לזכרו של זאב יבין

אתמול השתתפתי בהלוויתו של זאב יבין וחשבתי לציין כמה עובדות חיים שאני מניח יהיה חדש בשביל רבים מן הקוראים.

יש קשר בינו לבין מקום ישיבתי בארץ, שילה, כי הוא היה הארכיאולוג שהסתכן וחפר במקום על מנת לאפשר לגרעין הראשון את ה'הצדקקות' להיות במקום (וזה סיפור לזמן אחר אבל אני מצרף בסיום דבריו של עירא רפפורט בנושא)

הכרתי אותו אישית עוד ב- 1966, בשנה שלי בארץ במסגרת המכון למדריכי חו"ל של מחלקת הנוער והחלוץ והייתי שומע הרצאות שלו ושל ד"ר אלדד במרתף של גלריית "עזרי" של עזרא יכין שיח' ברח' המלך דוד. עד לפני כמה שנים, עדיין היה פעיל בהנהלת בית מורשת אצ"ג בה גם אני יושב.

זאב היה בנו של יהושע השל יבין שיחד עם אב"א אחימאיר ועם אורי-צבי גרינברג היוו של המנהיגות של "ברית הבריונים" והציונות המקסימאליסטית במחנה הרביזיוניסטי והוא עוד הספיק להיות בלח"י ונפצע בקרב על אבו-כביר. הוא הקטן בצד שמאל בתמונה זו על מרפסת דירתם ברח' שטראוס בירושלים.  אמו, מרים עטרה, הייתה סופרת.  היא אף כתבה ביקורת חשובה על שירי אצ"ג.

הוא ה"ילד" בשיור הגדול של אצ"ג "באזני ילד אספר" (חלקים ממנו למטה) והנה בקליפ זה הוא מדבר על אצ"ג: 

הוא גם נמנה עם עצורי "מחתרת צריפין", היא "מחתרת "מלכות ישראל".

בתום תקופה זו, היה לארכיאולוג. הוא גילה את בית הכנסת העתיק באשתמוע, אחד הגילויים המרשימים של חפירות יו"ש.

היה חכם, בעל הומור, ונאמן לרעיונות של יאיר, אצ"ג ואלדד.

=========================

ילד עברי, בביתי בציון המושפלת. ערב. דמדום. אני

שח — ואתה לברכי.

לך, חביבי, אספר את ספור-המעשה במשיח הטוב שלא בא.

לגדולים פה ממך לא אספר, חביבי. לגדולים אין עינים כאלה ויקר שכזה אשר בעיניך.

גדולים לא יקשיבו כמוך, אטמם מאד הגורל בציון, ונפשם משולה למנורת כלי-חרס בכפר...

ויגונם לא יזרח בשתי דמעות נפלאות כאשר בעיניו ;

ולא אוכל נשק במצחם כאשר במצחך בעת אספר את ספור האסון במשיח - - -

הוא לא בא, המשיח ... כנשר הוא עף מעל לתהומות- הדמים.

אני שמעתי ביום ובלילה את משק-כנפיו. ועד לחוף-יפו הגיע בצורת-אדם עם ילקוט עלי שכם:

עני ואביון בר חזון

ובר חרב - - -

ואני הכרתיו אחר-כך בחורש ההולך תחת שמש לוהטת בניר

ובחוצב המפרך חלמיש ירושלים. הוא היה כה קרוב.. .״

״יהודה היום — יהודה מחו (פנייה לבריטניה):

... לו חכמו יועציו, לו הבינו אחרית!

לו הריחו כמוני את בא היתמות לך

ויום מלכותך הנוטה לערב - - -

אני רואך היורדת בים חיפה וביפו

אלי אניות אנגליות להפליג - - -

ובגב חיליך קר וחם, כבגבי,

בעת כתבי זה השיר.

ולי יש משיח ואם עודנו רחוק,

הוא חבוי כחרבו של דוד בנדנו.

אני רואה ענויים שיבאו עלי:

אימים מאלה אשר בהוי.

