עוד מכתב שלא התפרסם

בתגובה על "הרב מצית פתיל" מאת אבשלום וילן ומוריס סטרון ("הארץ", 18.2.08)


אף אם אני איני שותף לבסיס הפוליטי שממנו יוצאים הכותבים דהיינו, "כולם יודעים כי בסופו של יום לא יהיה מנוס מחלוקת ירושלים...", גם אני מודאג מהתופעות שהם מציינים. האחת, שאדם המקבל משכורת מהמדינה לוקח על עצמו אחריות מדינית והשניה, העברת הכרעה לאוכלוסיה כלל-עולמית ולא לידי יושבי הארץ. ולכן, אני פונה לשני הכותבים בהצעה שיש בה אפשרות של שיתוף-פעולה הגונה.

אם הם יפנו במכתב לנשיא המדינה, מר שמעון פרס, שיפסיק להתערב בנושאים מדיניים, בגלוי ובסמוי, וגם יורה על מרכזו לשלום למשוך את ידיו ממעשים מדיניים מובהקים, אף אני אשתדל אצל הרב הראשי יונה מצגר שלא ימליץ יותר על הקמת מדינה לערביי ארץ-ישראל בסיני. ובנוסף, אם הם יפנו לועידת ירושלים האיסלמית, המדברת בשם האומה המוסלמית העולמית התובעת לסלק את ישראל והיהודים מהמקומות המקודשים להם בירושלים או יכתבו לטורקיה שתפסיק להתעניין בחפירות ליד שער המוגרבים מחוץ להר-הבית וישיגו הפסקת פעילותם, אז גם אני אפנה לשר שרנסקי בעניין נסיונו להעביר ליהודי העולם את ההכרעה הפוליטית על גורל העיר.

אם הם יהיו נאים לדרוש, אני אהיה נאה לקיים.