מכתב תגובה שלי למכתב תגובה נגדי ב"מוסף" של הארץ

הכותב מיכאל גלעדי שואל האם "נזיפה חמורה" היא עונש הולם על הרג ארבע נשים בידי לוחמי האצ"ל ב- 1938 (*) ולמען האמת, אין לי תשובה הולמת. אולי, אם יכולנו לשאול את מפקדי ה"הגנה", שלפי "ספר ההגנה", כרך ב', חלק ב' עמ' 671, שלחו את חבריהם לזרוק פצצות על
בתי יפו ולירות בערבים באמצע אוגוסט 1936 וזאת בפקודה או הורו על פעולה נוספת של ה"הגנה" ב- 20 באוגוסט 1936 נגד פורעי טירה ובה נהרגה אשה, שלא לדבר על פעולת "גן הוואי" בקיץ 1947 והריגת נשים בידי חברי ה"הגנה", היינו מסוגלים לתת, לכל הפחות, הסבר להתנהגות זו. בעצם, עיתון "דבר", אשר פירסם במאמר ראשי ובו נכתב שמעשי-תגובה אלה הם "תוצאה של יאוש" (שם, עמ' 672), מספק לפחות חלק מן התשובה והיא: מול טרור אשר מכוון נגד האזרחים שלך, וכאשר טרור זה נתמך בידי אוכלוסיה אזרחית במידה זו או אחרת, כגון סיוע אספקה, הענקת מסתור ומתן עידוד, אולי ההגדרה של "הולם" שונה ממה שאנו חושבים או רוצים לחשוב.

ישראל מידד
שילה

---------------------------------------

(*)

עונש הולם

הקורא ישראל מידד מתמוגג מקני המידה המוסריים של אצ"ל, ומייחס הרג ארבע נשים בהתקפה על ביר עדס ל"תנאים" ש"גרמו להפרה לא מכוונת של הוראות ניהול הקרב" (מוסף "הארץ" 30.1). לכן הוא מוחה על כי נכתב, שבעקבות הוראת זאב ז'בוטינסקי להעניש את האחראים להרג, לא נענש איש (מוסף "הארץ" 9.1). כן נענש, טוען מידד. עובדה, המפקד של הפעולה "קיבל נזיפה חמורה". זה "עונש" הולם על הרג ארבע נשים?

מיכאל גלעדי

רמת גן