ארכיאולוגיה והתנ"ך

כפי שהאוניברסיטה העברית הודיע במרץ בשנה שעברה:

האם נפתרה חידה נוספת בתולדות עם ישראל? פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא זיהה את חורבת קיאפה עם היישוב "נטעים" המוזכר בספר דברי הימים. "תושבי נטעים היו קדרים שהועסקו בשרותו של המלך דוד וישבו במרכז מנהלי חשוב סמוך לגבול עם הפלשתים", אמר פרופ' גליל.

חורבת קיאפה, היא עיר שדה באזור עמק האלה. במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות על-ידי משלחת בראשותם של פרופ' יוסף גרפינקל ומר סער גנור והיא מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, לימי שלטונו של המלך דוד. עד כה הועלו מספר הצעות לזיהויה של העיר, ובהן "שערים" ו"עזקה" המקראיות. במקום אף נמצאה הכתובת העברית הקדומה והחשובה ביותר, אותה פענח לאחרונה פרופ' גליל.

לדבריו, הכתובת העברית החשובה שנמצאה במקום, מעידה על רמה תרבותית גבוהה, ועל פעילותם של סופרים בעיר, ויחד עם הביצורים המרשימים שנמצאו בחפירות מפריכים את הטענות השוללות את קיומה של ממלכת ישראל בתקופה זו.

כדי לזהות את המקום פנה פרופ' גליל לספר דברי הימים א', פרק ד' פסוק כ"ג, שם נזכרים הישובים "נטעים" ו"גדרה": "המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה - עם המלך במלאכתו ישבו שם". בעוד ש"גדרה" זוהתה עם ח'רבת ג'דראיא, השוכנת ליד עמק האלה, "נטעים", המוזכרת במקרא רק בפסוק זה החותם את מגילת היוחסין של שבט יהודה, לא זוהתה עדיין. החוקר האמריקאי פרופ' ויליאם אולברייט, מחשובי הארכיאולוגים של ארץ ישראל במאה העשרים, הציע לזהות את היישוב עם ח'רבת א-נויטיע, שנמצאת גם היא באזור עמק האלה וזאת על שום הדמיון הצלילי בין השמות. אולם הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו שם גילו כי היישוב התקיים רק בתקופות ההלניסטית והרומית-ביזנטית ולא בתקופת המקרא.

על פי הקרבה ל"גדרה" המקראית, על פי הממצאים הארכיאולוגיים שמתאימים לתקופת שלטונו של דוד, ועל פי השתמרותו של השם הקדום בח'רבת א-נויטיע הסמוכה, מזהה פרופ' גליל את חורבת קיאפה עם "נטעים". "הממצאים הארכיאולוגיים במקום, יחד עם הימצאותה של הכתובת העברית הקדומה ביותר והחשובה ביותר שנמצאה עד כה בעולם, כמו גם ההבנה, על פי הטקסט המקראי, שבמקום יישבו אנשים שנמנו עם שבט יהודה ופעלו בשירותו של המלך, מעידים כי חורבת קיאפה, היא נטעים, הייתה מרכז מנהלי חשוב באזור הספר של ממלכת ישראל בימי מלכותו של דוד. קיומו של מרכז מנהלי מבוצר זה באזור מרוחק יחסית ממרכז הממלכה מעיד על סכסוך קשה שפרץ בין דוד לפלשתים, לאחר נצחונו של דוד על בית שאול ואיחוד כל שבטי ישראל תחת הנהגתו, ומהווה הוכחה נוספת לקיומה של ממלכה גדולה וחזקה בימי דוד", סיכם פרופ' גליל.

והשבוע ניתן ללמוד יותר:

מבט אל העבר

סדרת הרצאות משותפת לרשות העתיקות ויד יצחק בן צבי

ביום חמישי א' באייר תשע"א, 5 במאי 2011 בשעה 18.30

הרצאתו של פרופ' יוסי גרפינקל (האוניברסיטה העברית בירושלים)

חפירות חורבת קיאפה

מגיבים: אלון דה גרוט ודורון בן עמי (רשות העתיקות)

ההרצאה תתקיים ביד יצחק בן צבי, רחוב אברבנאל 12, ירושלים

מבצר האלה (חורבת קיאפה) היא עיר גבול בין ממלכת יהודה ממזרח וממלכת גת הפלשתית ממערב. העיר ממוקמת בחלקה המערבי של השפלה הגבוהה ביהודה בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, בין שוכה לעזקה (סמוך לצומת האלה). בעמק האלה עברה הדרך הראשית שהובילה מפלשת ושפלת יהודה אל אזור ההר והערים המרכזיות בו, ירושלים וחברון, דרך ששימשה נקודה אסטרטגית חשובה באותה תקופה.   חורבת קייאפה שוכנת על שרשרת הגבעות הסוגרות את עמק האלה מצפון, קרוב לפתחו המערבי. מדרום-מזרח, בצדו השני של עמק האלה, נמצאת שוכה. שטח ח' קייאפה כ-140 דונם הכוללים עיר עליונה ועיר תחתית, והיא מסתמנת כאחד האתרים הגדולים ביהודה בתקופת הברזל ב'.

נכתב:

העיר הקדומה מוקפת חומה של 700 מטר ושטחה כ-23 דונם. רוחב החומה הוא ארבעה מטרים והיא בנויה מאבני גוויל ענקיות לא מעובדות (אבנים קיקלופיות) שחלקן שוקלות ארבעה עד חמישה טון. ארכיאולוגים מעריכים כי 200,000 טון של סלעים נכרו, שונעו ושימשו לבניית הביצורים. חלק בולט נוסף מהביצורים הוא שער מסיבי ובו ארבעה תאים. חלקו העליון של השער מפואר ונבנה מאבני גזית מסותתות. עד כה נחשפו בחפירות אלו 600 מ"ר ממבצר האלה, שהם רק ארבעה אחוזים מהאתר כולו.

כאמור, הממצאים שנחשפו במבצר האלה מספקים את ההוכחה המוקדמת ביותר שהתגלתה עד היום לקיומה של ממלכה ביהודה ולקיומו של מלך חזק וממשל ריכוזי בירושלים. מיקומו של האתר ותיארוכו משתלבים היטב בסיפורי המקרא של ספר שמואל ודברי הימים. כעת מתחזקת הסברה כי מדובר בהוכחה לתקופת מלכות דוד.

================

וגם זה:

המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס)

אנו שמחים להזמינכם להרצאתו של:

פרופ' ישראל פינקלשטיין

אוניברסיטת תל-אביב

ארכיאולוגיה ומקרא: קווי הגזרה

הסמינר ייערך ביום ג', כ"ט ניסן תשע"א (3/5/11), בשעה 12:00, בבניין 404 כיתה 9.

^