מכתב התגובה לביקורת ב"הארץ" על מפת מבצעי המחתרות בירושלים

התגובה שהתפרסמה:

בניגוד לטרור הערבי

בתגובה על "תיירות פיגועים" מאת תום שגב ("הארץ", 20.5)

ברצוני להעיר על דברי תום שגב על "מפת המבצעים של המחתרות בירושלים 1920-1948" (המפה, שיצאה בהפקת מרכז מורשת מנחם בגין, מבוססת על תחקירי שלי).

אכן, בניגוד לטרור הערבי, מאבק האצ"ל נגד השלטון המנדטורי הבריטי היה מוסרי וללא כוונה לפגוע באזרחים, ואילו הטרור הערבי נגד היישוב ונגד השלטון הבריטי כוון ועדיין מתכוון לפגוע בעיקר באזרחים.

המלחמה נגד האויב הערבי היתה בהכרח שונה בגלל אופי הלחימה, של קהילה מול קהילה, ומעולם לא נטען אחרת, לא בתקופת "שבירת ההבלגה" בסוף שנות השלושים ולא עם פרוץ מלחמת תש"ח לאחר הכרזת החלוקה ב-1947.

מן הראוי היה ששגב יציין את פעולות ההגנה, אשר אנשיה פוצצו את מלון "סמיראמיס" (מס' 136 במפה) וגרמו למותם של 26 אזרחים כולל דיפלומט ספרדי, או את הריגתם של שני ערבים ב-1928 בידי שליחי ההגנה רק מפני שהטרידו את בנות ישראל (פעולה מס' 7).

אשר לאי ההכללה של פעולות החי"ש, צוין בפירוש במבוא, ש"רבו מאוד המבצעים" בתחילת מלחמת הקוממיות ונאלצנו להגביל את עצמנו מבחינה כמותית, ובנוסף, בחרנו שלא להפריד את ההגנה לחלקיה. כמו כן לא נכללו שיירות האספקה לעיר ולא הטבח של שיירת הדסה, היות שהמונח "מבצע" משמעותו לדידנו פעולה אופנסיבית.

רשאי שגב להחזיק בתפישה אידיאולוגית אחרת ביחס לערך ולחשיבות של מבצעי המחתרות, ועל זכותו זו אין חולק.

ישראל מידד

מדור תכנים ומידע

מרכז מורשת מנחם בגין 

ירושלים

 

המכתב שנשלח:

בתגובה

לרשימה "תיירות פיגועים" מאת תום שגב ("הארץ", 20.5)

תום שגב בחר, בהתייחסותו אל "מפת המבצעים של המחתרות בירושלים 1920 – 1948", אגב, שמה הרשמי של המפה שיצאה בהפקת מרכז מורשת מנחם בגין מבוססת על תחקרי שלי, לעוות את תוכנה ולמסור מידע שגוי.  ראשית, אכן, בניגוד לטרור הערבי, מאבקו של האצ"ל נגד השלטון המנדטורי הבריטי היה מוסרי וללא כוונה לפגוע באזרחים בעוד הטרור הערבי נגד הישוב ונגד השלטון הבריטי כוון ועדיין מתכוון לפגוע בעיקר באזרחים.  המלחמה נגד האויב הערבי בהכרח היתה שונה בגלל אופי הלחימה, של קהילה מול קהילה ומעולם לא נטען אחרת, לא בתקופת "שבירת ההבלגה" בשנות סוף ה- 30 ולא עם פרוץ מלחמת תש"ח לאחר הכרזת החלוקה ב- 1947.   שגב, למען ההגינות, צריך היה לציין את פעולות ה"הגנה" אשר אנשיה פיצצו את מלון ה"סמיראמס" (מס' 136 במפה) וגרמו למותם של 26 אזרחים כולל דיפלומט ספרדי או, הריגת שני ערבים ב- 1928 בידי שליחי ה"הגנה" רק בגלל שהטרידו בנות ישראל (פעולה מס' 7). 

אשר לאי-הכללתם של פעולות החי"ש, צויין בפירוש במבוא ש"רבו מאוד המבצעים" בתחילת מלחמת הקוממיות ונאלצנו להגביל את עצמנו מבחינה כמותית ובנוסף, בחרנו שלא להפריד את ה"הגנה" לחלקיה כמו כן לא נכללו שיירות האספקה לעיר כמו גם הטבח של שיירת "הדסה".  היות והמונח "מבצע" משמעותו לדידנו פעולה אופנסיבית .

רשאי שגב להחזיק בתפיסה אידיאולוגית אחרת לגבי ערכן וחשיבותן של מבצעי המחתרות ועל זכותו זו אין חולק.

ישראל מידד

מדור תכנים ומידע

מרכז מורשת מנחם בגין, ירושלים