הקטע שלי בטור "מיקרוסקופ" שבשבועון "בשבע" גליון 335

זמן יו"ש/ ישראל מידד

ביום ראשון נפתחה מהדורת 'מבט' בכתבה על רציחתם של שני השוטרים בבקעת הירדן. בנוסף לצילומים מן השטח ומסירת מידע ע"י אורי כהן-אהרונוב, הודיע יואב לימור, הפרשן הצבאי, שפיגוע הירי של הערב הוא הראשון ביו"ש מזה "הרבה מאוד זמן".

שידור מידע מדויק ואמין הוא חובתם החוקית של עובדי רשות השידור. מקורות רבים יש לכתבים: הדלפות, אמצעי תקשורת אחרים, קריאה אקדמית ועוד. אבל הפרשן לימור נכשל באותו ערב, ואולי הוכיח את האמירה הידועה: "כל דבר המתפרסם בתקשורת נכון, חוץ מידיעה שיש לך קשר אישי אליה".

ובמה דברים אמורים?

אך לפני חודשיים הותקף בירי רכבם של שכניי, שרה ומשה אביטן משבות-רחל. משה נפצע קשה מכדור בלסתו, והוא סובל מנזק קשה לראייתו. רק בנס ובתושייתה של רעייתו ניצלו חייו של משה.

כשהתלוננתי על חוסר המקצועיות של הפרשן, השיב לי אלישע שפיגלמן, נציב קבילות הציבור של רשות השידור, שהערתי היתה "צודקת". אך שפיגלמן הוסיף שגם אם יעביר את הערתי "לתשומת ליבו של יואב לימור", הרי "מסתבר שכמו שהכל יחסי - גם הזמן שעבר מאז פיגוע הירי הקודם".

ואולי הגיע הזמן שמישהו יבדוק האם נושא הטרור ביש"ע זוכה לעיון וקטלוג רציני, או שירי על מתנחלים נתפש בתקשורת כמשהו שולי, כאילו האוכלוסייה שם היא 'מחוץ לתחום ההתעניינות הכללית'. בכל מקרה, פרשן חייב להיות בעל ידע ואובייקטיבי. כך ישרת את הציבור בצורה הנאותה והאתית ביותר.