לזכרו של זאב יבין

אתמול השתתפתי בהלוויתו של זאב יבין וחשבתי לציין כמה עובדות חיים שאני מניח יהיה חדש בשביל רבים מן הקוראים.

יש קשר בינו לבין מקום ישיבתי בארץ, שילה, כי הוא היה הארכיאולוג שהסתכן וחפר במקום על מנת לאפשר לגרעין הראשון את ה'הצדקקות' להיות במקום (וזה סיפור לזמן אחר אבל אני מצרף בסיום דבריו של עירא רפפורט בנושא)

הכרתי אותו אישית עוד ב- 1966, בשנה שלי בארץ במסגרת המכון למדריכי חו"ל של מחלקת הנוער והחלוץ והייתי שומע הרצאות שלו ושל ד"ר אלדד במרתף של גלריית "עזרי" של עזרא יכין שיח' ברח' המלך דוד. עד לפני כמה שנים, עדיין היה פעיל בהנהלת בית מורשת אצ"ג בה גם אני יושב.

זאב היה בנו של יהושע השל יבין שיחד עם אב"א אחימאיר ועם אורי-צבי גרינברג היוו של המנהיגות של "ברית הבריונים" והציונות המקסימאליסטית במחנה הרביזיוניסטי והוא עוד הספיק להיות בלח"י ונפצע בקרב על אבו-כביר. הוא הקטן בצד שמאל בתמונה זו על מרפסת דירתם ברח' שטראוס בירושלים.  אמו, מרים עטרה, הייתה סופרת.  היא אף כתבה ביקורת חשובה על שירי אצ"ג.

הוא ה"ילד" בשיור הגדול של אצ"ג "באזני ילד אספר" (חלקים ממנו למטה) והנה בקליפ זה הוא מדבר על אצ"ג: 

הוא גם נמנה עם עצורי "מחתרת צריפין", היא "מחתרת "מלכות ישראל".

בתום תקופה זו, היה לארכיאולוג. הוא גילה את בית הכנסת העתיק באשתמוע, אחד הגילויים המרשימים של חפירות יו"ש.

היה חכם, בעל הומור, ונאמן לרעיונות של יאיר, אצ"ג ואלדד.

=========================

ילד עברי, בביתי בציון המושפלת. ערב. דמדום. אני

שח — ואתה לברכי.

לך, חביבי, אספר את ספור-המעשה במשיח הטוב שלא בא.

לגדולים פה ממך לא אספר, חביבי. לגדולים אין עינים כאלה ויקר שכזה אשר בעיניך.

גדולים לא יקשיבו כמוך, אטמם מאד הגורל בציון, ונפשם משולה למנורת כלי-חרס בכפר...

ויגונם לא יזרח בשתי דמעות נפלאות כאשר בעיניו ;

ולא אוכל נשק במצחם כאשר במצחך בעת אספר את ספור האסון במשיח - - -

הוא לא בא, המשיח ... כנשר הוא עף מעל לתהומות- הדמים.

אני שמעתי ביום ובלילה את משק-כנפיו. ועד לחוף-יפו הגיע בצורת-אדם עם ילקוט עלי שכם:

עני ואביון בר חזון

ובר חרב - - -

ואני הכרתיו אחר-כך בחורש ההולך תחת שמש לוהטת בניר

ובחוצב המפרך חלמיש ירושלים. הוא היה כה קרוב.. .״

״יהודה היום — יהודה מחו (פנייה לבריטניה):

... לו חכמו יועציו, לו הבינו אחרית!

לו הריחו כמוני את בא היתמות לך

ויום מלכותך הנוטה לערב - - -

אני רואך היורדת בים חיפה וביפו

אלי אניות אנגליות להפליג - - -

ובגב חיליך קר וחם, כבגבי,

בעת כתבי זה השיר.

ולי יש משיח ואם עודנו רחוק,

הוא חבוי כחרבו של דוד בנדנו.