אני שומע הרבה יללות באזני.

אני רואה הרוגים וטבוחים ובערות.

אני רואה בתי-כלא עבים, תליות —

בירושלים, ביפו, בעכו — ופני

סיקריקין יהודים נדונים למיתה.

אני רואה איך הללו הולכים לתליה

ושחרית-ירושלים בשעות פניהם.

ואני רואה כבר סיעת-אוירוני במחוג

על פני הר הבית חגה ביום חג.

אני רואה המוני חוגגים, עת יורים

אל נחל קדרון אלפי יריות,

כמספר שני הענות.

אני רואה הר הבית כסיני בוער

ורוכב שותת-אש בחצוצרה מחצצר.

ודגל דוד — במגדלו של דוד.״

=========================

דבריו של עירא:

ב"ה
איש יקר לשילה דר. זאב ייבין מבכירי הארכלוגיים בישראל השיב את נשמתו לבוראו היום. לזאב היה קשר מיוחד לשילה והוא אף סכן את המשך מעמדו ותפקודו בקמ"ט ארכולוגיה. בימיה הראשונים של שילו היה צורך "לחפור" כאן כדי לאפשר הקמת ישוב. ( למי שמעונין הסבר אפשר לקבל מותיקים) אחרים פחדו לנגוע תרתי משמעי כיוון שפחדו מפגיעה במעמדם. זאב לקח על עצמו ובאמצעים דלים ביותר התחיל לחפור. בכדי לבסס את החפירות הוא הקים אגף לארכילוגיה בטורו קולג( וגם הם יעמדו על הברכה) ולמרות התנגדות חריפה עמד על שלו וחפר.

אהב את ארץ ישראל אהבה רבה ולא פחד להוכיח את אמניתו של התנ"ך על ידי חפירות. היה החופר הראשי בסוסיא.

יתכן שעשייתו בשילה כאשר לא היו אישורים דיים עלה לו בכבוד להיות חופר הראשי בשילה.
שילה חייב לזאב הרבה וזכות עזרתו יעמוד לפניו בשערי גן עדן .

------------------------

ממה שציטטתי מדבריו:

מתוך "כל העם נכסף למלכות" פורסם ב"סלם" אייר תשי"ד

"...רק בפרספקטיבה של המלכות מוכן הוא [העם] לאהוב את המדינה, זאת מגלים אנו לעם, כל אחד לפי דרכו: מאולם בית הדין הצבאי בצריפין, מתוך מרתף בית הסוהר בתל-מונד ומכל האגפים, בשטחי הארץ ובנופי העם בהם צצים הפרחים הרעננים והיפים שלך רצון המלכות הכולל שבעם...
...הדגל ישנו והעם ישנו; ורק אלה שעליהם להרים דגל זה מפקפקים עדיין.  עכשו נדרש מכל מי שמכיר דגל עתיק זה ומכל מי שאוהב דגל זה, באשר הוא שם, לעזוב כל פקפוק ולהניף אותו...
...כל בית ישראל רוצה במלכות, וכל בית ישראל יקום, חיל גדול מאוד מאוד, יעלה במקומו, יתחזק בגוף וישגה ברוח, באם יצעד בברור ובמפורש לקראת המלכות, לקראת ארץ רחבה וחפשית, ארץ שבה נוכל ליצור ולהעלות את הערכים הגדולים המונחים בנו ולחיות את חיינו לפיהם, כפי צו הנפש והגוף ולפי צו היעוד הישראלי."

^

הארכיאולוגיה תנצח

בהמשך לישיבת ועדת הכנסת שנוכחתי בה השבוע (באנגלית), מפרסם "מקור ראשון" ידיעה של ארנון סגל מהדיווח שהיה שם, ידיעה מרעישה שחייבת לגייס תמיכה של כל הגורמים שלפחות הסטטוס-קוו יישמר ואם יש צורך בתיקונים ושיפוצים הרי רק באישור רשות העתיקות ומהנדס ירושלים ובפיקוח צמוד.

