עוד פסק-דין של בג"צ בעניין הר-הבית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7967/09

בפני:	כבוד הנשיאה ד' ביניש
	כבוד השופטת ח' מלצר
	כבוד השופט י' דנציגר

העותר:

יהודה גליק

נ ג ד

המשיבה:

משטרת ישראל [מחוז י-ם]

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיב:

עו"ד א' סגל-אלעד

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים דחוף, אשר הוגשה היום, 8.10.2009, שבמסגרתה מבוקש כי המשיבה תאפשר ליהודים כניסה להר הבית עוד במהלך חג הסוכות ולכל הפחות ביום הושענא רבה ובשמיני עצרת, כלומר מחר ומחרתיים, ימי שישי ושבת השבוע.

1. לטענת העותר, המשיבה מונעת מיהודים ומתיירים להיכנס להר הבית במהלך חג הסוכות, באופן שפוגע פגיעה חמורה בחופש הפולחן. כמו כן, טוען העותר, מדובר בפגיעה בוטה בשוויון, כאשר הכניסה להר הבית נמנעת מיהודים ובפרט מיהודים דתיים בעוד שהקהל המוסלמי מורשה להיכנס למתחם, תוך השמעת איומים בדבר פגיעה ביהודים שייכנסו למתחם.

2. בחודש יוני האחרון עתר העותר לבית משפט זה בעניין דומה. בפסק דין שניתן על ידי בית משפט זה ביום 9.9.2009 (בג"ץ 4852/09) נקבע כי בנושא עלייתם של יהודים דתיים להר הבית טרם מוצו ההליכים, ולכן מדובר בעתירה מוקדמת. עוד צוין שם כי בא כוח המשיבה הצהיר כי אין הבדל עקרוני בין יהודים דתיים לאחרים בקשר לעליה להר הבית. אשר לכניסתו של העותר הקונקרטי להר הבית הציע בית משפט זה כי יקוימו מפגשים בין העותר ובא כוחו לבין קציני המשיבה, שבהם ייאמר לעותר שוב, "ברחל בתך הקטנה", מהם התנאים וההגבלות לעלייתו ולשהייתו בהר הבית, וכי הדבר יתועד בכתובים.

3. העותר טוען כי בעקבות פסיקה זו פנה ביום 23.9.2009 ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו לפעול ולהורות על יישום "נראות שוויונית" ביחס לכניסת יהודים להר הבית. למחרת היום נענה העותר כי פנייתו הועברה לטיפולה של מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אולם עד היום לא קיבל העותר מענה לפנייתו. כן טוען העותר כי פנה למשטרה והודיע לה כי בימי חול המועד סוכות וביום הכיפורים צפויים להגיע יהודים דתיים רבים להר הבית ומן הראוי שהמשיבה תיערך בהתאם ותאפשר ליהודים להיכנס להר הבית. העותר מוסיף ומפרט מספר מקרים שבהם, לטענתו, הגיעו קבוצות של יהודים להר הבית, ולא התאפשר להם להיכנס בקבוצות גדולות, כאשר בו בזמן תיירים, יהודים חילונים ומוסלמים נכנסו ללא כל הגבלה. ביום 7.10.2009 (אתמול), במהלך ימי חול המועד סוכות, ניסה העותר, לטענתו, לקבל מענה לפנייתו מהמשיבה, אולם נמסר לו כי המחלקה המטפלת בעניין נמצאת בחופשת חג ומכאן פנייתו לבית משפט זה.

4. עם קבלת העתירה התבקשה תגובת המשיבה באופן דחוף (עד היום בשעה 17:00) וזו אכן הגיעה בפקס. לטענת המשיבה, דינה של העתירה להידחות על הסף ולגופה. ראשית, טוענת המשיבה, העותר לא מיצה הליכים בעניין ההסדרים לעליית יהודים ותיירים להר הבית. לדברי בא כוח המשיבה, מכתבו של העותר ליועץ המשפטי לממשלה עוסק ביישום פסק הדין בעתירה הקודמת ואינו עוסק בטענת האפליה שאותה מעלה העותר במסגרת העתירה דנן. שנית, טוענת המשיבה כי טענת העותר במישור זה נעדרת תשתית עובדתית כלשהי, וכי המקרים המתוארים בעתירה (לרבות תקליטור שצורף אליה כמוצג א') אין בהם כדי לבסס את טענות העותר בדבר אפליה פסולה. ככל שלעותר טענות בדבר תפקודם של שוטרים באירועים ספציפיים, על העותר לפנות לגורמים הרלוונטיים, ככל שיחפוץ בכך. שלישית, טוענת המשיבה כי אין עילה להתערבותו של בית משפט זה במדיניות הנוהגת בדבר עלייתם של מבקרים להר הבית, בשל ההשלכות המדיניות והביטחוניות הכרוכות בכך. סוגיה זו עלתה במספר עתירות שהוגשו לבית משפט זה, וכבר נפסק כי אין מקום להתערבות בית המשפט בשיקוליה של הממשלה בעניין זה.

