הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 479 מיום 2.2.2012

אורי בלאו ומלחמתו בפושעים

כשעיתון 'הארץ' אינו עוסק במתנחלים, הוא עוסק בדתיים. כך לפחות היה אפשר להתרשם מכמה כתבות וכותרות מהשבוע האחרון. לאחר שהקדיש מקום נרחב לתוצאות של סקר אשר מוכיחות שהרוב החילוני במדינת ישראל בעצם לא כל כך קיים, דיווח לנו העיתון בעמוד ראשון על לחישות והנהוני ראש מתוך בית הכנסת שבו מתפלל נתן אשל.

אבל לא רק שיחות במקום תפילות מתוך אותו בית כנסת טופלו בידי חברי המערכת של העיתון אלא גם ה'חומרות' בענייני צניעות ואישות של חסידי גור. מכיוון שאינני חסיד גור, לא אתייחס לתוכן הכתבה של תמר רותם, אבל מה שאני כן יודע הוא שלא כפי שנכתב שם, מייסד החצר לא היה ר' אברהם מרדכי אלתר, אלא ר' יצחק מאיר אלתר, המכונה חידושי הרי"ם. אני מניח שאפשר לומר על כך: 'נו, א-קליינע קייט', אבל אם דבר כל כך פשוט משתבש, מה נאמר על הטענות היותר רציניות שם?

ונחזור לנושא של היחס למתנחלים. ראשית, על פי הטיפול בהצעתו של שאול גולדשטיין, הממונה החדש על רשות הטבע והגנים, לבנות את קבר הורדוס מחדש בהרודיון, תהיה בעיה רצינית לקדם את בניית בית המקדש מחדש. ארכיאולוגים אנונימיים צוטטו בכתבה ואחד מהם תרם את הכינוי 'דיסנילנד'.

אבל השיא השבוע היתה הכתבה "נתיב הכסף של הימין", על איסוף התרומות לטובת הקמה מחדש של המאחזים שנהרסו. האשמה כבדה הוטלה על אחד מפעילי קרן 'הרחיבי מקום אהלך', עוזיהו שרבף. הוא הרי "חבר לשעבר במחתרת היהודית, שהורשע ברצח". ומי כתב את הכתבה? העיתונאי אורי בלאו, שבעצמו עשוי להיות מורשע בדין. ולכן, הייתי מציע שאיש תקשורת ייזהר מלכלול פרטים שאינם שייכים במישרין לנושא הכתבה שלו, כי מי יודע מתי זה יחזור אליו.

ישראל מידד

^