אני רואה ענויים שיבאו עלי:

אימים מאלה אשר בהוי.

אני שומע הרבה יללות באזני.

אני רואה הרוגים וטבוחים ובערות.

אני רואה בתי-כלא עבים, תליות —

בירושלים, ביפו, בעכו — ופני

סיקריקין יהודים נדונים למיתה.

אני רואה איך הללו הולכים לתליה

ושחרית-ירושלים בשעות פניהם.

ואני רואה כבר סיעת-אוירוני במחוג

על פני הר הבית חגה ביום חג.

אני רואה המוני חוגגים, עת יורים

אל נחל קדרון אלפי יריות,

כמספר שני הענות.

אני רואה הר הבית כסיני בוער

ורוכב שותת-אש בחצוצרה מחצצר.

ודגל דוד — במגדלו של דוד.״

=========================

דבריו של עירא:

ב"ה
איש יקר לשילה דר. זאב ייבין מבכירי הארכלוגיים בישראל השיב את נשמתו לבוראו היום. לזאב היה קשר מיוחד לשילה והוא אף סכן את המשך מעמדו ותפקודו בקמ"ט ארכולוגיה. בימיה הראשונים של שילו היה צורך "לחפור" כאן כדי לאפשר הקמת ישוב. ( למי שמעונין הסבר אפשר לקבל מותיקים) אחרים פחדו לנגוע תרתי משמעי כיוון שפחדו מפגיעה במעמדם. זאב לקח על עצמו ובאמצעים דלים ביותר התחיל לחפור. בכדי לבסס את החפירות הוא הקים אגף לארכילוגיה בטורו קולג( וגם הם יעמדו על הברכה) ולמרות התנגדות חריפה עמד על שלו וחפר.

אהב את ארץ ישראל אהבה רבה ולא פחד להוכיח את אמניתו של התנ"ך על ידי חפירות. היה החופר הראשי בסוסיא.

יתכן שעשייתו בשילה כאשר לא היו אישורים דיים עלה לו בכבוד להיות חופר הראשי בשילה.
שילה חייב לזאב הרבה וזכות עזרתו יעמוד לפניו בשערי גן עדן .

------------------------

ממה שציטטתי מדבריו:

מתוך "כל העם נכסף למלכות" פורסם ב"סלם" אייר תשי"ד

"...רק בפרספקטיבה של המלכות מוכן הוא [העם] לאהוב את המדינה, זאת מגלים אנו לעם, כל אחד לפי דרכו: מאולם בית הדין הצבאי בצריפין, מתוך מרתף בית הסוהר בתל-מונד ומכל האגפים, בשטחי הארץ ובנופי העם בהם צצים הפרחים הרעננים והיפים שלך רצון המלכות הכולל שבעם...
...הדגל ישנו והעם ישנו; ורק אלה שעליהם להרים דגל זה מפקפקים עדיין.  עכשו נדרש מכל מי שמכיר דגל עתיק זה ומכל מי שאוהב דגל זה, באשר הוא שם, לעזוב כל פקפוק ולהניף אותו...
...כל בית ישראל רוצה במלכות, וכל בית ישראל יקום, חיל גדול מאוד מאוד, יעלה במקומו, יתחזק בגוף וישגה ברוח, באם יצעד בברור ובמפורש לקראת המלכות, לקראת ארץ רחבה וחפשית, ארץ שבה נוכל ליצור ולהעלות את הערכים הגדולים המונחים בנו ולחיות את חיינו לפיהם, כפי צו הנפש והגוף ולפי צו היעוד הישראלי."