אשר לבקשת העותר להתיר עליית יהודים להר הבית עוד במהלך חג הסוכות, קרי בימי שישי ושבת הקרובים, טוענת המשיבה כי בצל האירועים האלימים שהתרחשו בשבועות האחרונים בהר הבית בפרט ובירושלים וסביבתה בכלל, ולאור הערכות מצב עדכניות שעורכת משטרת ישראל מדי יום ביומו, הוחלט, תוך יידוע הדרג המדיני, שלא לאפשר בעת הזו את עלייתם של מבקרים להר הבית מחשש לפגיעה בסדר הציבורי, בשלום הציבור ובטחונו. החלטה זו מבוססת אף על חומר מודיעיני המצוי בידי משטרת ישראל. במקביל, ציין בא כוח המשיבה, כי נאסרה כניסתם של מוסלמים מתחת לגיל 50 להר הבית. נוכח האמור, סבורה המשיבה כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שלא להתיר את עלייתם של מבקרים להר הבית לעת הזו, מחשש לפגיעה חמורה בשלום הציבור ובטחונו.

5. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. בכל הנוגע לעתירה הכללית בנוגע לאפליה לכאורה במדיניות הכניסה של יהודים ומוסלמים להר הבית, הרי על המשיב להתכבד ולהמתין לקבלת תגובת המשיבה בעניין פנייתו מיום 23.9.2009. יוזכר כי במסגרת פסק הדין בעתירתו הקודמת של המשיב בית משפט זה ציין כי על העותר למצות את ההליכים בעניין זה. זאת ועוד, באשר למדיניותה של ממשלת ישראל להגביל תפילת יהודים על הר הבית, נקבע בעבר, כפי שציינה המשיבה, כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בשיקוליה של הממשלה בעניין זה [ראו למשל: בג"ץ 9074/03 יהודה עציון נ' ניצב מיקי לוי (לא פורסם, 12.10.2003)]. מדובר במדיניות ארוכת שנים של ממשלת ישראל ובית משפט זה נמנע מלהתערב במדיניות זו. בית משפט זה אינו יכול להתעלם ממורכבותה ומרגישותה המיוחדת של כל החלטה הנוגעת להר הבית ומהבאה בחשבון של הסיכונים המדיניים והביטחוניים הכרוכים בסוגיה זו.

6. אשר לנושא הקונקרטי של עלייה להר הבית במהלך הושענא רבה ושמיני עצרת, שהם כאמור ימי שישי ושבת הקרובים: מדובר בהחלטה של משטרת ישראל, תוך עדכון הדרג המדיני, שלא לאפשר בעת הזו עלייתם של מבקרים להר הבית מחשש לפגיעה בסדר הציבורי ובחיי אדם, וזאת נוכח אירועים אלימים שאירעו לאחרונה במתחם הר הבית בפרט ובאזור ירושלים בכלל. זכות הגישה להר הבית אינה מוחלטת כידוע, וההחלטה להגבילה נוכח חשש לחיי אדם אינה מגלה עילה להתערבותנו. יתרה מכך, לטענת המשיבה, גם בימים כתיקונם הר הבית פתוח לעליית מבקרים בין הימים ראשון עד חמישי ואילו בימים שישי ושבת הר הבית סגור למבקרים. בנסיבות אלה, בכל הכבוד, הגשת עתירה לבית משפט זה ביום חמישי בשעות הצהרים בבקשה להתיר כניסה במהלך סוף השבוע הקרוב, אינה מאפשרת, בפרק הזמן שנותר, לדון בסוגיה מורכבת זו. הנה כי כן, ולו מטעם זה בלבד דין העתירה בעניין זה להידחות [השוו: בג"ץ 5727/01 מוחמד ברקה, ח"כ נ' השר לבטחון פנים - ד"ר עוזי לנדאו (לא פורסם, 17.7.2001)].

7. אשר על כן, ומכוח כל האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ' בתשרי התש"ע (8.10.2009).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט