מכתבי בעיתון הארץ על בגין והפגנת השילומים

מכתבי אודות רשימתו של יחיעם וייץ בהארץ על הפגנת השילומים

הרושם העולה מן הפרק שהתפרסם מתוך ספרו של פרופ' יחיעם ויץ הוא, שבאותו יום רק
תנועת החרות הפגינה בירושלים. האמת היא, שחברי מפלגות אחרות היו בירושלים באותו יום
וקיימו מפגנים סמוך לכנסת. אין ראיות ברורות שהשתתפו במהומה ליד הכנסת, אך גם אין
ראיות שלא עשו כן. השימוש במלה "בריון" הוא בעייתי, וראוי היה להופיע בכותרת המאמר
בתוך מרכאות שכן זו קביעה ערכית סוביקטיווית של ויץ עצמו. בגין נאם בלבד. אם כבר,
נכון היה להשתמש במונח "חוליגן" אשר בא מפיו של דוד בן-גוריון, אם כי הוא התכוון
לאו דווקא לבגין, אלא למפגינים.

ישראל מידד שילה

ולהלן המכתב המלא ששלחתי

הרשו לי הערות קצרות אחדות על הפרק מתוך ספרו של פרופ' יחיעם וייץ שהתפרסם בעיתונכם אודות הפגנת תנועת החרות נגד השילומים בירושלים ב- 1952. ראשית, הגיוני היה לפרסמו ב- 8 בינואר 2008, היום שבו התקיימה ההפגנה, לפי הלוח הנוצרי או, לחלופין ביום עשרת בטבת, יום ההפגנה לפי הלוח העברי. או אולי הפרסום נועד לציין את יום זכויות האזרח או חלק מתוספת חשיפה מחוץ ל"מוסף הספרים"?

שנית, הרושם העולה מן הפרק שהתפרסם הוא שבאותו יום רק תנועת החרות הפגינה בירושלים. כל מי שהיה עובר בארכיוניהן של מערכות העיתונים אז, כגון "הארץ", "דבר", "על המשמר" ו"קול העם" היה נוכח לדעת שחברי מפגלות אחרות היו בירושלים באותו יום וקיימו מפגנים סמוך לכנסת. אין ראיות ברורות שגם הם השתתפו במהומה ליד הכנסת, אך גם אין ראיות שלא עשו כן. היסטוריון שקול וזהיר היה, לכל הפחות, רואה לנכון לציין עובדה זו.

שלישית, השימוש במילה בריון בעייתי וראוי שבכותרת היא הייתה מופיעה במרכאות. הרי פרופ' וייץ כתב שהדימוי של בגין היה כבריון אלא שזאת קביעה ערכית-סובייקטיבית של וייץ. בגין נאם בלבד. אם כבר, נכון היה להשתמש במונח "חוליגן" אשר בא מפיו של דוד בן-גוריון אם כי הוא התכוון לאו דווקא לבגין אלא למפגינים. ורביעית, בנוגע למשמעותן של מלים, מנחם בגין מצוטט אומר ליוחנן בדר "יאשו, תשב, אמא הייתה שמחה" (אגב, בדר מתאר שם בספרו, מייד אחרי הציטטה איך חברי כנסת מתקרבים לדוכן בכוונה להוריד את בגין ממנו בכוח). האם אמרת-כנף כזו מצביעה על רוח בריונות או שאולי לא היו אצל בגין תודעת-בריונות?