ומכתב שלא התפרסם במעריב

לשווא יעמול טומי לפיד בהתקפתו על פרופ' אריאל טואף ("עלילת דם", 14.2). הרי כל שאלותיו כלפי איש האקדמיה וכל טרונותיו נגדו ריקות הן.

האם פרופ' טואף היה צריך לפרסם את הספר, תוהה לפיד. מדוע טואף עורר את השדים, הוא מבקש לדעת, ולפיד קובע שאסור היה לטואף להוציא לאור את ספרו גם אם הייתה ביד את האמת לאמיתה כי הרי הוא נתן נשק בידי שונאי ישראל להשחית.

ואנו זוכרים ושואלים אף אנו: איפה היה טומי לפיד כאשר אדם בשם טומי לפיד לפני חודש ימים בלבד נתן את ידו לאחת ההשמצות הקשות ביותר שיהודי יכול להטיל נגד יהודי: שהוא מזכיר לו בידוק איך התנהגו הנאצים? ברשימתו ב"מעריב" ב- 17.1 בשם "הברברים", לפיד תקף את יפעת אלקובי תושבת חברון והישווה אותה, "בדיוק" לדבריו, להתנהגות שכנתו האנטישמית מילדותו.

יצאו אז קריאות שיחזור בו ואף שיוקח ממנו את תוארו שיו"ר "יד ושם" אך הוא ניצל אז. ואולי באה פרשה פרופ' טואף כעונש. אם היום לפיד יכול לקבוע כי אם שוב יפרוץ עלילת דם, הרוצחים יכולים להסתמך על ספרו של טואף ודם הקרבנות יהיה על ראשו, על מה הוא ילין אם דבר דומה יתרחש, חלילה וחס, בעיר האבות חברון?