10.25.2008

זוכרים את הכרוז שהושאר מאחור?

אני כבר פירסמתי נסיון ראשוני של ניתוח טכסט של אותו כרוז שהושאר מאחור בזירת הפיצוץ ליד ביתו של פרופ' שטרנהל.



המסקנה שלי הייתה שמלשון העברית בכרוז, ואם נוציא מן הסברה שהכרוז הוא חלק ממערך של פרובוקציה מטעם השב"כ או גורמים אחרים, עולה תמונה של מחבר שהוא או ישראלי ממוצא אירופאי מעל גיל 65, או עולה אנגלו-סקסי ותיק או חרדי אבל בוודאי לא אחד שהוא משתייך לחברה ההתנחלותי.



שלחתי את הניתוח לפרסום בעיתונות הרגילה אלא שלא הייתה התייחסות לנושא. אני מוכרח להגיד ששלחתי אותי למספר אקדמאים ואחד, דווקא איש משאל, הודה שאכן עולות תהיות רבות מהכרוז.



אני לא נכנס לעצם המעשה שמעלה שאלות ואחת מהן: מדוע דווקא עכשיו פוגעים בשטרנהל כאשר עברה חצי שנהמאז פרסומו כזוכה בפרס ישראל?



ולכן מה רבה הפתעתי כאשר קראתי את הקטע הבא בטורו השבועי של נחום ברנע, הנחשב ל"כתב חצר" של אולמרט:







כפי שאתם שמים לב, ברנע אכן מייחס חשיבות מסוימת לכרוז ואולם הוא מקבל ללא עוררין את ההצעה המשטרתית שהמבצעים שייכים ל"חבורה קטנה של דתיים-לאומיים קיצוניים תושבי ההתנחלויות ביו"ש".

אך אין הוא מנסה או משתדל להבין את המשמעות הבלשנית של הכרוז ובוודאי אינו מטיל ספק בהיגיון הלשוני שלו, לא בדקדוק, לא בתחביר, לא בסגנון ולא באיות. מצד אחד הוא מכסח את המשטרה שהיא הולכת רק אחרי כותרות ומצד שני, מקבל בהבנה שלמה את התיזה של המשטרה שהיא בעייתית.

כמובן, אפשר להעלות את המחשבה שברנע הוא חלק מהפרובוקציה או מוכן לשמש כלי בידי כל מי שמבקש את נפשה של ההתיישבות ביש"ע או הימן בכלל וכדי להסוות זאת הוא הוסיף את הקינטור על מהלכי המשטרה.

נצטרך להמתין עד שהפרשה תתבהר.

תוויות: ,

9.29.2008

נסיון של ניתוח טכסט של כרוז שטרנהל

זה הכרוז שהונח ליד שדלת ביתו של פרופ' זאב שטרנהל בליל הפיצוץ



האם ניסוח הכרוז עולה בבת אחת עם התמונה התקשורתית והמשטרתית לגבי זהות וודאית של מבצעי הפיגוע, דהיינו מחתרת מקרב אנשי יו"ש או הימין הקיצוני או משהו דומה?

האם למי שיחקור את הכרוז עולות תהיות מסוימות שהוא רשאי ואף חייב להעלות אותן לדיון?

ברשימה שהתפרסמה בעיתון הארץ ביום ששי, 26.9, כתב מורי פרופ' אבנר דה שליט

"טרם נודע בבירור מי הם האדם או הקבוצה שהניחו את המטען בפתח ביתו של פרופ' זאב שטנרהל...מובן שאין לגלוש להאשמות קולקטיביות...אם אכן הוא נעשה על ידי אנשי ימין, כפי שנראה כרגע...




אכן, כרגע, איך הדברים נראים?

האם מישהו עם רקע אקדמי היה מכריז על מסמך מן המאה ה- 17 בכתוב בידי שבתי צבי סתם, ללא בדיקה טקסטואלית?

האם החוקרים של ספר הזוהר היו כל כך בטוחים שמשה די-ליאון לא כתב את הספר על סמך אי-בדיקה כפי שאנו עדים לה היום בעניין שלנו?