^

קצת לפני 36 שנה

שילה חגגה את שנת ה- 36 לעלייתנו על הקרקע אמש ולכבוד האירוע כמה קטעי עיתונים מלפני קצת יותר משלשים ושש שנים

ועוד אזכור, מביקורו של יורש-העצר, הנסיך מוועלס, ב - 1862:

^

רכיבה באזור שילה

הנה תיאור יחד עם למעלה מ- 200 תמונות מטיול אופניים באזור שילה:

לרכוב עם האמונה: שילה ועמק שילה

הסופר הצרפתי ז'ילבר קסברון אמר: "עם האמונה אין אנו עושים דברים גדולים, אך בלעדיה אין אנו עושים דבר". ולכן, תוך אמונה עמוקה אני וחברי ממשיכים במסורת העמוקה לרכוב בארץ ישראל השלמה. לרכוב ולהטביע את חותמנו על עוד ועוד חלקת ארץ מארץ ישראל השלמה. אנו רוכבים בעוד פלח ארץ, פלח ארץ מיוחד הקשור בקשר הדוק למורשת ישראל ולעצם קיומנו בארץ הזאת.

הפעם יצאנו לרכוב באזור שמסמן יותר מכל את בירת ישראל הקדומה ואת מקום המשכן – שילה. ככתוב: "ויקהלו כל עדת בני ישראל שילהוישכינו שם את אהל מועד - זה היה אחר י"ד שנה משבאו לארץ: שבע שכבשו ושבע שחלקו. וי"ד שנים אלו היה אהל מועד בגלגל, ואחר כך שכינוהו בשילה, ואז נאסרו הבמות כל זמןשהיה בשילה" (יהושע י"ח). בנוסף רכבנו בעמק שילה מקום המסמן את אחת מהפרשיות המביכות של בני ישראל לאחר מקרה פילגש בגבעה – חטיפת נשים, ככתוב: "וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה...ויביאו אותם אל המחנהשילה...כי נשמדה אשה מבנימין. ויאמרו הנה חג לה' בשילה מימים ימימה...ויצוו אתבנימין לאמר: לכו וארבתם בכרמים וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אישתו מבנות שילו" (שופטים כ"א).

יצאנו מעלי והתחלנו לטפס טיפוס בריא עד לגבעת הראל. משם גלשנו לעמק שילה. חצינו את כל העמק והתחלנו לטפס בשביל שלא קיים באף מפה. טיפוס ארוך, חלקו דרדרתי, בין הרים וגאיות, כרמים ועצי זית, עד בואנו לצומת אחיה. מטפסים לכיוון שבות רחל ומשם מתחברים לדרך שלוקחת אותנו עד לשילה.

בשילה אנו הולכים לראות את בית הכנסת המיוחד במינו והיחידי בארץ – בית כנסת "זיכרון משכן שילה", שנבנה כהעתק מדויק של המשכן בשילה – המשכן בו היה הארון. לאחר שסיירנו בבית הכנסת ירדנו לשילה העתיקה. בשילה העתיקה, נפגשנו עם מנהלת האתר (הזמנתי הדרכה מראש). קיבלנו הדרכה על המקום ועל החפירות המתנהלות במקום, סיירנו בכל התל פשוט מרתק.

 



^

ימי ראשונים בשילה - מפגש עם חנן פורת ז"ל

המשפחות המייסדות של שילה ביקרו אצל הרב חנן פורת ז"ל כדי לשוחח עימו על ימי ראשונים והפיקו סרטון:-

נוכחים: בני משפחות נתנזון, שטרן, שטיין, לויתן, אברהם, רפפורט, בטיש, שחם.

עדות מרתקת.

ולפי סדר: (משמאל דהיינו מימינו של חנן) החל ב- 0:0:30 - שרה שטרן, יעל אברהם, תמי נתנזון, נתן (נוס) נתנזון, חנן ז"ל, שבח שטרן, שלמה לויתן, משה אברהם, חיים שח"ם, יהודית בטיש, יפה שטיין, אורית רפפורט, שולמית לויתן, מלכה בן-נון, ושלשה בני משפ' פורת - הרעיה רחל משמאל.  הצלם: משה בטיש.

