ההספדים על יונתן אלדר הי"ד

הספדים על יונתן הי"ד

"יונתן על במותיך חלל"
מה אפשר לספר עליך בכמה דקות? שלמדת את כל הספרים שקבלת לבר המצווה, גם אם לא את כל הספר – לפחות כמה פרקים,כי אם לא עכשיו אימתי… שכל דבר שעשית עשית ביושר, בשלמות ובמקצועיות.
מתכנות במחשב, דרך מכירת ארבעת המינים, ועד תלמוד תורה שכל כך עמלת בו, גם בדקותיך, ועכשיו שמעתי, גם בשניותיך האחרונות.
אשריך יונתן , שנתפסת על דברי תורה.
באחת השמחות המשפחתיות, אני חושב בברית של ישי, כשאבא דיבר על הקשר המיוחד בין דויד ליונתן, והזכיר את הקשר המיוחד בינינו- כשעוד היית תינוק לבן עקשן וצרחן. כשאמא לא הייתה בבית- רק אני הרגעתי אותך. עם השנים הקשר הזה נחלש, אך יותר ויותר הערצתי אותך, על הברכה שהייתה בכל דבר שעשית, ועל כך שהכל עשית בענווה.
נולדת כאן בשילה, בהרי אפריים בכ"ג אדר א', כשהשלג הגיע לנו עד המותניים, והברית שלך הייתה בשילה בל' אדר א'. אתה נטמן עכשיו בל' אדר א' תחת השמש הקופחת. גדלת כמו כולנו כאן, בין הרי אפריים, עם חום ועם קור, השמחה והעצב, וכאן קיבלת את הרוח שבעזרתה ננצח את המלחמה בה נפלת. ננצח לא בגלל שאנחנו חזקים אלא בגלל שאנחנו נחושים יותר, וצודקים יותר. רציתי רק לבקש, שתתחנן בפני היושב במרומים, שהחודש הזה יהיה תשועה לעם ישראל, למרות שלנו כמשפחה, החודש תמיד יהיה של עצב. שלפחות לכלל ישראל יהיה זה חודש תשועה ונקמה באויבים.
"צר לי אחי יהונתן, נפלאת לי אהבתך מאהבת נשים, איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה"
דוד

יונתו'ש אח מתוק ואהוב!
הדבר האחרון שאני מסוגלת לעשות עכשיו הוא לכתוב לך דברי פרידה. הידיים שלי רועדות,הלב עוד יותר. אבל עד שלא היה ודאי לגמרי שהלכת לא הסכמתי להאמין ומאז שלא הייתה לי ברירה יותר הכול קרה מהר מידי,אז אם לא אפרד ממך עכשיו,כנראה לא תהיה עוד הזדמנות.
ילד,אתה כל כך ראוי לכבוד הזה שנותנים לך פה כולם,בחייך הקצרים אספת לתוכך כל כך הרבה תורה ומעשים טובים.אח שקט שלנו,כל כך שקט שהמון פעמים הרגשתי שאני לא מכירה אותך באמת.
עשית הרבה בחייך,פשוט בצניעות ובישנות,בלי שום צורך בכבוד חיצוני.
אין מה להגיד,בשנים האחרונות הייתה איזו תחושת שלמות במשפחה שלנו,הייתה שמחה אמיתית כל פעם שהיינו ביחד. היה מדהים איך פתאום הצטרפת אלינו,אחרי שנים של שקט היה כיף לראות אותך מתחיל לפרוח,חי יותר,יוצא לפועל.שבת שעברה אפילו הספקנו לחגוג לך יום הולדת 16 ולטייל בעמק הפורח.
זהו,נפרדים לתמיד,לא יודעת מה לומר לך,ילד חמוד,הרוגי מלכות אין בריה יכולה לעמוד במחיצתם,לפחות לא אני.
צר לי עליך אחי יונתן,ילד טהור שהתעלה השמיימה בזמן כפרתנו,בתוך בית המדרש.
לך לשלום מתוק,סליחה אם פגעתי,תתחנן לפני כסא הכבוד שיתמתקו הדינים,שעמנו לא יהיה עוד נהרג ונשפל,שכולנו,כל המשפחה והישוב בתוך שאר עמנו,לא נדע עוד צער.
עזור לכולנו להתגבר על הגעגועים אליך, דבורה.