תגובת מתיישבי חברון לראש המנהל האזרחי

מתיישבי בית השלום בחברון הגישו לראש המנהל האזרחי את תגובתם לצו בדבר שימוש מפריע

טוענים לחוסר סמכות, אפליה באכיפה, ופגיעה חמורה בשלטון החוק

עו"ד נדב העצני, המייצג את המתיישבים, טוען במסמך ארוך ומפורט שהוגש לראש המהל האזרחי ביום ה' 26.04 - ח' אייר, כי שתי ההחלטות שהתקבלו בנוגע לבית: הן ההחלטה שלא לתת "היתר עיסקה" , והן ההחלטה להפעיל – לראשונה – כנגד המתיישבים את הצו בדבר שימוש מפריע , הינן החלטות שהתקבלו בחוסר סמכות.

בפתח המסמך מציג עו"ד העצני את החלטות הממשלה שנתקבלו בשנת 1980 ובשנת 1998 , הקובעות כי יהודים יוכלו לשבת בחברון כמו בכל מקום בארץ ישראל, וכי המועדים והמיקום ייקבעו ע"י הממשלה - ולא ע"י שר הבטחון.

"להנחיות שר הביטחון לא קדם כל דיון בממשלה, והחלטתו איננה מבטאת את מדיניותה של הממשלה, בכל הנוגע להתיישבות יהודית בחברון, כפי שזו באה לידי ביטוי במסגרת קווי היסוד של הממשלה" – טוען עו"ד העצני. עוד הוא מציין, כי חברי ממשלה אף הביעו הסתייגויות פומבית מהנחיותיו של שר הביטחון וניסיונו לעקוף את הממשלה, וטענו במפגיע כי הצו הוצא בהוראת שר הבטחון ללא סמכות.

"דרך קבלת ההחלטות, בצורה נחפזת, נחרצת ופומבית, תוך עקיפתה של הרשות המוסמכת (הממשלה) ואף בניגוד לעמדת חבריה, מעלה חשד ממשי כי מאחורי קבלת ההחלטה שלא ליתן היתר עסקה, עמדו שיקולים זרים, ובכללם רצונו של שר הביטחון להרוויח "נקודות זכות" בקרב בוחרי הפריימריס של מפלגת העבודה, אשר צפויים להיערך בתחילת חודש מאי." – טוען עו"ד נדב העצני.

עוד טוען עו"ד העצני, כי התכלית המונחת בבסיס צו עסקאות במקרקעין הינה הבטחת בקרה שלטונית על עסקאות במקרקעין, וכי, לעומת זאת, החלטת המינהל התקבלה על יסוד דירקטיבה מדינית, ומבלי שננקטה כל עמדה ביחס לכשרות עסקאות המכר במבנה ואמיתותן. מדובר בניסיון פסול להלביש עמדה פוליטית במסווה של טיעון מנהלי- פרוצדורלי.
חובה מינהלית בסיסית היא כי בעל הסמכות המוקנית – במקרה זה ראש המנהל האזרחי - יהיה זה שיפעילה בפועל. ואילו במקרה זה, הודה למעשה ראש המינהל כי פעל כ"חותמת גומי", בהתאם ל"דירקטיבה מדינית" ועל פי הנחיות שר הביטחון. די בהודאה זו, בכדי לפסול מעיקרא את החלטתו.

באשר לצו בדבר שימוש מפריע – צו אשר למעשה נעשה בו שימוש ראשוני במקרה זה – עו"ד העצני בדק ומצא, כי צו זה הוצא לאחרונה, בעקבות מסקנות "דו"ח טליה ששון", ונועד להתמודד עם מצבים של פלישה בלתי חוקית של יהודים, לשטחים בבעלות תושבים ערבים. הפעלת הצו כלפי נכס שללא כל ספק נקנה בכסף מלא – אינה הולמת את מטרתו ועל כן גם היא לוקה בחוסר סמכות.

עוד טוען עו"ד העצני לאפליה באכיפת החוק – אפליה שהיא אסורה על פי פסיקת בית המשפט העליון, ושעצם קיומה מהווה פגם חמור הגורר את בטלות הפעולה המינהלית כלפי הפרט המופלה. הן הצו בדבר היתר עסקה והן הצו בדבר שימוש מפריע במקרקעין לא נאכפו מעולם כלפי תושבים ערבים בחברון וביהודה ושומרון בכלל. מדובר באפליה שנועדה להשיג מטרה פסולה - קידום פוליטי אישי של שר הבטחון לקראת ההתמודדות המפלגתית שהוא צפוי לה בקרוב , תוך נסיון לשלול שלא כדין את הלגיטימיות מההתיישבות היהודית בחברון.

אפליה זו מחמירה נוכח העובדה שהרשות הפלשתנית וגורמים "בטחוניים" מטעמה, כבר הודיעו כי בכוונתם להשתלט על הנכס ברגע שהיהודים יוצאו ממנו. בכך יגרם למתיישבים היהודים הפסד בלתי הפיך של מיליוני שקלים, שעלולים לעבור באחת לידי גורמים עוינים שלא כדין, ללא כל הצדקה, ותוך רמיסת כל כללי הצדק והשיוויון. תפיסת הבנין, שכבר שימש בעבר כעמדת צה"ל בהיותו משקיף על צירי תנועה מרכזיים, תגרום גם בהכרח לנזק בטחוני חמור.

מתן שתי החלטות בעת ובעונה אחת (אי מתן היתר עסקה וההחלטה לעשות שימוש בצו שימוש מפריע)– מהוות יחדיו פעולה מלאכותית ומניפולטיבית, שמטרתה שקופה, וכל תכליתה ליצור מבוך ביורוקרטי, שיגשים את ההוראה הדרקונית וחסרת התוקף שהנחית שר הבטחון ממניעים זרים. מדובר בפגיעה חמורה בשלטון החוק במובנו הרחב, בזכויות יסוד ובסדרי ממשל תקינים. העובדה ששתי ההחלטות התקבלו באופן סימולטני, חושפת את פסלותן ומהווה עילה לפסילתן.