אז הבה ננסה להתחיל לבדוק את המסמך ואני מאוד מקווה שכך עושים בחדרי השב"כ ומשטרת ישראל

א. מדוע אין ב"ה או בס"ד?

ב. איזה סכום זה 1.1 מליון שקלים?

ג. איזה שם זה צבא המשחררים הממלכתיים? מישהו מנוער הגבעות, גוש אמונים או דומה היה משתמש במינוח ממלכתי?

ד. איזה מין יצור זה מכונות יריה? זו עברית של צבר, של צעיר או של אדם מבוגר, מן המילון? מדוע לא קלצ'ניקובים או תת-מקלעים?

ה. מה שייך מצעדי גאווה לעניין הזה? אולי זה חרדי?

ו. כנ"ל ההפלות. עם כל הכבוד לנושא, עניין זה לא באופק של הנוער שלנו

ז. מדוע אין אזכור של ארץ ישראל?

ח. מה זה חלומנו ומודע לא חזון?

ט. מלכות יהודה או מדינת יהודה?

י. מדוע שטרנהל עצמו אינו נזכר בכרוז?

מכל זה ודברים אחרים, ברור לי שהמסקנות של פרופ' דה שליט, של ראש הממשלה, של התקשורת ואחרים הן קצת מוקדמות.

לא שלא הייתה כאן נסיון נלוז, פלילי ורשע לפגוע פיזית ביהודי אלא מי באמת פגע, מדוע הוא/ם פגע/פגעו ומה הם רוצים להשיג בפגיעתם זו?

ודבר ראשון של צבור משכיל, אינטליגנטי ואקדמי הוא לחקור, בכלים של נתיוח והשוואה ושל העלאת שאלות ותהיות.

המסמך לפניכם, מה אתם אומרים?

וראה גם כאן באתר ערוץ 7

וגם ברוטר

תוויות: , , ,

9.25.2008

על זאב שטרנהל

מתוך רשימתו של עו"ד יוסף דר באתר
NFC
ב- 28.4.08

בג"צ אוהב את פרופסור שטרנהל


כל האינפורמציה שבג"צ היה מוכן לנדב לקורא בקשר למאמרו של שטרנהל הייתה שהמדובר "במאמר שפרסם בשנת 2001 בעיתון הארץ, בנוגע למאבק הפלשתיני המזוין ולהתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון"

למעוניינים, נוסח מלא של פסק הדין הוא כאן
▪ ▪ ▪

איך אתה יודע שפסק דין של בג"צ הוא פסק דין עקום? פשוט מאוד! מתוך "שפת הגוף" שלו. אתה קורא את פסק הדין ומגלה מייד את החור השחור שממלא אותו.

חורים שחורים - זו המומחיות של בג"צ.

וכשאתה מגלה בפסק דין חור שחור - כדאי שתתעורר.

וכזה הוא פסק הדין של בג"צ שהחליט לדחות את העתירה למנוע מפרופ' זאב שטרנהל את פרס ישראל.

הנה ההסבר:

טענתם הראשית והעיקרית של העותרים הייתה נעוצה במאמר מסוים שפרופ' שטרנהל פרסם בשנת 2001 בעיתון הארץ.

בג"צ דן בעניין על פני תשעה-עשר עמודים ודחה כאמור את העתירה.

אבל ראה זה פלא: בכל תשעה-עשר העמודים הצפופים של פסק הדין, בג"צ לא מצא מקום לספר לקורא - ולו במילים ספורות - מה נאמר בו באותו מאמר של פרופ' שטרנהל, שהביא את העותרים לבקש מבג"צ לשלול ממנו את הפרס.

כל האינפורמציה שבג"צ היה מוכן לנדב לקורא בקשר למאמרו של שטרנהל הייתה שהמדובר "במאמר שפרסם בשנת 2001 בעיתון הארץ, בנוגע למאבק הפלשתיני המזוין ולהתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון".

ובכן, מה בג"צ מספר לנו כאן על תוכן המאמר של שטרנהל? כלום בתוספת שום דבר!

לשם השוואה: כשהוגשה בזמנה עתירה לבג"צ נגד הענקת פרס ישראל לעיתונאי שמואל שניצר עקב התבטאויות קשות נגד עולי אתיופיה, בג"צ לא הסתפק באמירה סתמית ששניצר פרסם דברים בנוגע לעולי אתיופיה. להפך, באותו מקרה בג"צ לא חסך מהקורא, ובצדק, את הדברים הקשים שאמר אז שניצר בגנות העלייה מאתיופיה (ואמנם, בסופו של דבר שניצר לא קיבל את הפרס).

אבל שטרנהל הוא כנראה איש מזן אחר.

ועל היושר - כלומר העוקם - האינטלקטואלי של בג"צ ממילא אין צורך להכביר מילים.

הרי הקורא הממוצע שמעלעל בפסק הדין רוצה לדעת - סקרן מאוד לדעת - מה היו הדברים במאמרו של שטרנהל שדחפו את העותרים עד שערי בג"צ. מה יותר אלמנטרי מזה?! הרי הדברים הללו של שטרנהל אמורים לשכון בלבו של פסק הדין, ועקירתם משם, באופן כל כך בוטה ומלאכותי, מעליבה את האינטלגנציה ממש. אמון הציבור, אתם יודעים.

עד כמה עקומה היא הדרך שבה הלך כאן בג"צ תעיד העובדה, שבג"צ, במקומות שונים בפסק הדין, מתייחס שוב ושוב למאמר המדובר, אבל נמנע בעקביות - ממש בזדון - מלספר לקורא מה נאמר בו באותו מאמר.

כך למשל (ציטוט מפסק הדין): "במקרה שבפנינו המדובר במאמר פובליציסטי שפרסם המשיב 3 (שטרנהל) בעיתון הארץ בשנת 2001...לטעמי הפרשנות שמבקשים העותרים להקנות לדברים האמורים במאמר אינה פרשנות שאין בלתה... דומני כי אין מקום לספק כי הדעה המובעת במאמר האמור אינה דעה שכלל הציבור בישראל שותף לה וישנם צבורים רחבים המוצאים עצמם נפגעים ומסתייגים ממנה... גם לו הייתי הולכת לשיטתם של אלה הסבורים כי במאמר זה הוציא המשיב 3 את עצמו מגבולות הקונסנזוס - וספק בעיני האם ניתן לקבוע בקלות מהם גבולותיו - עדיין אני סבורה כי האמירות שבמאמר זה, שעל תוכנו הממשי ניתן להתווכח, הינן בטלות בשישים אל מול עשייתו האקדמית העשירה...איני מתעלמת מכך שהדברים שנאמרו במאמר המדובר, תהא פרשנותם אשר תהא, צורמים ואינם ערבים לאוזניים רבות, ויש אף מי שייפגע מהן. ברם, אל לנו ליתן לפגיעה ברגשות להכריע את הכף..."

עד כאן הציטוט.

ממש לא יאומן! בג"צ מתייחס ממושכות למאמר, ואף מתפלמס עם העותרים על דרך פרשנותו, אבל נמנע בעקשנות מלספר לציבור מה נאמר בו באותו מאמר. כנראה שאין גבול לגיחוך שבג"צ מסוגל לזנק לתוכו.

וכיוון שבג"צ נמנע מהבאת הדברים של שטרנהל - הנה תמציתם (ותודה לגוגל): "לרבים בישראל, אולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, ולא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות, כן היו נמנעים מהנחת מטענים מצידו המערבי של הקו הירוק. בדרך זו היו הפלשתינים משרטטים בעצמם את פרופיל הפתרון שממילא יושג בעתיד: הקו הירוק המתוקן יהיה גבול בינלאומי ושטחים יוחלפו כדי לפצות את הפלשתינים על האדמות שכבר סופחו לישראל ואולי עוד יסופחו".

עד כאן הציטוט.

דברים לא פשוטים: פרופ' שטרנהל מדבר כאן על כך ש"אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים", ועל כך ש"אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות".

תוויות: