מכתבים ל"הארץ" שלא התפרסמו

בתגובה לרשימתו מאת גדעון לוי "אנטישמיות בתל אביב" ("הארץ", 14.5.2009)

אני מכיר תודה לגדעון לוי על עמדתו היסודית נגד כל תופעות הגזענות המקבלת ביטוי עז בדבריו, ואין זה משנה אם מושא השנאה הוא הערבי או החרדי. ואני מקווה, שאם יתגשם חלומו (אם כי באמת אינני מקווה שהוא יתגשם) ויוסדר פינוי התנחלויות בכמות קטנה או גדולה יותר, שהוא עדיין יעמוד איתן בעמדתו העקרונית גם כאשר עשרות אלפי מתנחלים, דתיים יותר ודתיים פחות, יצטרכו למצוא לעצמם דירות ושטחי מחיה בתחומי הקו הירוק, ואולי גם בקרבתו בצפון תל-אביב. נחיה ונראה.

--------------------

בתגובה למאמרו של גדעון לוי, "מדינת הלכה" ("הארץ", 12.4)

אני מתפלא שגדעון לוי לא מצא לנכון להזכיר ברשימתו בנוסף לקריאה לג'יהאד שבאמירת ההגדה, לקשיים בהשגת חמץ בחג הפסח, לחוסר בתחבורה ציבורית בשבתות ועוד, את הפעילות היהודית לממש את החוק החילוני המתיר גישה להר-הבית כמקום קדוש, "חוק השמירה על המקומות הקדושים". ומן הצד השני, לוי גם אינו מזכיר את ההתנהגות הבלתי-תרבותית של השלטונות אשר מונעים כל מחקר ארכיאולוגי-מדעי בהר-הבית בעוד גורמים דתיים חשוכים כגון תנועות האיסלם הרדיקלי הופכים את הר-הבית לאתר של התססה פונדמליסטית נגד מדינת ישראל.

האיפה-ואיפה הזו מצביעה על חלולתו האידיאולוגית של לוי כאדם בעל ערכים צבועים.

ישראלל מידד