הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" מיום 26.9.2010 גליון 407

ההגנה הטובה ביותר / ישראל מידד

ידיעה מעניינת עלתה על מסך המחשב שלי בשבוע שעבר. על פי דיווח בלפחות שלושה אתרי חדשות ערביים, כולל 'מאנא' הרשמית, נעקרו 250 עצי זית השייכים לערבי באזור שילה, בין הכפרים קוצרה לבין ג'אלוד. הכתב מוחמד מארי דיווח לקוראיו כי פקיד הרשות הפלשתינית האחראי על המעקב אחר המפעל ההתיישבותי של הציונות, מסר שתושבי שבות רחל עקרו עצים בשטחו של ערבי בשם עלי עבדולחמיד חסן. תמונות לא פורסמו. פניתי לשמואליק, מקור בלתי-נדלה לידיעות על גוש שילה, תושב שבות רחל בעצמו, אלא שהוא לא שמע על כך. ניסיתי לברר עוד אלא שהעליתי חרס בידי. מאוחר יותר שמעתי מאחד מהשומרים שהוא שמע משהו על הסיפור הזה, אבל מהכיוון ההפוך: ערבים השחיתו שטחים חקלאיים של יהודים.

כצרכן ומבקר תקשורת, חיפשתי ידיעות בתקשורת הישראלית, אבל לא מצאתי. בהזדמנות, ניצלתי סיור שהדרכתי כדי להתרשם במו עיני. כשהגעתי לאחיה והסתכלתי בכיוון צפון-מזרח לעבר השטח בין ג'אלוד וקוצרה, התגלתה תמונה קשה לפניי: כ-60 דונם לפחות של שטח נטוע נשרף כולו בשלושה אתרים. שחור על שחור, והרבה אפר. אלא שהשטחים הללו היו של יהודים. שוב התקשרתי לרבש"ץ של האזור ונמסר לי שאכן, שלוש פעמים בשמונת הימים האחרונים, מציתים אנשי זדון הדליקו אש אשר כילתה הרבה עבודה עברית.

מעבר למפח הנפש מול ההשחתה והאבדון, כאבתי על כך שאף לא גורם יהודי אחד ניסה לקדם את הסיפור הזה. ואני מודה, נדהמתי נוכח האסטרטגיה התקשורתית של הצד הערבי. ההשערה שלי היא שעל מנת להדוף ביקורת על התנהגות טרוריסטית זו, שנהוגה בידי ערבים מאז ראשית שיבת ציון - לעקור, לכרות ולשרוף כל ניסיון יהודי להיאחז בקרקע, הם הקדימו תרופה למכה. במין 'הפוך על הפוך' הם רצו לספר על היהודים שעוקרים, כשהאמת היא הפוכה - ערבים, ככל הנראה, השמידו שתילים ועצים של יהודים. אכן, מהלך תקשורתי מבריק מצדם. יש להצטער שלא השכלנו להתמודד איתו כיאות.