אני מגן על אנשי "השומר"

אופס. היה לי מכתב נוסף בעיתון "הארץ" ביום ששי בנוסף למכתבי במוסף "תרבות וספרות":

בתגובה על "בריוני המושבות" מאת תום שגב ("הארץ", 25.9)

תום שגב מלמד שיעור למופת בהיסטוריוגרפיה, כאשר הוא מדווח על ממצאיו של החוקר גור אלרואי בנוגע לטיבם ולטבעם של חברי "השומר". אלרואי טוען לגרסה חדשה לסיפורם של חברי "השומר". ההאשמה היא כבדת-משקל: שגב מוסר שלפי אלרואי, "הרטוריקה של דם, אדמה, בגידה, רצח וכבוד לאומי העלתה את הסכסוך היהודי-ערבי מסכסוך מקומי... לפסים לאומיים ואפילו לאומניים".

אני מניח, ששגב לא הזכיר את העובדה הפשוטה שמעשיהם, לטוב ולרע, של חברי "השומר" באו בעקבות מעשי שוד, הרס ואף פגיעה גופנית ביהודים באשר הם יהודים, משום שסבר שעניין זה ידוע לכל. מאותה סיבה הוא בוודאי גם לא כתב על הסכסוך בין האיכרים לבין אנשי העלייה השנייה - שנעוץ בתודעה הסוציאליסטית של האחרונים - אשר הניע אותם לפעול למען "עבודה עברית", ובמיוחד לא להסתמך על שומרים ערבים כפי שהיה נהוג אז.

אבל לכתוב על "בריונות" כהתנהגות טיפוסית של אנשי השומר, אשר היא הגורם לסכסוך, על סמך כרוז שהפיץ איש "השומר" אחד, מיכאל שפאל, במקום אחד, רחובות, שאיומיו על האיכרים לא יצאו לפועל בסופו של דבר, זה קצת גוזמה מחקרית. ובאשר לטענה שאנשי "השומר" התייחסו לנשים כ"נערות משרתות", הרי תולדות ההתיישבות הקיבוצית מלאות במקרים דומים.

ישראל מידד

שילה