^

מה נרמז בתיבה נשגב

מוסברת:-

והנה, השכינה היתה בחמשה מקומות ונטלטלה, דהיינו: נוב, שילה, גבעון, בית עולמים- בית ראשון ובית שני, הרי חמש פעמים. וברמז: "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (תהלים קמח, יג).

תיבת נִשְׂגָּב ר"ת נוב, שילה, גבעון, בית עולמים



לכבוד צבור מורי הדרך

הזמנה להשתלמות חשיפה לתיירות חבל בנימין - 6.6.11

במרחק נגיעה מערי החוף, על פסגות גב ההר, כמו לא עברו שלושת אלפים שנה, שוכנים נופי התנ"ך. כאן בחבל בנימין המשתרע מירושלים ועד שילה ומבקעת הירדן ועד למודיעין, אתם מוזמנים לחוות חוויה מהספרים.

כאן בתל שילה ניצב המשכן כמעט ארבע מאות שנה. כאן בין הזיתים בשדות החיטה ובינות לכרמים של הרי גופנה הורם נס המרד על ידי המכבים. כאן קמים לתחייה פרקי התנ"ך עם יהונתן ונושא כליו המטפסים בין סנה ובוצץ ומפתיעים את הפלשתים, עם ירמיהו בענתות וברמה ועם גדליהו במצפה.כאן שוב בוצרים ענבים לרגלי מעלה לבונה, בכרמים בהן יצאו במחול בנות שילה לפני שלושת אלפים שנה.

מחלקת התיירות של המועצה האזורית מטה בנימין מזמינה אתכם סוכני התיירות ומורי הדרך לסיור עם התנ"ך ביד, בנופים בהם פסעו אבותינו בין משעולי תהילים ושיר השירים.

נבקר באתר שילה הקדומה, במרכז המבקרים החדש "נחלת בנימין", נסייר בין החוות האקולוגיות, ביקבים ובהתיישבות החדשה, ונכיר שפע של אתרי תיירות קרובים מאוד למרכז ולירושלים ובעלי פוטנציאל תיירותי גדול.

לו"ז ההשתלמות ל- 6.6.11:

8:00– יציאה באוטובוס מירושלים (בנייני האומה ע"י הקיוסקים).

8:15 – תל אל פול – פתיחה ותצפית על חבל בנימין מגבעת שאול המקראית.

9:30 – שמורת עין פרת – טבע ומים במרחק קפיצה מירושלים!

11:00 – קבר בני ישראל (קובור בני ישראיל) – זווית מעניינת לזיהוי קבר רחל בנחלת בנימין.

12:00 – מרכז מבקרים חבל בנימין –מיצגי המולטימדיה של חבל בנימין, סיור ביקב פסגות, ארוחת צהרים.

13:30 – נסיעה בדרך אלון אל גוש שילה.

14:00 – תצפית "אל מול ירדן" קידה.  נסיעה בדרך נוף הכרמים וגבעות שילה אל שילה הקדומה.

14:45 – אתר שילה הקדומה – סיור בבירת ישראל הקדומה ובתל בו שכן המשכן 369 שנה.

15:30 – נסיעה למערב בנימין.

16:15 – אתרי נווה צוף – יער נוה צוף, מעיין מאיר, אתר החובלתא.

17:45 – חזרה לירושלים דרך צומת שילת.

הסיור הקודם היה גדוש ומוצלח!

ההשתתפות בסיור כולל כניסות לאתרים וארוחת הצהרים - חינם!

ההרשמה טלפונית: 02-9977197

לשאלות ובירורים כתבו לנו למייל: tayarutbinyamin@gmail.com

הקדימו להירשם, מספר המקומות במועד זה מוגבל!

מתוך ספרו של זאב וילנאי על הדרך לשילה

מתוך ספרו של זאב וילנאי שיצא לאור ב- 1935:-

^

מי היה? מי זוכר?

