2.14.2012

חברון כועסת על שסוף-סוף תל שילה זכה למימון ממשלתי

בתגובה לידיעה זו,
15 מיליון ₪ לתל שילה

16 אתרי מורשת צפויים לזכות היום לתקציב לשיקום לאחר אישור ועדת השרים. בין האתרים תל שילה שבבנימין שיקבל 15 מיליון ₪.

ועדת השרים לענייני מורשת, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפויה להתכנס היום ולאשר כעשרה פרויקטים חדשים שיזכו למימון ממשלתי. הפרויקטים שיזכו יקבלו מיליוני שקלים לשיקום, לשימור, לשיפוץ ולשחזור אתרים ולקידום מיזמים שזוהתה בהם חשיבות היסטורית ויהודית.

גורם בלשכת ראש הממשלה מסר לערוץ 7 כי בפעם הבאה יקבלו תקציב אתרים נוספים ברשימת אתרי המורשת כגון קבר רחל ומערת המכפלה. נציין כי בשנה שעברה נשמעה הבטחה דומה לאתרים אלו מפי ראש הממשלה. מוקדם יותר דיווחנו על הוצאת אתרים אלו מהרשימה.

בעקבות דרישתו של השר דניאל הרשקוביץ להכליל את מערת המכפלה וקבר רחל ברשימת אתרי המורשת הבהיר מזכיר הממשלה, צבי האוזר, בדיון בועדת השרים לאתרי מורשת הנערך בשעה זו כי קבר רחל ומערכת המכפלה כלולים באתרי המורשת ומתוקצבים באופן שוטף בהשקעה כספית גדולה.

חברון מודיעה:

ב"ה כ"א שבט תשע"ב 14.2.12

האם ממשלת ישראל מתייחסת למערת המכפלה כאל אתר מורשת יהודי?

בעקבות הדיונים על נושא זה לאחרונה, לצערנו עלינו להבהיר כי אף אם מערת המכפלה נמנית באופן רשמי על אתרי המורשת, הרי הכרזה זו היא מילה ריקה ללא כל משמעות מעשית.  בניגוד לאתרים אחרים, שזכו לתקציב פיתוח משמעותי, מערת המכפלה, נחלת אבות ואמהות האומה, לא זכתה לשום התייחסות מעשית, פעילות, פיתוח או תקציב ממלכתי, והמקום ניזון מפירורי תקציב מחפירים. באתר חסרים מתקנים אלמנטריים, כמו שירותים נאותים, שירותי נכים או מעלון לנכים, והמתפללים היהודים עומדים בקור מקפיא, חשופים לפגעי מזג האויר והצפות מים.
אנו קוראים לממשלת ישראל להתעשת ולעשות חשבון נפש בכל הנוגע להתייחסות לאבות האומה ולהקצות למערת המכפלה תקציבים נאותים, הראויים למשמעות המקום ולכבוד גדולי האומה הטמונים בו.
נעם ארנון 0524295566

תוויות: , ,

4.03.2011

אתם מוזמנים לחברון, בדרך האבות


תוויות:

1.21.2008

סיכום מההתייעצות הרבנית אתמול בחברון

בס"ד

בכנוס איגוד רבני א"י שהתקיים אחה"צ בבית השלום שבחברון פתח יו"ר ועד רבני יש"ע ורב העיר קריית ארבע חברון- הרב דוב ליאור שליט"א ואמר-

"לא להיבהל מהמחלישים, מכיוון שמי שאינו מדבר מתוך אמונה, נחלש ומעוות את ההסטוריה. מהבית הזה (בית השלום) יגיע אור גדול להרבה נקודות בארץ ישראל כולה".

הרב ליאור דיבר בשבחן של הבנות האמיצות, המוכנות למסירות נפש כל כך גדולה, עד כדי ישיבה בכלא תקופה ממושכת. זאת כדי לזעוק כנגד גזירות הספר הלבן שהן אפילו יותר חמורות עכשיו מאשר בתקופת המנדט.

