מכתבי (המסולף) בעיתון "הארץ" - אלא מה?

הנה הנוסח של מכתבי שהתפרסם הבוקר ב"הארץ" בתגובה לקטע של תום שגב:

אך שימו לב לסילוף שביצעו במכתב. בנוסח המקורי, תקפתי דווקא את שגב שהכשיל את קוראיו בשיעור היסטוריה כי הוא בוודאי יודע מה היה באותם ימים:

הדוקטורנט מתעלם מפשיטות הפידאיון
בתגובה על "קודם ניקח את קהיר" מאת תום שגב, "שיעור היסטוריה" ("הארץ", 20.2)

תום שגב כותב על הדוקטורנט גיא לרון, שטוען כי המניע העיקרי ליציאת ישראל למבצע קדש, בשנת 1956, הוא: "הרצון להרחיב את גבולות המדינה". אלא ששגב אינו מציין, שבתקופה הנדונה היו התרחשויות ביטחוניות שבני מוריס כינה "מלחמת הגבולות של ישראל", קרי: פשיטות הפידאיון. אלה גרמו להרג של כ-400 ישראלים ו-900 פצועים.

אין לפסול את האפשרות שדיין רצה להכין תוכנית מגירה הכוללת כיבוש והרחבת גבולות, אך אין להתעלם מהמציאות הביטחונית של ישראל בשנות ה-50.

ישראל מידד

שילה

והנה המנוסח המקורי שנשלח:

ברשימתו "קודם ניקח את קהיר" (20.2.09), כותב תום שגב בטורו "שיעור בהיסטוריה" על המניע העיקרי ליציאת ישראל ל"מבצע קדש" בשנת 1956 על פי הדוקטורנט גיא לרון והוא "הרצון להרחיב את גבולות המדינה", בדברי שגב "סיבה טובה". מכיוון שמאמרו של לרון בכתב-העת "מידל איסט ג'ורנל", הנחשב לפרו-ערבי, עדיין לא ראה אור, קשה לשפוט לפי התוכן ששגב מביא האם תיזה זו אכן נכונה ומוכחת. אך יש להתפלא על מידת האקדמיות החלולה של שגב אשר בלמעלה מ- 500 מלים על הנושא, מצליח להסתיר מקוראיו, שאולי אחדים מהם מחפשים בכנות אצלו שיעור אמיתי בהיסטוריה, שבתקופה הנדונה היו התרחשויות בטחוניות אשר בני מוריס כינה "מלחמת הגבולות של ישראל", קרי: פשיטות הפידאון. אף לא מילה אחת על תופעת הטרור הערבי אשר הפילה כ- 400 חללים מקרב האוכלוסיה הישראלית, ועוד 900 פצועים.

חודשיים לפני דיון המטכ"ל באוקטובר שבחר שגב לציין במיוחד, נאם הנשיא המצרי נאצר ואמר: "מצרים החליטה לשגר את גיבוריה, תלמידי הפרעה ובני האיסלם והם יטהרו את אדמת פלסטין...לא תהיה שלום על גבולה של ישראל כי דורשי נקמה אנו והנקמה היא מותה של ישראל". אין, כמובן, לפסול את האפשרות שרצונו של דיין היה באמת להכין תוכנית מגירה הכוללת כיבושים והרחבת גבולות, אך שגב מכשיל את הרבים בכתיבה שלו המטהרת את ההיסטוריה של שנות ה- 50 מהמציאות של האתגרים הבטחוניים שישראל עמדה בפניהן.