הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 476 מיום 12.1.2012

[הטור מלפני שבוע נדחה בגלל סידור מערכת]

תקשורת כובשת

הכרזתו של יאיר לפיד שירוץ לכנסת, שמבקש להצטרף לעיתונאים ואנשי תקשורת אחרים בבית המחוקקים (בן-סימון, יחימוביץ', שי, אורבך, הורוביץ, מיכאלי ואבסדזה) יחד עם הודעתו של נעם ("אבא של") שליט, יצור תקשורתי מובהק, רק מדגישים את הנקודה שביקשתי להבהיר בטור זה לפני שבועיים. אז ציינתי את הסכנה של היווצרות מין 'וידיאודיקטטורה' בישראל, כאשר "בישראל המתקפה התקשורתית מתנהלת בעיקר במישור הפוליטי".

הוספתי עוד שלתקשורת יש יתרון על המוסדות הדמוקרטיים, מפלגות וכנסת, למשל, כי את נציגינו שם אנו לפחות בוחרים, מה שאין כן כשמדובר בעורך, בטכנאי, בכתב או בפרשן. מתברר שלא מספיקה ההשפעה שיש לתקשורת בתור מוקד כוח אדיר מחוץ לכנסת והמערכת הפוליטית, הנה היא פולשת וכובשת לעצמה דרך פנימה, כמין השתלטות עויינת.

והנה דוגמה קטנה איך התקשורת פועלת: ב'הארץ' ביום שני, עמוד 4 מחזיק שלוש ידיעות. הראשונה, התופסת יותר מחצי עמוד, עוסקת בפרשת המסרונים לפעילי 'תג מחיר' וחמשת המואשמים באיסוף מידע. מתחתיה הידיעה שבג"ץ לא פסל את השופט סולברג בגין מיקום מגוריו. ובתחתית העמוד, ממש בקטן, ידיעה על ערבים שנתפסו במחסום סאלם עם 11 מטעני צינור וכלי נשק. מערכת העיתון החליטה שידיעה אשר שומטת את הקרקע מתחת לעמדתו הנחרצת של העיתון, פשוט נדחקת בתקווה שאולי לא יקראו אותה. במקום זה, עדיין יש ספיחים של השבועיים האחרונים בהם התקשורת קידמה אג'נדה אנטי-חרדית.

גם מי שנגעל מההצגה בכיכר השבת במוצ"ש ההוא יכול היה ליבו לצאת אל הקהילה החרדית בכללותה. הם מבולבלים. אומרים להם שזאת מדינה חילונית בעיקרה. מסבירים להם שהיא ליברלית ודמוקרטית. שיש חוקים וביקורת שיפוטית. אין כאן הלכה. ועוד יותר, שהתקשורת היא חופשית והוגנת, אבל היא 'תקנה' סיפורים על פי הערך הסנסציוני שלהם, כי אלה כללי השוק התקשורתי. אז הם באמת חושבים שיש כאן חופש הבעת דעה וחופש יצירה. הם ידעו שהיו מחזות כגון 'יהוא' של גלעד עברון ו'מושל יריחו' של יוסף מונדי, אשר העבירו מסרים על פאשיזם ונאציזם, אז מדוע הם לא יכולים להעלות 'מחזה' מקביל?

אם אפשר לייחל שחרדים ייתלו על עמודי תאורה כפי שכתב עוזי אורנן, או כמו גבי גזית, לכנות אותם "בהמיים", "עלוקות" ו"תולעים", להם אסור להיסחף בדימויים? אם פעילי שמאל יכולים ליידות אבנים על חיילי צה"ל ואף להוציא עין לאיש מג"ב, ולהתקבל כגיבורים במחנה שלהם, אז מדוע קיימת אפליה כלפיהם? הבה נודה, אולי אותם קיצונים הושפעו דווקא מאיך שהתקשורת מחנכת אותם שיש להתנהג על פי ערכים של מדינה דמוקרטית-ליברלית-חילונית.

ישראל מידד