חבר ועד רבני יש"ע וראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים-הרב נחום רבינוביץ שליט"א זעק על כך "שלא מרשים בחורף אפילו לשים חלון בבית השלום –וזאת שערוריה. בשנת השישים להקמת המדינה שלטונות המדינה מנסים להכשיל את ההתיישבות בחברון במקום לחזקה".

שניהם ציינו בדברי עידוד שמכאן בחברון תצמח תשועה גדולה.

בכינוס השתתפו גם חברי ועד רבני יש"ע הרב אליקים לבנון,הרב דניאל שילה,הרב סמוטריץ.נציג רבני ארה"ב-הרב ביננפלד ,ראש ישיבת מרכז הרב –הרב יעקב שפירא ועוד רבני ישובים וראשי ישיבות.



בסיום הכינוס הקריא מזכיר האיגוד הרב יוסף ארציאל את החלטות הכנס:

מקצת מסעיפי הסיכום:



א. ממשלת ישראל, החליטה על ה"ספר הלבן" במהדורה משוכללת, בהקפאת הבניה ביהודה ושומרון. אנו קוראים בחוזקה, לקרוע את הספר הלבן ולא לקרוע חלקים מארצנו הקדושה.

ב. נפעל להקמת ועדת בדיקה ציבורית על מנת לברר עד תומו, את נושא הפגיעה ע"י השלטונות בבנות ישראל.

ג. פסק הלכה הקובע כי אסור לכל אדם ובכללם חיילים לשתף פעולה עם הוראות הנוגדות את התורה... אסור לפנות שטחים מארץ ישראל.. פעולה שכזו מנוגדת להלכה ויש להימנע ולא להשתתף בעשייתה.

ד. אנו קוראים לכל אשר ביכלתו, לא לתת יד לחלוקת הארץ ולחלוקת ירושלים, ולצאת מהממשלה הזאת.

תוויות: ,

6.04.2007

להלן שתי ידעות אודות העתירה לבג"צ של שלום עכשיו בדרישה לקיים הפגנה בחברון

אבקש מכם לחשוב שבמקום חברון יהיה כתוב הר - הבית:

הראשונה מידיעות

לבג"ץ וטענה בעתירתה כי צה"ל נוהג באפליה, ומאפשר אך ורק למתנחלים ולתומכיהם לקיים אירועים במתחם חברון. לעומת זאת, כך נטען, אילו פעילי שמאל נאלצים להפגין מחוץ לעיר.

לאחר הגשת העתירה דרש בג"ץ מהצבא לאפשר את קיומה של ההפגנה, ואולם מפקד חטיבת חברון טען בפני בית המשפט כי מתנחלי חברון יפרו את ההסדר ובעקבות ההפגנה עלולה להיווצר סכנת חיים למפגינים, כוחות צה"ל והמשטרה. בשלום עכשיו טענו בתגובה כי "לא ייתכן שיבקשו רשות להפגין מברוך מרזל ואיתמר בן-גביר".

שופטי בג"ץ הקשו ושאלו האם מיעוט של פורעי חוק יכול להטיל וטו על קיומה של הפגנה לגיטימית? לאחר התייעצויות הסכים לבסוף הצבא לדרישת שלום עכשיו, וההפגנה תתקיים בחניון המשאיות, סמוך למערכת המכפלה, בלב חברון.


השניה מהארץ

מנכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר כי מצערת העובדה שבג"ץ נדרש להתערב על מנת לאפשר את מימוש הזכות לחופש הביטוי.

בדיון טען מפקד חטיבת חברון, אל"מ יהודה פוקס, כי ההפגנה תגרום להפרות סדר של המתנחלים, שיסכנו את חיי המפגינים, התושבים הפלשתינאים, חיילי צה"ל והשוטרים. השופט פוגלמן שאל בתגובה את המח"ט, אם יש להבין שהוא מרשה לפורעי חוק למנוע את ההפגנה, ואולם פוקס נמנע מלהשיב לשאלה.

