הלכות פורים בשילה

פורים בשילה

א. מסורת היא בישוב לקיים שני ימי פורים מספק גם ביד' וגם בטו' באדר. כך קבעו רבותינו כבר לפני 200 שנה עם תחלת ההתישבות בא"י לנהוג בערים העתיקות; חברון, יפו, עכו, שכם, לוד, עזה, טבריה צפת וחיפה ומקומות נוספים (ס' ארץ ישראל סי' ה' סע' א, ס' פאת השולחן סי ג' סע' טו'). במהלך השנים ברוב המקומות הפסיקו לנהוג כך, ונוהגים כך רק קהלות מעטות בערים הללו. לאחר כבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, וחדוש ההתישבות בהם, התחדשה המסורת במספר מקומות כמו בחברון – קרית ארבע וכך נהגנו גם בשילה על פי הוראת הרב שפירא זצ"ל.

ב. דברים רבים נכתבו ונאמרו על מדת הוודאות שיש לראות בשילה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, גם אני כתבתי את דעתי בענין, אבל כדי לפסוק דבר מחייב לכל הצבור צריך את דעתם של פוסקים מובהקים . לא אאריך כאן, אלא אכתוב את מסקנת הדברים לעת עתה. עם גילוי הכתובת היוונית בשרידי אחת מהכנסיות שעל יד התל, בה מוזכרת שילה נסגרה לדעתי הוודאות על הזיהוי המדויק של המקום. הכתובת היא מהדור הרביעי של אמוראי א"י והיתה זאת תקופה של התפשטות ההתישבות הנוצרית בארץ וגם כאן.

ג. למרות הזיהוי המדויק של שילה, נותרה בעיקר בעיה אחת, האם היתה בשילה חומה כנענית אותה מצא יהושע כשהגיע לכאן? השרידים הארכיאולוגים לכאורה תומכים בהבנה זו, אם כי לא נגמרו הויכוחים גם בין אנשי המחקר. בין מפרשי הגמרא ישנה מחלוקת. בעלי התוספות במסכת שבועות (טז.) אומרים שבשילה היתה חומה. גם בירושלמי נאמר שכל הערים שנמנו ביהושע היתה להם חומה, אבל יש אומרים שהכוונה רק לרשימת המלכים הכתובה בפרק יב' ביהושע. לעומת זאת, בפירוש רבנו גרשם מאור הגולה על מסכת תמורה (כא:) כתוב שלא היתה כאן חומה, כי שילה היתה כפר קטן . בלי ממצאים ברורים יותר לא נוכל להכריע, כדעת התוספות. על כן, בינתיים אנחנו נוהגים יומיים.

ד. מדוע קבעו בכל הערים העתיקות לעשות יומיים מספק, מדוע היה הדבר חשוב כל כך? את התשובה נותן כבר התלמוד הירושלמי: (תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף א/ב) "כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי [אמר] חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון". מסביר הר"ן בתחלת מסכת מגילה: (חדושי הר"ן על מגילה דף ב ע/א) "שאלו היה אומר מימות אחשורוש לא היתה ירושלים ושאר ארץ ישראל בכלל מוקפין חומה, לפי שהן חריבות עתה". לכן ראו חשיבות גדולה לציין גם בא"י את הנס של היום השני. היום הראשון מזכיר את ההצלה שנצלו ישראל מגזירת המן, אבל היום השני מיוחד למצות מחיית עמלק, כי רוב הרוצחים נהרגו כבר ביום הראשון. אם לא יהיה זכר למחיית עמלק בדורו של המן בערי א"י, סימן שלפני שנפל הספיק עמלק להצליח בחלק מהמזימה שלו.

ה. אומר על זה המדרש כי אחת הטענות ששכנעו את אחשורוש ויועציו לגזור את הגזירה למרות פחדם מד', היתה: (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז ) " .. ומרוב טובה שהיה להם מרדו באלהיהם. ועוד שהזקין אותו אלוה שלהם, ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם, והגלם מעל אדמתם והביאם בינינו". דהיינו חורבן המקדש הוא הוכחה להצלחת עמלק, שאין ישראל קשורים כבר לא-לקיהם. היום שברור זיהויה של שילה, והיא מוזכרת בספר יהושע, וגם רואים בה חומה עתיקה, משקל גדול יותר משנים קודמות עובר ליום השני, למרות הספק שנותר. לפיכך חשיבות גדולה היא לבטא את חלקה של א"י במחיית עמלק, ולחגוג את היום השני כראוי.

ו. מקומות רבים בא"י היו שמחים לזכות לעטרה זו של שילה העתיקה. נושאים אנחנו בגאוה גדולה את הזכות ליישב את מקומנו, ולהדגיש את העובדה שאיננו אורחים ולא כובשים, אלא בני הארץ ששבו אליה. שרשינו לא 200 או 300 שנה ינקו כאן, 3273 שנה אנו יושבים בשילה משנת 2500 לבריאת העולם חסר שתיים. אבל העיקר הוא, ששרשינו יונקים לא רק מהסטוריה אלא משליחות א-לקית אשר מצות מחיית עמלק, בעור הרע העולמי היא אחד מחלקיה הראשונים.

ז. קשה אמנם לחגוג יומיים פורים למי שמשקיע את מלא כחו, אבל חלילה לנו לזלזל בדבר גדול זה. לכן כל אחד ידע איך לנהוג לפי המתאים לו, וידע כיצד לבטא את שמחת הפורים בשילה הראויה לגילוי כבודה של א"י. לפיכך ננהג גם השנה כבשנים עברו, שכל מצוות הפורים נוהגות גם ביום שני טו' באדר ב'; קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת הפורים. ההבדלים בין היום הראשון לשני הם: מגילה בלי ברכה, אין קוראים בתורה 'ויבא עמלק' ואין אומרים 'על הנסים' בתפלה. כדי לבטא את החזוק שקבלה מצות היום השני בשילה נאמר מעתה 'על הנסים' בסוף ברכת המזון לפני 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח' בלשון זו: 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר וכו''.

יהי רצון שנזכה לשמחה גדולה וישועה גדולה מתוך שמחת הפורים הבעל"ט.

הרב אלחנן בן-נון