אם למישהו זכרונות מעדות ראשונה או תמונות, נא לעדכן:-

^

הלכות פורים בשילה

פורים בשילה

א. מסורת היא בישוב לקיים שני ימי פורים מספק גם ביד' וגם בטו' באדר. כך קבעו רבותינו כבר לפני 200 שנה עם תחלת ההתישבות בא"י לנהוג בערים העתיקות; חברון, יפו, עכו, שכם, לוד, עזה, טבריה צפת וחיפה ומקומות נוספים (ס' ארץ ישראל סי' ה' סע' א, ס' פאת השולחן סי ג' סע' טו'). במהלך השנים ברוב המקומות הפסיקו לנהוג כך, ונוהגים כך רק קהלות מעטות בערים הללו. לאחר כבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, וחדוש ההתישבות בהם, התחדשה המסורת במספר מקומות כמו בחברון – קרית ארבע וכך נהגנו גם בשילה על פי הוראת הרב שפירא זצ"ל.

ב. דברים רבים נכתבו ונאמרו על מדת הוודאות שיש לראות בשילה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, גם אני כתבתי את דעתי בענין, אבל כדי לפסוק דבר מחייב לכל הצבור צריך את דעתם של פוסקים מובהקים . לא אאריך כאן, אלא אכתוב את מסקנת הדברים לעת עתה. עם גילוי הכתובת היוונית בשרידי אחת מהכנסיות שעל יד התל, בה מוזכרת שילה נסגרה לדעתי הוודאות על הזיהוי המדויק של המקום. הכתובת היא מהדור הרביעי של אמוראי א"י והיתה זאת תקופה של התפשטות ההתישבות הנוצרית בארץ וגם כאן.

ג. למרות הזיהוי המדויק של שילה, נותרה בעיקר בעיה אחת, האם היתה בשילה חומה כנענית אותה מצא יהושע כשהגיע לכאן? השרידים הארכיאולוגים לכאורה תומכים בהבנה זו, אם כי לא נגמרו הויכוחים גם בין אנשי המחקר. בין מפרשי הגמרא ישנה מחלוקת. בעלי התוספות במסכת שבועות (טז.) אומרים שבשילה היתה חומה. גם בירושלמי נאמר שכל הערים שנמנו ביהושע היתה להם חומה, אבל יש אומרים שהכוונה רק לרשימת המלכים הכתובה בפרק יב' ביהושע. לעומת זאת, בפירוש רבנו גרשם מאור הגולה על מסכת תמורה (כא:) כתוב שלא היתה כאן חומה, כי שילה היתה כפר קטן . בלי ממצאים ברורים יותר לא נוכל להכריע, כדעת התוספות. על כן, בינתיים אנחנו נוהגים יומיים.

ד. מדוע קבעו בכל הערים העתיקות לעשות יומיים מספק, מדוע היה הדבר חשוב כל כך? את התשובה נותן כבר התלמוד הירושלמי: (תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף א/ב) "כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי [אמר] חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון". מסביר הר"ן בתחלת מסכת מגילה: (חדושי הר"ן על מגילה דף ב ע/א) "שאלו היה אומר מימות אחשורוש לא היתה ירושלים ושאר ארץ ישראל בכלל מוקפין חומה, לפי שהן חריבות עתה". לכן ראו חשיבות גדולה לציין גם בא"י את הנס של היום השני. היום הראשון מזכיר את ההצלה שנצלו ישראל מגזירת המן, אבל היום השני מיוחד למצות מחיית עמלק, כי רוב הרוצחים נהרגו כבר ביום הראשון. אם לא יהיה זכר למחיית עמלק בדורו של המן בערי א"י, סימן שלפני שנפל הספיק עמלק להצליח בחלק מהמזימה שלו.

