הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" גליון 483 מיום 1.3.2012

איזון? לא בבית ספרנו

בטור זה נכתב כמה פעמים על התופעה הבלתי-אתית של ארי שביט המופיע ללא שותף לצידו באולפן 'יומן' של הערוץ הראשון. התלוננתי שוב, והנה התשובה שקיבלתי מנציב הקבילות אלישע שפיגלמן:

"ארי שביט מופיע בשידורי יומן כפרשן, או בעל טור, ותפקידו להביא זווית ראייה אישית בנושאי אקטואליה... הדעות שהוא משמיע הן דעותיו האישיות-מקצועיות. מערכת החדשות ו'יומן' דנים בימים אלה באפשרות להעסיק פרשן נוסף שיופיע גם כן במסגרת היומן. יחד עם זאת, אין בכללי האתיקה שום חיוב להציב כנגד כל בעל דעה - מי שדעתו מנוגדת ולכן אין בהעסקתו של מר שביט כל עבירה על כללי האתיקה".

שמתם לב שדעותיו הן אישיות וראייתו היא אישית, אבל אין חובה לאזן לטענתו?

והנה תגובתי שנשלחה אליו: "אני מבין שבכל זאת, למרות אי-מילוי החובה לאיזון וגיוון עד עכשיו, אולי רשות השידור עוד תמלא את חובתה לאזן ולגוון את הדעות והפרשנויות שהיא מגישה לציבור, וזאת על פי הוראות החוק, בניגוד למה שכתבת. וראה בג״צ 1047/96 (עמותת האגודה לזכות הציבור לדעת נ׳ רשות השידור). ואני מצטט מדבריו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט אהרון ברק בהרצאתו ביום 13 במאי 1996: 'חובותיה של רשות־השידור כרשות שלטונית [הן] חובות לאובייקטיביות בשידור למניעת פוליטיזציה של הרשות, להגינות בשידור, לשוויון, לסבירות, להיעדר ניגוד עניינים ולתום-לב בהחלטותיה... האינטרס הציבורי הוא (ש)אמצעי תקשורת ציבורי... מציג דעה אחת, עליו להציג, באורח סביר, את הדעות האחרות... אם אמצעי תקשורת, הכפוף לדוקטרינה זו, מעניק במה לדעה מסוימת, הוא אינו רשאי להפלות ולמנוע משאר הדעות העיקריות את ביטויין'".

ולכן דחיתי את הניסיון הזה להתנער מחובות אלה כאילו רשות השידור איננה כפופה להוראות החוק, לכללי האתיקה המחייבים וגם לפסיקות בית המשפט העליון. לא נרפה מיישום מלא של לשון החוק ורוחה.

ישראל מידד

^