הטור שלי במדור מיקרוסקופ ב"בשבע" מיום 25.3.2010, גליון 287

מרור מתוצרת הארץ (הנהדרת)
ישראל מידד

* במשדר 'מבט' ביום שני השבוע, לאחר מסירת דיווח מוושינגטון על ועידת אייפא"ק, התפנתה איילה חסון להשיב על שאלה מהמנחה באולפן בירושלים. השאלה היתה האם הדי הצבעת הממשלה בעניין בית החולים ברזילי באשקלון מגיעים גם לשם. חסון השיבה בחיוב, אך הקדימה את הדיווח העובדתי במלים אלה: "הביקורת החריפה מאוד, והמוצדקת אם יורשה לי לומר... (על ההחלטה) המיותרת..." להבנתי, חסון אינה רשאית להביע דעה אישית כזאת. היא פשוט הפרה את הקוד האתי של רשות השידור. ומה יחליט הממונה על קבילות הצבור, שאליו הוגשה תלונה בנדון? האם יצדיק את התלונה? ואם כן, מה יקרה לגב' חסון? תזכה לנזיפה, תיקנס בשכר של יום, תושעה? אם אין אמצעי ענישה לממונה, במה הועילו זקני רוממה?

* מחקר אקדמי חדש מוכיח שמה שאנו רואים ב'ארץ נהדרת' אינו צל ההרים אלא הטייה ברורה. במסגרת קורס בהדרכת ד"ר דורון נבות באוניברסיטת חיפה, הסטודנט צחי בוחניק - שאינו חובש כיפה - בחן את התוכנית בכלים מקצועיים. השערת המחקר שלו היתה שהתוכנית מפלה את ציבור המתנחלים, ומציגה אותו באופן שלילי יותר מאשר כל ציבור אחר. בוחניק קבע עוד שאחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על דרך הסיקור של התקשורת, היא מידת הקירבה החברתית- אידיאולוגית בין העיתונאים והעורכים לבין הקבוצה המסוקרת. כסימוכין להשערתו, הוא ערך סקר בהשתתפות 45 סטודנטים על תשעה מערכונים סאטיריים בנוגע למתנחלים באורך מצטבר של 29 דקות, ו-13 מערכונים על ערבים שארכו ביחד 53 דקות. למרות היתרון בזמן, הערבים זכו ל-42 אזכורים שליליים בלבד, מול 111 כלפי המתנחלים. ומה שחמור יותר, בעוד ערבים זכו לפחות ל-17 אזכורים חיוביים, המתנחלים זכו לאפס אזכורים חיוביים.

בתגובה מסרה הזכיינית 'קשת' מפעילת התוכנית כי "ארץ נהדרת היא תוכנית סאטירה המהווה שיקוף למציאות הישראלית... באופן מסורתי תפקידה של הסאטירה לבקר ולאתגר את החברה והמדינה בה היא פועלת". גם אם אני חולק על הקביעה הראשונה, הרי הטענה השנייה היא פשוט עיוות אחד גדול. כמובן שסאטירה מבקרת ואף שמה ללעג, אבל הם שכחו את החוק. כל מי שייכנס לאתר אינטרנט של הרשות השנייה יוכל לקרוא כי "הרשות מחויבת על-פי חוק למגמות המרכזיות הבאות... מתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה הישראלית באזורי הארץ השונים ובצורות ההתיישבות השונות ולהשקפות השונות הרווחות בציבור... שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן".

עד מתי ימררו את חיינו התקשורתיים?