מה חושבים על יינות יקב שילה?

יינות יקב שילה - טעימה

יקב שילה הוציא לאחרונה מספר יינות חדשים, בסדרת 'סוד', והציג יין חדש: פסיפס

יקב 'שילה' ממוקם ממש בפאתי הישוב שבשומרון, במיני אזור תעשייה, לא רחוק מהצומת המובילה לישוב. היינות הראשונים של היקב יצאו לשוק בשנת 2005, ובמהלך השנים שלאחר מכן גם קיבלו ביקורות טובות.

עמיחי לוריא, היינן, עובד בעיקר עם זנים אדומים - קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו - ושרדונה. הוא מייצר כ- 60 - 70 אלף בקבוקים, חלק לא מבוטל מהם נמכר בחו"ל.

לכלל היינות החדשים שהציג רמת אלכוהול של 14%, לערך. מלבד אחד, כל היינות הם מסדרת 'סוד', שהיא סדרת הריזרב של היקב. סדרה החלה ב- 2006, עם 1000 בקבוקים בערך, והיום היא נושאת 10000 בקבוקים. היינות יהיו בשוק בתוך כמה שבועות, במחיר לצרכן של 120 ש"ח - די יקר.

הערה אחת שלא קשורה ליין, אלא לקנקן: הבקבוקים היו כולם כבדים בצורה יוצאת דופן, ואני מתיחס למשקל הזכוכית. עניין משקל הבקבוקים (שיש לו טיעון שיווקי כלשהו) זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מצד צרכנים רבים, בעיקר כאלה שהם מתוחכמים יותר, ובעיקר בחו"ל. טוב יעשה היקב אם ישתמש בבקבוקים רגילים: יהיה חסכון באנרגיה, עלויות ישירות ועוד ועוד.

שרדונה 2009

בעץ 'גדול', בנפח 400 ליטר. קצת פרי טרופי, אבל היין עמוס עץ — מוציא הרבה מאוד קפה וקליה חזקה, למרות גודל החביות והתסיסה האלכוהולית בחביות.

שיראז 2008

אף פירותי למדי, קצת מתקתק, עם פלפל שחור. הפה רזה יותר מהאף — יותר טאני ויבש ממנו. קצת חסר במיד פאלט. הסיומת ארוכה למדי, מתובלת מאוד ועל גבול החריפות. קצת מרירות ב- after taste.

קברנה סוביניון 2008

אף מעניין. יש בו אותו עומס פרי מוכר מיינות אחרים של היקב ויקבים קרובים אליו, כמו פסגות, למשל. מתחת לפרי המבושם יחסית, יש גם ירקרקות נעימה — לא כבדה או גסה, אלא עשבונית, יותר. בעבור קצת זמן, היין מוציא קצת קפה. כאן, הפה טוב ועגול יותר, קצת יותר מלא. הסיומת מעודנת יותר, ופחות אגרסיבית מהסיומת של השיראז. טאנינים יותר עדינים.

מרלו 2008

זהו המרלו הזני הראשון של היקב, שעד היום השתמש בו רק בבלנדים. הענבים מגיעים משבעה כרמים שונים, דבר שבוודאי לא מקל על השימוש בהם.

כך או אחרת, האף הכי כבד משלושת היינות, באופן אולי לא מפתיע. הפה עגול מאוד, די כבד. היין מתובל, עשוי טוב. חמיצות מאוד גבוהה וטאניות גבוהה למדי. משלושת היינות, זה עושה את הרושם ה'כבד' ביותר. הבעיה של היין, שהתחיל יפה, היא הסיומת שלו: הוא מפספס קצת ומסיים טיפה מימי, גם אם לא קצר. בשורה התחתונה: הוא יהיה מעניין יותר מבחינת הפרי בעוד שנה או שנתיים, אבל עלול לאכזב בגלל הסיפא.

Mosaic 2006

היין הוא יין הדגל של היקב — לא יוצא בכל שנה. בינתיים יש ממנו מבציר 2006 — הנוכחי, ו- 2007 — שמתיישן עכשיו בבקבוקים. מהשנים האחרות — אין. היין ירוק מאוד — הירוק ביותר מכל היינות, ועמיחי לוריא, היינן, אומר שזה הכיוון שהוא רוצה בו דווקא. 60% מרלו, 30% קברנה פרנק והשאר פטי ורדו ופטיט סירה.

את הזנים השונים הוא מיינן בנפרד, עושה את הממסך ואז מיישן אותו שוב, 'גמור', כשישה חודשים נוספים בחביות. הפה מעט רך מדי במתקפה, אבל אז הוא מתפתח יותר ומקבל גוף. יין יבש מאוד, עז טעמים ובעל טאנינים חריפים. יש בו קצת פטרייתיות, שבוודאי תתגבר בזמן שהוא יתיישן. 230 ₪. לא זול, כמו שאר יינות היקב.

סיכום? היינות טובים (85 - 87, לו הייתי נותן ציונים), ובהחלט יינות שאפשר לשתות כבר עכשיו. את רובם אפשר להחזיק עוד שנתיים שלוש ללא קושי, ואת המרלו — אולי יותר. המחירים קצת גבוהים, אבל יכול להיות שעם הנחה מתאימה, הם יהיו תמורה סבירה.

ש.ק.

12/01/2011