כדי להבין את משמעות הדבר, הנה מפה של לין ריטמאייר המסבירה שבעצם יש אפשרות סבירה שמשרואים בתחתית הקיר בידיעה למעלה, הוא בעצם חלק עליון של יסוד החומה הצפונית של העזרה או חלק אחר שחצר המקדש:

והנה הסיכום וההמלצות של ישיבת הוועדה:

1. הוועדה תזמין את השרה לימור לבנת להציג את פעולות וועדת השרים לעניין המקומות הקדושים. השאלות עליהן תתבקש תשובה יהיו: אלו פעולות אישרה הוועדה בהר? מתוקף מה? מי מפקח על הפעולות וכיצד?  מי בממשלה מקבל דיווח ?מתי אמורות הפעולות להסתיים? כמו כן השרה תתבקש להתייחס לאיסור תפילת יהודים בהר.
2. הוועד למניעת הרס עתיקות יפנה לשרה על מנת לבקש את פינוי קורות העץ העתיקות למקום מוגן. הנחת העבודה היא שרשות העתיקות תמליץ בחיוב.
3. מוצע לשקול הוצאת תשפוכת העפר המכילה ממצאים ארכיאולוגיים למקום מסודר. הוועד יפנה אל וועדת השרים.
4. ועדת הפנים תפנה למשטרה ולשר לביטחון פנים לשקול להוציא מן ההר טרקטורים לאחר שעות העבודה? (כלומר לאחר השעה 1400).
5. ועדת הפנים תפנה בדרישה להרחיב את שעות הביקור בהר. כמו כן הוועדה תדרוש מרשות העתיקות נוכחות של פקחים 24 שעות ביממה. הוועדה תבקש דיווח על הביצוע בדיון הבא.

בסופו של דבר, הארכיאולוגיה תנצח.

^ 

ארכיאולוגיה והתנ"ך

כפי שהאוניברסיטה העברית הודיע במרץ בשנה שעברה:

האם נפתרה חידה נוספת בתולדות עם ישראל? פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא זיהה את חורבת קיאפה עם היישוב "נטעים" המוזכר בספר דברי הימים. "תושבי נטעים היו קדרים שהועסקו בשרותו של המלך דוד וישבו במרכז מנהלי חשוב סמוך לגבול עם הפלשתים", אמר פרופ' גליל.

חורבת קיאפה, היא עיר שדה באזור עמק האלה. במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות על-ידי משלחת בראשותם של פרופ' יוסף גרפינקל ומר סער גנור והיא מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, לימי שלטונו של המלך דוד. עד כה הועלו מספר הצעות לזיהויה של העיר, ובהן "שערים" ו"עזקה" המקראיות. במקום אף נמצאה הכתובת העברית הקדומה והחשובה ביותר, אותה פענח לאחרונה פרופ' גליל.

לדבריו, הכתובת העברית החשובה שנמצאה במקום, מעידה על רמה תרבותית גבוהה, ועל פעילותם של סופרים בעיר, ויחד עם הביצורים המרשימים שנמצאו בחפירות מפריכים את הטענות השוללות את קיומה של ממלכת ישראל בתקופה זו.

כדי לזהות את המקום פנה פרופ' גליל לספר דברי הימים א', פרק ד' פסוק כ"ג, שם נזכרים הישובים "נטעים" ו"גדרה": "המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה - עם המלך במלאכתו ישבו שם". בעוד ש"גדרה" זוהתה עם ח'רבת ג'דראיא, השוכנת ליד עמק האלה, "נטעים", המוזכרת במקרא רק בפסוק זה החותם את מגילת היוחסין של שבט יהודה, לא זוהתה עדיין. החוקר האמריקאי פרופ' ויליאם אולברייט, מחשובי הארכיאולוגים של ארץ ישראל במאה העשרים, הציע לזהות את היישוב עם ח'רבת א-נויטיע, שנמצאת גם היא באזור עמק האלה וזאת על שום הדמיון הצלילי בין השמות. אולם הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו שם גילו כי היישוב התקיים רק בתקופות ההלניסטית והרומית-ביזנטית ולא בתקופת המקרא.

