זוכרים את הכרוז שהושאר מאחור?

אני כבר פירסמתי נסיון ראשוני של ניתוח טכסט של אותו כרוז שהושאר מאחור בזירת הפיצוץ ליד ביתו של פרופ' שטרנהל.



המסקנה שלי הייתה שמלשון העברית בכרוז, ואם נוציא מן הסברה שהכרוז הוא חלק ממערך של פרובוקציה מטעם השב"כ או גורמים אחרים, עולה תמונה של מחבר שהוא או ישראלי ממוצא אירופאי מעל גיל 65, או עולה אנגלו-סקסי ותיק או חרדי אבל בוודאי לא אחד שהוא משתייך לחברה ההתנחלותי.



שלחתי את הניתוח לפרסום בעיתונות הרגילה אלא שלא הייתה התייחסות לנושא. אני מוכרח להגיד ששלחתי אותי למספר אקדמאים ואחד, דווקא איש משאל, הודה שאכן עולות תהיות רבות מהכרוז.



אני לא נכנס לעצם המעשה שמעלה שאלות ואחת מהן: מדוע דווקא עכשיו פוגעים בשטרנהל כאשר עברה חצי שנהמאז פרסומו כזוכה בפרס ישראל?



ולכן מה רבה הפתעתי כאשר קראתי את הקטע הבא בטורו השבועי של נחום ברנע, הנחשב ל"כתב חצר" של אולמרט:

כפי שאתם שמים לב, ברנע אכן מייחס חשיבות מסוימת לכרוז ואולם הוא מקבל ללא עוררין את ההצעה המשטרתית שהמבצעים שייכים ל"חבורה קטנה של דתיים-לאומיים קיצוניים תושבי ההתנחלויות ביו"ש".

אך אין הוא מנסה או משתדל להבין את המשמעות הבלשנית של הכרוז ובוודאי אינו מטיל ספק בהיגיון הלשוני שלו, לא בדקדוק, לא בתחביר, לא בסגנון ולא באיות. מצד אחד הוא מכסח את המשטרה שהיא הולכת רק אחרי כותרות ומצד שני, מקבל בהבנה שלמה את התיזה של המשטרה שהיא בעייתית.

כמובן, אפשר להעלות את המחשבה שברנע הוא חלק מהפרובוקציה או מוכן לשמש כלי בידי כל מי שמבקש את נפשה של ההתיישבות ביש"ע או הימן בכלל וכדי להסוות זאת הוא הוסיף את הקינטור על מהלכי המשטרה.

נצטרך להמתין עד שהפרשה תתבהר.