התנועה עתרה לבג"ץ לאחר שאלוף הפיקוד אז, יאיר נוה, לא איפשר לה להפגין בעיר, אלא רק בכביש עוקף חלחול. בדיון הקודם הורו השופטים לצדדים להגיע להסכמה על מיקום ההפגנה. בעקבות הדיון הציע צה"ל למארגני ההפגנה לקיימה בפאתי העיר, ואולם הם סירבו.


עכשיו תסבירו לי אתם מדוע יהודי לא יכול להתפלל או לומר תהלים או לקרוא איכה בפינה כלשהי שבמתחם הר-הבית ולא רק זה אלחא הוואקף יכול להרוס ולהשחית ולפגוע בממצאים היסטוריים ודתיים ותרבותיים יהודיים?

יש לכם הסבר חוץ מהטענה שהר הבית ייחודי ויש לו רגישות יוצאת מגדר הרגיל?

תוויות: , , ,

4.29.2007

תגובת מתיישבי חברון לראש המנהל האזרחי

מתיישבי בית השלום בחברון הגישו לראש המנהל האזרחי את תגובתם לצו בדבר שימוש מפריע

טוענים לחוסר סמכות, אפליה באכיפה, ופגיעה חמורה בשלטון החוק

עו"ד נדב העצני, המייצג את המתיישבים, טוען במסמך ארוך ומפורט שהוגש לראש המהל האזרחי ביום ה' 26.04 - ח' אייר, כי שתי ההחלטות שהתקבלו בנוגע לבית: הן ההחלטה שלא לתת "היתר עיסקה" , והן ההחלטה להפעיל – לראשונה – כנגד המתיישבים את הצו בדבר שימוש מפריע , הינן החלטות שהתקבלו בחוסר סמכות.

בפתח המסמך מציג עו"ד העצני את החלטות הממשלה שנתקבלו בשנת 1980 ובשנת 1998 , הקובעות כי יהודים יוכלו לשבת בחברון כמו בכל מקום בארץ ישראל, וכי המועדים והמיקום ייקבעו ע"י הממשלה - ולא ע"י שר הבטחון.

"להנחיות שר הביטחון לא קדם כל דיון בממשלה, והחלטתו איננה מבטאת את מדיניותה של הממשלה, בכל הנוגע להתיישבות יהודית בחברון, כפי שזו באה לידי ביטוי במסגרת קווי היסוד של הממשלה" – טוען עו"ד העצני. עוד הוא מציין, כי חברי ממשלה אף הביעו הסתייגויות פומבית מהנחיותיו של שר הביטחון וניסיונו לעקוף את הממשלה, וטענו במפגיע כי הצו הוצא בהוראת שר הבטחון ללא סמכות.

"דרך קבלת ההחלטות, בצורה נחפזת, נחרצת ופומבית, תוך עקיפתה של הרשות המוסמכת (הממשלה) ואף בניגוד לעמדת חבריה, מעלה חשד ממשי כי מאחורי קבלת ההחלטה שלא ליתן היתר עסקה, עמדו שיקולים זרים, ובכללם רצונו של שר הביטחון להרוויח "נקודות זכות" בקרב בוחרי הפריימריס של מפלגת העבודה, אשר צפויים להיערך בתחילת חודש מאי." – טוען עו"ד נדב העצני.

עוד טוען עו"ד העצני, כי התכלית המונחת בבסיס צו עסקאות במקרקעין הינה הבטחת בקרה שלטונית על עסקאות במקרקעין, וכי, לעומת זאת, החלטת המינהל התקבלה על יסוד דירקטיבה מדינית, ומבלי שננקטה כל עמדה ביחס לכשרות עסקאות המכר במבנה ואמיתותן. מדובר בניסיון פסול להלביש עמדה פוליטית במסווה של טיעון מנהלי- פרוצדורלי.
חובה מינהלית בסיסית היא כי בעל הסמכות המוקנית – במקרה זה ראש המנהל האזרחי - יהיה זה שיפעילה בפועל. ואילו במקרה זה, הודה למעשה ראש המינהל כי פעל כ"חותמת גומי", בהתאם ל"דירקטיבה מדינית" ועל פי הנחיות שר הביטחון. די בהודאה זו, בכדי לפסול מעיקרא את החלטתו.