על פי הקרבה ל"גדרה" המקראית, על פי הממצאים הארכיאולוגיים שמתאימים לתקופת שלטונו של דוד, ועל פי השתמרותו של השם הקדום בח'רבת א-נויטיע הסמוכה, מזהה פרופ' גליל את חורבת קיאפה עם "נטעים". "הממצאים הארכיאולוגיים במקום, יחד עם הימצאותה של הכתובת העברית הקדומה ביותר והחשובה ביותר שנמצאה עד כה בעולם, כמו גם ההבנה, על פי הטקסט המקראי, שבמקום יישבו אנשים שנמנו עם שבט יהודה ופעלו בשירותו של המלך, מעידים כי חורבת קיאפה, היא נטעים, הייתה מרכז מנהלי חשוב באזור הספר של ממלכת ישראל בימי מלכותו של דוד. קיומו של מרכז מנהלי מבוצר זה באזור מרוחק יחסית ממרכז הממלכה מעיד על סכסוך קשה שפרץ בין דוד לפלשתים, לאחר נצחונו של דוד על בית שאול ואיחוד כל שבטי ישראל תחת הנהגתו, ומהווה הוכחה נוספת לקיומה של ממלכה גדולה וחזקה בימי דוד", סיכם פרופ' גליל.

והשבוע ניתן ללמוד יותר:

מבט אל העבר

סדרת הרצאות משותפת לרשות העתיקות ויד יצחק בן צבי

ביום חמישי א' באייר תשע"א, 5 במאי 2011 בשעה 18.30

הרצאתו של פרופ' יוסי גרפינקל (האוניברסיטה העברית בירושלים)

חפירות חורבת קיאפה

מגיבים: אלון דה גרוט ודורון בן עמי (רשות העתיקות)

ההרצאה תתקיים ביד יצחק בן צבי, רחוב אברבנאל 12, ירושלים

מבצר האלה (חורבת קיאפה) היא עיר גבול בין ממלכת יהודה ממזרח וממלכת גת הפלשתית ממערב. העיר ממוקמת בחלקה המערבי של השפלה הגבוהה ביהודה בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, בין שוכה לעזקה (סמוך לצומת האלה). בעמק האלה עברה הדרך הראשית שהובילה מפלשת ושפלת יהודה אל אזור ההר והערים המרכזיות בו, ירושלים וחברון, דרך ששימשה נקודה אסטרטגית חשובה באותה תקופה.   חורבת קייאפה שוכנת על שרשרת הגבעות הסוגרות את עמק האלה מצפון, קרוב לפתחו המערבי. מדרום-מזרח, בצדו השני של עמק האלה, נמצאת שוכה. שטח ח' קייאפה כ-140 דונם הכוללים עיר עליונה ועיר תחתית, והיא מסתמנת כאחד האתרים הגדולים ביהודה בתקופת הברזל ב'.

נכתב:

העיר הקדומה מוקפת חומה של 700 מטר ושטחה כ-23 דונם. רוחב החומה הוא ארבעה מטרים והיא בנויה מאבני גוויל ענקיות לא מעובדות (אבנים קיקלופיות) שחלקן שוקלות ארבעה עד חמישה טון. ארכיאולוגים מעריכים כי 200,000 טון של סלעים נכרו, שונעו ושימשו לבניית הביצורים. חלק בולט נוסף מהביצורים הוא שער מסיבי ובו ארבעה תאים. חלקו העליון של השער מפואר ונבנה מאבני גזית מסותתות. עד כה נחשפו בחפירות אלו 600 מ"ר ממבצר האלה, שהם רק ארבעה אחוזים מהאתר כולו.

