אני מוזכר בכתבה זו

עיתון, למי הוא מצביע? / צור ארליך

העיתון האמריקני רב ההשפעה 'וושינגטון פוסט' הכריז בסוף השבוע שעבר על תמיכתו בברק אובמה. העיתון המוביל הנוסף, 'ניו-יורק טיימס', שאף הוא בעל נטייה ליברלית כמו שקוראים לזה שם, הסתפק לאורך הדרך בסיקור אוהד לאובמה ובסירוב לפרסם מאמר של מקיין; אולם עד הבחירות יצהיר גם הוא באורח רשמי על המועמד המומלץ – אובמה, אפשר לשער.

כל עיתון אמריקני גדול המכבד את עצמו יודיע בשבועות הקרובים מיהו המועמד המומלץ לטעמו. דווקא מפני שאלו הם עיתונים פרטיים, בלתי תלויים פוליטית, רבגוניים בדעות המובעות בהם ופונים לציבור הרחב, הם נוהגים להצהיר בגלוי ערב בחירות, ואפילו ערב פריימריז, על נטיית לבה של המערכת. ככה זה באמריקה. ככה זה גם באם הדמוקרטיות הפרלמנטריות, בריטניה. עניין של ניקיון כפיים, של שקיפות, של סירוב לערוך מניפולציות בקוראים תוך העמדת פנים של אובייקטיביות.

מובן שזה מקלקל להם. מה שווה סיקור חדשותי מוטה לטובת מפלגה או מועמד מסוימים, אם הוא נעשה תוך גילוי נאות של עמדת העיתון? תארו לכם שבשיאה של ההתערבות הבוטה של שלושת ערוצי הטלוויזיה בישראל למען ציפי לבני, כאשר פרסמו את הסקרים המוזרים שלהם חצי שעה לפני סגירת הקלפיות, היתה מופיעה למטה הכתובית "הערוץ תומך בציפי לבני". ומה היה שווה מסע החנופה של מעריב-ידיעות-הארץ לאולמרט ואחריו ללבני, והסיקור השלילי של נתניהו וברק, אם עיתונים אלו היו מפרסמים המלצה רשמית על מועמדי קדימה? כל כוחם של עיתונים אלו בהטיית דעת הקהל מצוי בתגית האובייקטיביות והענייניות שהם מצמידים לעצמם. זו בדיוק הסיבה שיש לאמץ את המודל האמריקני.

עד כה, רק במקרים נדירים הכריזו עיתונים ישראליים בלתי-תלויים על העדפתם. ב-1996 קראו מקומוני שוקן להצביע לעבודה בגלל רצח רבין. ב-1999 המליץ 'ג'רוזלם פוסט', שבאופן טבעי מושפע מהנורמות הדמוקרטיות המערביות, על מפלגת 'ישראל בעלייה' – וזו, בלי קשר כנראה, ירדה בבחירות משישה מנדטים לשניים.

ישראל מידד, ממייסדי 'האגודה לזכות הציבור לדעת', עוקב זה שנים אחר התקשורת הישראלית ואחר זו האמריקנית. לאחר בחירות 96' בדקה האגודה את גיליונות 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות', ומצאה שבידיעות מספר מאמרי הדעה בעד פרס היה כפול ממספר המאמרים שצידדו בנתניהו – ובעקבות זאת קראה לאמץ את מודל השקיפות האמריקני. עם זאת, הוא מסייג, באמריקה קל יותר לעיתון לתמוך במועמד בלי להיצבע בצבע פוליטי, שכן אפשר למשל לתמוך במועמד דמוקרטי לנשיאות ובמועמד רפובליקני לסנאט.

קרה שאחד משני העיתונים החשובים תמך במועמד רפובליקני לנשיאות?
"לא זכור לי דבר כזה".