מכתב למערכת "הארץ" שהתפרסם ב- 17 במאי 2024

  בתגובה ל"אבל פרופסורים הם בוגדים!", הארץ, 13.5.2024 לרשימתו של פרופ' ב"צ קדר על הדיון בקונגרס הציוני ה-17 שבשנת 1931 והצעת ההחלטה של נציג הסיעה הרביזיוניסטית יוסף פרנקל בגנות "רוח ההסתלקות מן האידיאלים הלאומיים" שבהנהלת האוניברסיטה העברית וכן, הטלת עמידה "על משמר הרוח הלאומית בהנהלה זו" שהתקבלה, יש המשך והוא פרשת נורמן (נחמן) בנטוויץ'. בנטוויץ' היה שנים רבות המזכיר המשפטי של ממשלת המנדט. ואולם, בסוף נובמבר 1929 התנקש בו ערבי מעובדי משרד המשטרה אך חייו ניצלו. בסופו של דבר, בכניעה לדרישות הערבים שראו בו ציוני מדי, בנטוויץ' סולק מתפקידו וי.ל. מאגנס מינה אותו בראשית 1932 לפרופסור באוניברסיטה העברית של "הקתדרה לחוק השלום הבינלאומי ע"ש חיים וייצמן". מחזר הראשון של הרצאותיו הוקדשו ל"דת והלאומים". הדבר התסיס את הסטודנטים הלאומיים במוסד. ביום רביעי, 10 בפברואר, נתקיים פתיחה חגיגית לקורס שלו, בה אמור היה בנטוויץ' לשאת דברים בכותרת "ירושלים - עיר השלום". על הבמה ישבו, בין היתר, ארתור רופין, מנחם אוסישקין, חיים ארלוזורוב ומכובדים אחרים, אלא כפי שצויין ב"דאר היום", היו רבים בקהל, גם אלה שבאו מבחוץ, שראו בו אדם סלחני כלפי מתנגדי הציונות, במיוחד במתן חנינה למתפרעי תרפ"ט, ופקיד שהעדיף "עניני אחרים על עניני ישראל". קמה מהומה. ההרצאה פוצצה. מכות הוחלפו עם אוהדי "ברית שלום" שנכחו באולם. התברר שמחשש להפרעה מתוכננת, מאגנס הזמין שוטרים מראש והם נכנסו לאולם (אגב, דבר שגונה בידי ועד הסטודנטים הכללי גם אם הם שללו התנהגות חבריהם לספסלי הלימודים) והיכו ללא רחמים. כ-15 נעצרו ואחדים נפצעו ואחד נזקק לטיפול בבית החולים. ביניהם היו חברי תא "אל-על" וגם אבא אחימאיר שבתום משפטו סירב לשלם הקנס שהוטל עליו ונדון ל-21 יום בכלא. אחימאיר, במאמר ב"חזית העם" מיום 19.2, בשם "בנטביטש המתבולל - והמסיונר", תקף את עיתון "הארץ" על שפירסם במלואו את הרצאתו של בנטוויץ' אשר כלל בה המלים "יש שתי ירושלים, האחת נתנה ביטוי לעיר המלחמה והשניה לעיר השלום...האחת את העיר הלאומית והשניה את העיר האוניברסלית". כעבור חמש שנים, יצא לאור "ספר הקטרוג והאמונה" של אורי צבי גרינברג ובו השיר עם השורה: "ואנכי אומר: אמת אחת ואין שתים; כשמש אחת וכשם שאין שתי ירושלים". ישראל מידד שילה