ה. אומר על זה המדרש כי אחת הטענות ששכנעו את אחשורוש ויועציו לגזור את הגזירה למרות פחדם מד', היתה: (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז ) " .. ומרוב טובה שהיה להם מרדו באלהיהם. ועוד שהזקין אותו אלוה שלהם, ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם, והגלם מעל אדמתם והביאם בינינו". דהיינו חורבן המקדש הוא הוכחה להצלחת עמלק, שאין ישראל קשורים כבר לא-לקיהם. היום שברור זיהויה של שילה, והיא מוזכרת בספר יהושע, וגם רואים בה חומה עתיקה, משקל גדול יותר משנים קודמות עובר ליום השני, למרות הספק שנותר. לפיכך חשיבות גדולה היא לבטא את חלקה של א"י במחיית עמלק, ולחגוג את היום השני כראוי.

ו. מקומות רבים בא"י היו שמחים לזכות לעטרה זו של שילה העתיקה. נושאים אנחנו בגאוה גדולה את הזכות ליישב את מקומנו, ולהדגיש את העובדה שאיננו אורחים ולא כובשים, אלא בני הארץ ששבו אליה. שרשינו לא 200 או 300 שנה ינקו כאן, 3273 שנה אנו יושבים בשילה משנת 2500 לבריאת העולם חסר שתיים. אבל העיקר הוא, ששרשינו יונקים לא רק מהסטוריה אלא משליחות א-לקית אשר מצות מחיית עמלק, בעור הרע העולמי היא אחד מחלקיה הראשונים.

ז. קשה אמנם לחגוג יומיים פורים למי שמשקיע את מלא כחו, אבל חלילה לנו לזלזל בדבר גדול זה. לכן כל אחד ידע איך לנהוג לפי המתאים לו, וידע כיצד לבטא את שמחת הפורים בשילה הראויה לגילוי כבודה של א"י. לפיכך ננהג גם השנה כבשנים עברו, שכל מצוות הפורים נוהגות גם ביום שני טו' באדר ב'; קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת הפורים. ההבדלים בין היום הראשון לשני הם: מגילה בלי ברכה, אין קוראים בתורה 'ויבא עמלק' ואין אומרים 'על הנסים' בתפלה. כדי לבטא את החזוק שקבלה מצות היום השני בשילה נאמר מעתה 'על הנסים' בסוף ברכת המזון לפני 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח' בלשון זו: 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר וכו''.

יהי רצון שנזכה לשמחה גדולה וישועה גדולה מתוך שמחת הפורים הבעל"ט.

הרב אלחנן בן-נון

מה חושבים על יינות יקב שילה?

יינות יקב שילה - טעימה

יקב שילה הוציא לאחרונה מספר יינות חדשים, בסדרת 'סוד', והציג יין חדש: פסיפס

יקב 'שילה' ממוקם ממש בפאתי הישוב שבשומרון, במיני אזור תעשייה, לא רחוק מהצומת המובילה לישוב. היינות הראשונים של היקב יצאו לשוק בשנת 2005, ובמהלך השנים שלאחר מכן גם קיבלו ביקורות טובות.

עמיחי לוריא, היינן, עובד בעיקר עם זנים אדומים - קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו - ושרדונה. הוא מייצר כ- 60 - 70 אלף בקבוקים, חלק לא מבוטל מהם נמכר בחו"ל.

לכלל היינות החדשים שהציג רמת אלכוהול של 14%, לערך. מלבד אחד, כל היינות הם מסדרת 'סוד', שהיא סדרת הריזרב של היקב. סדרה החלה ב- 2006, עם 1000 בקבוקים בערך, והיום היא נושאת 10000 בקבוקים. היינות יהיו בשוק בתוך כמה שבועות, במחיר לצרכן של 120 ש"ח - די יקר.