כאמור, הממצאים שנחשפו במבצר האלה מספקים את ההוכחה המוקדמת ביותר שהתגלתה עד היום לקיומה של ממלכה ביהודה ולקיומו של מלך חזק וממשל ריכוזי בירושלים. מיקומו של האתר ותיארוכו משתלבים היטב בסיפורי המקרא של ספר שמואל ודברי הימים. כעת מתחזקת הסברה כי מדובר בהוכחה לתקופת מלכות דוד.

================

וגם זה:

המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס)

אנו שמחים להזמינכם להרצאתו של:

פרופ' ישראל פינקלשטיין

אוניברסיטת תל-אביב

ארכיאולוגיה ומקרא: קווי הגזרה

הסמינר ייערך ביום ג', כ"ט ניסן תשע"א (3/5/11), בשעה 12:00, בבניין 404 כיתה 9.

^

רוצה ללכת אל עבר בית המקדש?

הסרט הקצר על הרחוב שהוביל אל בית המקדש ממעיין השילוח

כאן

^

מה עושה קנטואר בהר-הבית?

רוצה לדעת יותר על תמונה זו למעלה?

תקרא כאן באנגלית ובינתיים עוד תמונות:

כנס ענק

כנס זה:

הכינוס השנתי החמישה עשר לחידושים בחקר ירושלים נערך בבר-אילן

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) והפקולטה למדעי היהדות יקיימו ביום הקרוב ז' בטבת התש"ע (24.12.09) את הכינוס השנתי החמישה-עשר "חידושים בחקר ירושלים". ביום העיון ייחשפו חידושים היסטוריים וארכיאולוגיים אודות ירושלים ויוצגו 20 מחקרים חדשים המקיפים את תולדות העיר למן תקופת הברונזה ועד לעת החדשה. בין המחקרים הבולטים שיוצגו בכינוס מחקר על מערת מפלט מתקופת מרד בר-כוכבא שהתגלתה בהרי ירושלים ובה מטמונים של מטבעות וממצאים נוספים וכן מחקר חדש שינתח את מבנה האבן הגדול שחפרה אילת מזר בעיר דוד ושזוהה על ידה כארמון דוד . המחקר ינסה לקבוע את תאריך הקמתו ואת תפקידו של המבנה. מחקרים נוספים שיוצגו כוללים ניתוח של תעלה II בעיר דוד- מבנה "אופוס רטיקולטום" ליד רחוב הנביאים, מחקר על קורה מעוטרת שהתגלתה בהר הבית, תבליט של קנטאור שהתגלה בהר הבית, ניתוח של תפריט הדגים של תושבי ירושלים בשלהי ימי הבית השני לפי הממצאים הארכיאולוגיים ועוד. הכינוס מוקדש לזכרו של ישראל שלם ז"ל, עמית במרכז רנרט הכינוס ייערך באולם מינץ , בניין 403 , בקמפוס אוניברסיטת בר- אילן. להלן תוכנית הכינוס המלאה : 8:20 כינוס 8:45 ברכות – פרופ' יהושע שוורץ, ראש מרכז רנרט פרופ' אברהם פאוסט וד"ר אייל ברוך - דברי פתיחה מושב א' יו"ר: אייל ברוך 09:00 רוני רייך ואלי שוקרון: תעלה II בעיר דוד, מאפייניה הטכניים, תקופתה ותפקידה 09:20 אברהם פאוסט: ארמון דוד, מצודה יבוסית או מבנה הלניסטי: מבט חדש על מבנה האבן הגדול לאור הפרסום הראשוני של תוצאות החפירה 09:40 משה גרסיאל: שלבי חיבורו של ספר שמואל וערכו כמקור היסטורי למלכות דוד שבירתה ירושלים 10:05 אהוד נצר: מבנה אופוס רטיקולטום ברחוב הנביאים בירושלים 10:25 רם בוכניק, עומרי לרנאו, גיא בר-עוז ורוני רייך: תפריט הדגים הירושלמי בשלהי ימי הבית השני 10:45 דיון 10:55 הפסקה מושב ב' יו"ר: יהושע שוורץ 11:20 מיכאל בן ארי: שמחת בית השואבה – התהוותו של מנהג 11:40 ורדה זוסמן: עיצוב נרות חרס הרודיאניים בסכין או במפסלת 12:00 זאב ח. ארליך (ז'אבו): מהו הכותל הקטן? 12:20 עמוס קלונר: שער שכם: האומנם ביצור מימי הבית השני? 12:40 יואב פרחי ועודד ליפשיץ: בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל 13:00 דיון 13:10 הפסקת צהריים מושב ג' יו"ר: יוסף דרורי 14:20 יהושע פלג: האם שוקמו שערי הר הבית במאה השנייה? 14:40 גבריאל ברקאי ויצחק צויג: תבליט רומי של קנטאור מהר הבית 15:00 פרץ ראובן: קורה מעוטרת מן התקופה הרומית הנמצאת ברחבת הר הבית 15:20 בת שבע גרסיאל: היחס לירושלים בכתבי האסלאם הקדום 15:40 מיכאל ארליך: הרבעים הדרומיים של ירושלים בימי הביניים – מבט רב תקופתי 16:00 עודד שי: תרומתו של הנזיר הירושלמי האב אנטונין למדעי היהדות ולחקר התרבות החומרית בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית 16:20 דיון 16:30 הפסקה מושב ד' יו"ר: בועז זיסו 17:00 עמוס פרומקין ובועז לנגפורד: חקר מערה קרסטית ששימשה למפלט בהרי ירושלים 17:20 בועז זיסו ורועי פורת: מטמון מטבעות וממצאים נוספים מזמן מרד בר-כוכבא ממערת מפלט בהרי ירושלים 17:40 גיא שטיבל: על חודי כידונים – כלי נשק ממערת מפלט בהרי ירושלים 18:00 חנן אשל: הממצאים החדשים ממערת מפלט בהרי ירושלים ותרומתם למחקר מרד בר כוכבא 18:20 דיון