באשר לצו בדבר שימוש מפריע – צו אשר למעשה נעשה בו שימוש ראשוני במקרה זה – עו"ד העצני בדק ומצא, כי צו זה הוצא לאחרונה, בעקבות מסקנות "דו"ח טליה ששון", ונועד להתמודד עם מצבים של פלישה בלתי חוקית של יהודים, לשטחים בבעלות תושבים ערבים. הפעלת הצו כלפי נכס שללא כל ספק נקנה בכסף מלא – אינה הולמת את מטרתו ועל כן גם היא לוקה בחוסר סמכות.

עוד טוען עו"ד העצני לאפליה באכיפת החוק – אפליה שהיא אסורה על פי פסיקת בית המשפט העליון, ושעצם קיומה מהווה פגם חמור הגורר את בטלות הפעולה המינהלית כלפי הפרט המופלה. הן הצו בדבר היתר עסקה והן הצו בדבר שימוש מפריע במקרקעין לא נאכפו מעולם כלפי תושבים ערבים בחברון וביהודה ושומרון בכלל. מדובר באפליה שנועדה להשיג מטרה פסולה - קידום פוליטי אישי של שר הבטחון לקראת ההתמודדות המפלגתית שהוא צפוי לה בקרוב , תוך נסיון לשלול שלא כדין את הלגיטימיות מההתיישבות היהודית בחברון.

אפליה זו מחמירה נוכח העובדה שהרשות הפלשתנית וגורמים "בטחוניים" מטעמה, כבר הודיעו כי בכוונתם להשתלט על הנכס ברגע שהיהודים יוצאו ממנו. בכך יגרם למתיישבים היהודים הפסד בלתי הפיך של מיליוני שקלים, שעלולים לעבור באחת לידי גורמים עוינים שלא כדין, ללא כל הצדקה, ותוך רמיסת כל כללי הצדק והשיוויון. תפיסת הבנין, שכבר שימש בעבר כעמדת צה"ל בהיותו משקיף על צירי תנועה מרכזיים, תגרום גם בהכרח לנזק בטחוני חמור.

מתן שתי החלטות בעת ובעונה אחת (אי מתן היתר עסקה וההחלטה לעשות שימוש בצו שימוש מפריע)– מהוות יחדיו פעולה מלאכותית ומניפולטיבית, שמטרתה שקופה, וכל תכליתה ליצור מבוך ביורוקרטי, שיגשים את ההוראה הדרקונית וחסרת התוקף שהנחית שר הבטחון ממניעים זרים. מדובר בפגיעה חמורה בשלטון החוק במובנו הרחב, בזכויות יסוד ובסדרי ממשל תקינים. העובדה ששתי ההחלטות התקבלו באופן סימולטני, חושפת את פסלותן ומהווה עילה לפסילתן.

תוויות: ,

4.25.2007

יהורם גאון על חברון

יהורם גאון על חברון

מה לך ולמתיישבי חברון? מה הצורך הזה להיות בסדר עם כולם כל הזמן?

"אני בהחלט חפץ לב לברך אותם כמו שהייתי מברך כל אחד בארץ ישראל. למעשה אני חש חובה לברך אותם. אני חושב שאנשי קריית ארבע הם הציונים של .2007 אני לא מדבר על גילויים של טיפשות כמו יריקות וכאלה. אני מדבר על אנשים שבאים ומתיישבים בארץ ישראל. נכון שיש אנשים שעושים אבחנה בין חניתה ומסדה ומשג עם לבין חברון ומקומות אחרים, אבל אני לא עושה את האבחנה הזאת. יש מקומות שהם עקרוניים, כי אחרת גם ירושלים תהיה פחות חשובה בבוא היום. יש פיחות בערכים ובתשתית הלאומית. אם ייקחו לנו את אותו טאבו שעליו בנוי האתוס היהודי אז אין לנו שום סיבה להיות בארץ הזאת. אם לא בגלל קדושת ירושלים, ועיר האבות ובית לחם - מהר מאוד הארץ הזאת תיוותר ללא כל סיבה הגיונית להישאר בה.”

