות.
לראיה כמה דוגמאות:
יגאל תומרקין, יולי 1986 – "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים שרצחו אותם בשואה", אמר הפסל בראיון לעיתון 'תל אביב'. שנתיים מאוחר יותר, במאי 1988, אמר תומרקין בראיון ל''ידיעות אחרונות': "כשרואים אותם (את החרדים) מבינים מדוע היתה שואה, מדוע לא אוהבים יהודים... ברור שברגע שרואים את השחורים האלה, שמשריצים ילדים על ימין ועל שמאל...", וכן "אני מזהה דתיים לפי הריח שלהם". למרות כל התבטאויותיו השנויות במחלוקת, קבל תומרקין את פרס ישראל לפיסול והוא מוסיף להיות יוצר מוערך ורצוי במסגרות רבות.
הזמרת יפה ירקוני, זוכת פרס ישראל, אפריל 2002- בתוכניתו של רזי ברקאי 'מה בוער' ששודרה בגלי צה"ל ערב יום הזיכרון השוותה ירקוני בין תמונות הילדים בשטחים לאלה של היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. גם הגב' ירקוני לא הוקעה או הוקצתה מחוץ למעגל הלגיטימציה של האמנות בשל הבעת דעה זאת.
"האגודה לזכות הציבור לדעת" אינה מזדהה עם אף אחת מהאמירות שהוזכרו, אך כאמור אין זה עיקר העניין. אנו סבורים כי יש לקיים הפרדה בין דעותיו הפרטיות של אדם והשקפת עולמו, לבין יצירותיו. יש להגן באופן שווה על חופש הביטוי של הדובר בין אם מדובר בימין או שמאל. אנו מוחים כנגד סתימת הפיות, הצרת חופש הביטוי והפגיעה הקשה בפרנסתו של היוצר.
אנו קוראים לכם להביע את מחאתכם כנגד קריאות אלו-
מר עמנואל רוזן- עיתונאי חדשות ערוץ 2- השורה התחתונה hashura@reshet.tv
שי גבסו בפסטיבל הפסנתר- אל חברת "הליקון" המייצגת את הזמר info@helicon.co.il
תוויות: אריאל זילבר
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית