הטור מיקרוסקופ ב"בשבע" גליון 337 מיום 2.4.09

תחי הצנזורה/ ישראל מידד

בהזדמנות קודמת, הדגשתי בטור זה שכוחה של התקשורת נמדד לא רק במה שהיא מפרסמת אלא, לעתים קרובות, במה שהיא אינה מפרסמת. זה קורה בדיווחים ובתחקירים בנושאים בטחוניים, חברתיים וכלכליים שצרכני התקשורת, מחוסרי הידע והעובדות, מוצאים את עצמם נפגעים ברכושם, בכספם ובביטחונם. ולפעמים, הדמוקרטיה הישראלית יוצאת פגומה כי הבוחרים פשוט אינם יודעים מספיק שהתקשורת נמנעת מלפרסם משיקולים זרים.

לשם כך, בין השאר, יש בעיתונים מדור "מכתבים למערכת" המאפשר לקוראים להגיב, לתקן ולהביע את דעתם. אבל גם במדור זה, מסתבר, יש צנזורה. להלן נוסח מכתבי (בקיצורים קלים) שהתפרסם בעיתון 'הארץ' ביום ששי שעבר בתגובה לטורו של תום שגב:

"בהתייחסותו למסיבת העיתונאים... על ממצאי חקירתו את רציחת אלכסנדר רובוביץ בידי (הקצין הבריטי) רוי פראן ב-1947 כאשר הוא רצץ באבן את גולגולתו של הצעיר בן ה-16 שהיה חבר בלח"י, קובע שגב ש'השוואות היסטוריות הן עניין מסוכן", ומציין ש"הקריירה של רוי פאראן מזכירה כמובן את זו של חבר הכנסת לשעבר, אהוד יתום (ליכוד), מפרשת קו 300... גם הוא הרג את הטרוריסט שלו באמצעות אבן'.

אכן, השוואות היסטוריות הן מסוכנות. אליבא דשגב ניתן להשוות בין צעיר לא-חמוש הנושא כרוזים ומצד שני צעיר חמוש אשר חטף אוטובוס, החזיק בני ערובה שעות רבות תחת איום הריגה ואולי גם יודע אם יש מטענים באוטובוס. אכן, השוואה מסוכנת".

אלא שעורך המכתבים ב'הארץ', עיתון שדווקא הנאבק בעקשנות כנגד הצנזורה הצבאית, צינזר את הפסקה הבאה:

"אבל אם שגב מחפש השוואות מסוכנות נוספות, הייתי מציע לו לבחון את הקשר, אם קיים, בין פעולותיו של יצחק רבין על חוף פרישמן ב-22 ביוני 1948 עת פיקד על אנשי פלמ"ח אשר ירו למוות בלמעלה מעשרה יהודים בפרשת אלטלנה לבין פעולות חניכי המכינה הצבאית ע"ש יצחק רבין אשר לטענתם, הם ירו למוות, לכאורה, באזרחים בעזה ב-2009 במסגרת מבצע "עופרת יצוקה".