הטור שלי בשבועון "בשבע" גליון 346 11.6.2009

האלימות תמיד מימין?/ ישראל מידד

אסתי פרז, המנחה של המשדר 'בצהרי היום', אירחה את השר בנימין בן-אליעזר ביום שני השבוע ושאלה אותו לגבי איומים על קציני צה"ל ונגד משפחותיהם בחוגים בימין, לדבריה. פואד פתח את התייחסותו במבוא קצר בו הוא הודה שאולי שוב יכעסו עליו בגלל מה שהוא הולך להגיד. ואז, חזר שוב על סיפורו שבעקבות ההתנפלות על רכבו מול הכנסת כחודש לפני הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, הוא הזהיר ש"כאן יהיה רצח", ורבין אמר לו "אתה מטורף, שיהודי יהרוג יהודי?".

חלילה לי להלין על פוליטיקאי כמו פואד בן-אליעזר. התקשורת היא הכלי העיקרי שלו, כי דרכה הוא יכול לבשר על הצלחות שלו במשרדו או לחפות על כשלונות, ולקדם את מעמדו במפלגתו או לפגוע במעמדו של פוליטיקאי יריב. אני דווקא התאכזבתי נוכח הפאשלה של אסתי פרז. אולי זה היה תחת הרושם של אירוע השקת ספרו של חגי סגל, "רק לא מלחמת אחים". אני ציפיתי שגב' פרז אולי תשאל אותו משהו כמו "אבל מר בן-אליעזר, הרי רבין עצמו פיקד על כוחות פלמ"ח וצה"ל שירו למוות ביהודים מקרב אנשי ה'אלטלנה', רק בגלל ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, שהתכחש להסכם שנעשה עם האצ"ל והפר את ההבנות שהושגו? ובחיפה, כמה חודשים לפני כן, עינו חברי ההגנה למוות את ידידיה סגל. אז הוא בוודאי היה צריך לדעת שיהודים הורגים יהודים על רקע חילוקי דעות פוליטיים?!"

אין להניח שספרו של סגל נעלם מעיניה של פרז, ואין לשער שאירועים כגון ה'סיזון' שבו זכה אביה של ח"כ ציפי לבני, איתן לבני, למכות קשות וחטיפה קצרה, אינם מוכרים לה. תקשורת הוגנת לא היתה מאפשרת לפואד להציג בפני הציבור שוב את הרושם שהתנקשויות פוליטיות מתבצעות תמיד מימין לשמאל.