הערה אחת שלא קשורה ליין, אלא לקנקן: הבקבוקים היו כולם כבדים בצורה יוצאת דופן, ואני מתיחס למשקל הזכוכית. עניין משקל הבקבוקים (שיש לו טיעון שיווקי כלשהו) זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מצד צרכנים רבים, בעיקר כאלה שהם מתוחכמים יותר, ובעיקר בחו"ל. טוב יעשה היקב אם ישתמש בבקבוקים רגילים: יהיה חסכון באנרגיה, עלויות ישירות ועוד ועוד.

שרדונה 2009

בעץ 'גדול', בנפח 400 ליטר. קצת פרי טרופי, אבל היין עמוס עץ — מוציא הרבה מאוד קפה וקליה חזקה, למרות גודל החביות והתסיסה האלכוהולית בחביות.

שיראז 2008

אף פירותי למדי, קצת מתקתק, עם פלפל שחור. הפה רזה יותר מהאף — יותר טאני ויבש ממנו. קצת חסר במיד פאלט. הסיומת ארוכה למדי, מתובלת מאוד ועל גבול החריפות. קצת מרירות ב- after taste.

קברנה סוביניון 2008

אף מעניין. יש בו אותו עומס פרי מוכר מיינות אחרים של היקב ויקבים קרובים אליו, כמו פסגות, למשל. מתחת לפרי המבושם יחסית, יש גם ירקרקות נעימה — לא כבדה או גסה, אלא עשבונית, יותר. בעבור קצת זמן, היין מוציא קצת קפה. כאן, הפה טוב ועגול יותר, קצת יותר מלא. הסיומת מעודנת יותר, ופחות אגרסיבית מהסיומת של השיראז. טאנינים יותר עדינים.

מרלו 2008

זהו המרלו הזני הראשון של היקב, שעד היום השתמש בו רק בבלנדים. הענבים מגיעים משבעה כרמים שונים, דבר שבוודאי לא מקל על השימוש בהם.

כך או אחרת, האף הכי כבד משלושת היינות, באופן אולי לא מפתיע. הפה עגול מאוד, די כבד. היין מתובל, עשוי טוב. חמיצות מאוד גבוהה וטאניות גבוהה למדי. משלושת היינות, זה עושה את הרושם ה'כבד' ביותר. הבעיה של היין, שהתחיל יפה, היא הסיומת שלו: הוא מפספס קצת ומסיים טיפה מימי, גם אם לא קצר. בשורה התחתונה: הוא יהיה מעניין יותר מבחינת הפרי בעוד שנה או שנתיים, אבל עלול לאכזב בגלל הסיפא.

Mosaic 2006

היין הוא יין הדגל של היקב — לא יוצא בכל שנה. בינתיים יש ממנו מבציר 2006 — הנוכחי, ו- 2007 — שמתיישן עכשיו בבקבוקים. מהשנים האחרות — אין. היין ירוק מאוד — הירוק ביותר מכל היינות, ועמיחי לוריא, היינן, אומר שזה הכיוון שהוא רוצה בו דווקא. 60% מרלו, 30% קברנה פרנק והשאר פטי ורדו ופטיט סירה.

את הזנים השונים הוא מיינן בנפרד, עושה את הממסך ואז מיישן אותו שוב, 'גמור', כשישה חודשים נוספים בחביות. הפה מעט רך מדי במתקפה, אבל אז הוא מתפתח יותר ומקבל גוף. יין יבש מאוד, עז טעמים ובעל טאנינים חריפים. יש בו קצת פטרייתיות, שבוודאי תתגבר בזמן שהוא יתיישן. 230 ₪. לא זול, כמו שאר יינות היקב.

סיכום? היינות טובים (85 - 87, לו הייתי נותן ציונים), ובהחלט יינות שאפשר לשתות כבר עכשיו. את רובם אפשר להחזיק עוד שנתיים שלוש ללא קושי, ואת המרלו — אולי יותר. המחירים קצת גבוהים, אבל יכול להיות שעם הנחה מתאימה, הם יהיו תמורה סבירה.