ואתה לא ער לפחות למורכבות של המצב?

"יש מורכבות, אבל אני לא רואה הרבה פשרות, זאת הארץ היחידה שיש לנו. הארץ הנאורה ביותר לפני 60 שנה היא זו ששרפה הכי הרבה יהודים בכל ההיסטוריה של האנושות, ארץ נאורה של שופנהאואר וגתה. אין ביטחון בפני זה אלא ביטחון אחד - בית יהודי לעם היהודי שחי בארצו. אנחנו כל הזמן בוחרים להיפרד מכל הנכסים התרבותיים שיש לנו, אבל הם שהחזירו אותנו לכאן והם בלבד יחזיקו אותנו פה.”

ונחיה על החרב לעולם ועד?

"נדמה לי שמייחסים לבן־גוריון את האמירה שהמלחמה האחרונה תהיה זאת שאויבינו ינצחו בה. הם הרי ימשיכו לזנב בנו כל העת, עד שינצחו אם ניתן להם.”

תוויות: ,

4.23.2007

יסכה זאב לוינגר בניו-יורק טיימס


תמונה זו של יסכה לוינגר אשר גדלה בשילה בטרם משפחתה עברה לחברון
התפרסמה בכתבה די מאוזנת בניו-יורק טיימס היום על בית השלום
בחברון
לקרוא ניתוח של ההטייה התקשורתית, כאן

תוויות: , ,

4.17.2007

לא אתי

אדווה נוה התלוננה כך:

בכותרת החדשות נאמר "בית המריבה יפונה בתוך שבועיים" מה פתאום לתת לבית בחברון את השם "בית המריבה"?

א. זהו כינוי תקשורתי הבא להביע כי על הבית רבים כמה בעלי אישור קנייה בעד שהוכח כי הבית נקנה כחוק, כפי שאישר אף אפרים סנה.

ב. למה להצהיר כי הבית יפונה , הרי כל מה שנאמר הוא כי סגן שר הביטחון מתכוון לפנותו תוך שבועיים.

אומנם בהמשך החדשות היה הסבר, אך כבר כתבתי לא פעם כי הכותרת יוצרת את האווירה ואת קליטת העובדות הראשוניות. לכן חשוב להקפיד על יתר אובייקטיביות בניסוח הכותרות.


ותגובה:

לאדוה נוה שלום רב,

הנדון: המונחים "בית השלום" ו"בית המריבה"

אני מאשר קבלת פנייתך שבנדון.

הקוד האתי שלנו, מנחה להשתמש בשידור בשמות אשר בעלי הדבר עצמם משתמשים בהם.

לפיכך פניתי ליו"ר הרשות ולוועד המנהל של רשות השידור לבחון את העניין ואם יאשר את הוועד המנהל את המלצתי להשתמש בשם "בית השלום" יעביר הוועד המנהל את ההנחייה למנכ"ל לשם הנחיות השדרים והעורכים.

בכך אין, כמובן, משום צנזורה או משום אמירה שאין לדווח דיווח עיתונאי שוטף על הוויכוח הציבורי והמשפטי סביב הבית.

בכבוד רב,

עמוס גורן

תוויות: , , ,

4.13.2007

חיכוך אמרנו?

עמיר פרץ מתלונן על החיכוך (*) שבמציאות של בית השלום בחברון

ואני שואל את עצמי אולי זה פרץ שמתחכך?

מתכחך עם שמירה נאותה על בטחון

מתחכך עם מורשת אבות

מתחכך עם זכויות אדם וחירויות הפרט

?


=============

(*)

אני, כשר הביטחון שלו זכות הריבון בשטח, מבקש למנוע התיישבות בשטח שמעורר מחלוקת ומצוי בנקודת חיכוך עם הפלסטינים. אלה הם קווי היסוד של הממשלה, להגיע לפשרה עם הפלסטינים. לא ליצור מוקדי חיכוך חדשים",

תוויות: , , ,