ההצגה של הממצאים ממערת התאומים היו מרתקים ומרגשים וגדולים.

ארכיאולוגיה בשילה

סיכום ממצאי חפירת קמ"ט ארכיאולוגיה בשילה/ רחל ארליך

בקיץ 2006 נחפרו שתי כנסיות ביזנטיות בדרום התל.

הכנסייה הקדומה מתוארכת באמצעות חמש כתובות ביוונית שנמצאו ברצפת הפסיפס, לסוף המאה הרביעית תחילת חמישית. בכתובות מופיעה גם שמה של העיר: " אדוננו ישו המשיח רחם על תושבי שילה אמן" וכן שמות בישוף וכומר המאפשרים לתארך במדויק:

אווטוניוס היה בישוף סבסטיה בין השנים 395-415 לספירה וכפי הנראה שייכת שילה למחוז זה.

כתובת נוספת המצויה ברצפה והיא כתובת הפסיפס הקטנה ביותר בארץ:"אני זוסיוס עשיתי את המושב". המושב המדובר נשתמר בשלמותו כשהוא מחופה בשכבת טיח עבה.

איכות רצפת הפסיפס גבוהה במיוחד (אבנים קטנטנות) ומצב ההשתמרות נהדר. דוגמאות גיאומטריות מרהיבות בשלל צבעים.
מעל רצפת כנסיה זו נמצאה כנסיה נוספת מהמאות שישית –שביעית הדומה לכנסיית הבזיליקה ששוחזרה ע"י הדנים. ברצפה מופיעה הגפן ושריגיה וכן אמפורה גדולה. בסטראות ישנו דגם הנראה כמו לבבות שלא נמצאה לו מקבילה.

בסמוך למתחם הכנסיות החל להיחשף ריצוף רומי (לוחות אבן גדולים –האבן הגדולה ביותר אורכה2.8 מ') ובעונה הבאה ימשיכו לחשפו.

כמו כן נמצא אגן טבילה המתאים בזמן לכנסיה הקדומה ושרידי מבנה ציבור מהתקופה המוסלמית הקדומה.

החפירות ימשכו באביב במגמה לפתוח שטחים בתל עצמו.