ש.ק.

12/01/2011

 

למחוק את שילה?

כדי לזכות בחבילת התמריצים הנדיבה ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש להציג רשימה של התנחלויות שיימחקו לעד מהמפה.

הרשימה הזאת צריכה לכלול את חברון ושילה, בקעת הירדן וצפון ים המלח. וכן, גם את מזרח ירושלים.

 

עקיבא אלדר ב"הארץ"

כרמי שילה

ספר הזהר על שילה

שמי שילה הבוקר

ט"ו באב בשילה

סמנו את התאריך!
השנה ייערך ט"ו באב בשילה במתכונת קצת אחרת-
סדנת יין חוויתית למבוגרים בלבד
באווירה מוזיקלית מרגיעה בבוקר יום שישי ה-15/8- י"ד אב
באתר הקדום תל שילה!
מקומות מוגבלים- כל הקודם זוכה!!
ישנה אפשרות להסעה לנרשמים מראש,
מצורף קובץ פרסומי עם מידע נוסף, אנא העבירו לרשימת התפוצה שלכם..
לפרטים אנא צרו קשר דרך המייל או במס'- 02-9944019/ 050-875374
רעות/ רחל.

בצומת בפורים

מסורת רבת השנים היא שעלי מרצבך, הפרופסור, מקיים נוכחות בצומת של הישבה בשכונת רמת שמואל בשילה בפורים

הנה ההצגה השנה:

עוד תהיה שכונת סביוני - שילה

דוד גבע ע"ה כבר איננו אתנו אבל לאור הקריקטרוה שלו נלך - פורסמה לראשונה בעיתון "הארץ" ביום 24 באפריל 2003

ארכיאולוגיה בשילה

סיכום ממצאי חפירת קמ"ט ארכיאולוגיה בשילה/ רחל ארליך

בקיץ 2006 נחפרו שתי כנסיות ביזנטיות בדרום התל.

הכנסייה הקדומה מתוארכת באמצעות חמש כתובות ביוונית שנמצאו ברצפת הפסיפס, לסוף המאה הרביעית תחילת חמישית. בכתובות מופיעה גם שמה של העיר: " אדוננו ישו המשיח רחם על תושבי שילה אמן" וכן שמות בישוף וכומר המאפשרים לתארך במדויק:

אווטוניוס היה בישוף סבסטיה בין השנים 395-415 לספירה וכפי הנראה שייכת שילה למחוז זה.

כתובת נוספת המצויה ברצפה והיא כתובת הפסיפס הקטנה ביותר בארץ:"אני זוסיוס עשיתי את המושב". המושב המדובר נשתמר בשלמותו כשהוא מחופה בשכבת טיח עבה.

איכות רצפת הפסיפס גבוהה במיוחד (אבנים קטנטנות) ומצב ההשתמרות נהדר. דוגמאות גיאומטריות מרהיבות בשלל צבעים.
מעל רצפת כנסיה זו נמצאה כנסיה נוספת מהמאות שישית –שביעית הדומה לכנסיית הבזיליקה ששוחזרה ע"י הדנים. ברצפה מופיעה הגפן ושריגיה וכן אמפורה גדולה. בסטראות ישנו דגם הנראה כמו לבבות שלא נמצאה לו מקבילה.

בסמוך למתחם הכנסיות החל להיחשף ריצוף רומי (לוחות אבן גדולים –האבן הגדולה ביותר אורכה2.8 מ') ובעונה הבאה ימשיכו לחשפו.

כמו כן נמצא אגן טבילה המתאים בזמן לכנסיה הקדומה ושרידי מבנה ציבור מהתקופה המוסלמית הקדומה.

החפירות ימשכו באביב במגמה לפתוח שטחים בתל עצמו.

אמירת איכה בתשעה באב בשילה

בבית הכנסת רמת שמואל בשילה

ט"ו באב בשילה