תלונתי על זיהוי מקורות

תלונתי:

אורי כהן-אהרונוב הציג דיווח הערב, יום שני, במהדורת "מבט" אשר קבע שמה שמוכר כ"מסמך גלנט" אינו אלא זיוף. הוא הסתמך על "מקור מוסמך". האם המקור הזה הוא משטרתי, תחום העבודה של כהן-אהרונוב, או מקור אחר? בנוסף, הוא השתמש בסרגל מידה של "סבירות גבוהה" שהמסמך מזויף. האם המונחים האלה הם אתיים מקצועיים? האם צרכן התקשורת לא ראוי לזכות בהגדרות יותר מדויקות כגון "מקור במשטרת ישראל" או "מקור בפרקליטות" וכדמומה?

בנוסף, איילה חסון השתמשה לא ב"מקור" אלא ב"גורם" כדי לבסס את הדברים שהיא דיווחה עליהם. מה זה "גורם"? זה שוטר? פרקליט? פוליטיקאי? אולי אפילו אייל ארד בעצמו?

אינני מטיל ספק בידיעה עצמה באופן כללי, אם כי אינני מרגיש בטוח שעל סמך ה"מקורות" הללו מישהו יכול להאמין לידיעה. לדעתי, ההחלקה הלשונית הזו לעא רואייה כאמת מידה נכונה ועל כך תלונתי.

ישראל מידד

תשובת הממונה על קבילות הצבור:

לישראל מידד שלום,

אין ספק שהידיעה שבה מצוטט מקור ידוע בשמו ותפקידו היא ידיעה אמינה ועדיפה, אלא שלעיתים קרובות ביותר מבקשרי מוסי ידיעה להסתיר את זהותם מסיבות השמורות עימם. העיתונאי מוצא עצמו בדילמה - האם למסור מידע חסר - כאשר ציון המקור לידיעה מטושטש - או שלא למסור את המידע כלל.

כאשר המידע הנו משמעותי גם בלי הצבעה על המקור המדויק - יעדיף העיתונאי למסור מידע זה. למאזין/צופה/קורא לא נותר אלא להחליט בינו לבין עצמו
האם הוא סומך על עיתונאי זה כבעל מידע מוכח ומקבל את הידיעה ומאמין בה או לא.

בשום מקום לא נקבע שיש לציין אם המקור הוא משטרתי או אחר ולעיתים יעדיף ויבקש המקור "להרחיק עדות" והעיתונאי יאות לכך כי לדעתו הידיעה עצמה
חשובה יותר.

כללי האתיקה הכתובים אינם עוסקים בדקויות שכאלה אבל הפרקטיקה העיתונאית מאפשרת לעיתונאי לבחור במגוון רב של ציוני מקורות החל מגורם סתם
המשך בגורם במשרד זה וזה או גורם בלשכת... וכיוצא באלה.

לשאלתך הרי שאורי כהן אהרונוב הוכיח עצמו - לי כעורך וכקולגה ולקהל הצופים הרחב.

ככתב מהימן שאינו מפיץ דברי כזב, כפי שוודאי נוכחת עמיתיו של אהרונוב מיהרו להסתמך על הידיעה ולא בכדי.

גם אילה חסון התפרסמה בזכות מידע מהימן ומקורות בלעדיים שהניבו סיפורים בלעדיים.

אחת הדרכים שעיתונאים אלה יוכלו להמשיך ולהביא את המידע הזה היא אם ישמרו על מקורותיהם בפני חשיפה.

אתה כצופה נדרש להחליט על סמך נסיונך אם אתה מאמין להם וסומך עליהם אם לאו. כי הרי בסופו של דבר מדובר בידיעות שעיקרן אל מי אמר אלא מה נאמר
ומה קרה.

בברכה,
אלישע שפיגלמן
נציב קבילות הציבור

העתק:
יו"ר
מנכ"ל
מנהל חט' החדשות, ערוץ 1
אילה חסון
אורי כהן אהרונוב
האגודה לזכות הציבור לדעת

תגובתי:

לאלישע,

תודה על התייחסותך. ואין לי השגות על התיאורים וההסברים ועל האישים המעורבים. הכל נכון.

הבעיה שלי, להבהיר, היא שאם מצוטט, למשל, גורם "בטחוני" האם הוא בצבא קבע, במילואים, פקיד משרד הבטחון, פוליטיקאי שפעם שירת ב'שקם', חבר ועדת החוץ והבטחון או אפילו ראש ממשלה לשעבר וכיצוא בכל אלו תפקידים ועמדות. תוספת מינמלית שלא תגלה את זהותו של מוסר הידיעה אלא, מצד שני, יסייע לצרכן התקשורת להבין מאיפה באה הידיעה רק יכולה למלא אחרי התפקיד של העיתונאי: להעביר ידיעות אמת, לקדם שיח ציבורי ולבצר את הדמוקרטיה בצורה אתית ומקצועית.

אני רק מקווה של כל הגורמים: אנשי התקשורת, מבקרי התקשורת ומי באמצע ינסו יחד להתקדם לעבר תקשורת אמינה יותר, מדוייקת יותר ותורמת יותר לחברה תקינה.

ישראל