על התקשורת מתקשורתן

אלדד קובלנץ: "בתקשורת מתבלבלים בין כוח לכוחנות"

אלדד קובלנץ - בוגר גל"צ, גלגל"צ, ערוץ 10 וקשת - בנה סטארט-אפ: ייעוץ חיצוני עצמאי לתחום התקשורת. הלקוחות: רשת, הטלוויזיה החינוכית ותחנת הרדיו "אקו 99" בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על התקשורת הישראלית ועל חוסר הערכים שלה - ומגלה מה למד מאבי ניר וממודי פרידמן

בגיל 24, אחרי 6 שנים בגלי צה"ל, אלדד קובלנץ החליט שבתקשורת הוא כבר לא יעבוד יותר בחיים. "הגעתי למסקנה שהעיסוק הזה בינוני ומשחית את הנשמה", הוא מספר בראיון ל"גלובס"..."עזבתי ללא כוונה
לחזור. הערכים הירושלמיים של הוריי, ברונקה ובנצי, של השכלה, הגינות ועבודה קשה, כל הדברים האלה, נראו לי קצת לא הולמים את הערכים של התקשורת".

...* זה מה שקורה בתוך חדרי התקשורת הישראלית? דורסנות?

"מניסיוני, התנהלות כאוטית וכוחנית בולטת בטלוויזיה המסחרית. לא מדובר במקומות קלים. חלק מזה
זה משום שמדובר בתעשייה מאוד צעירה שנמצאת בקשיים. בטלוויזיה המסחרית היקום הזה עוד לא הסתדר לחלוטין. כאוס זה אחד מהתנאים שמאפשרים לדברים פחות חיוביים במין האנושי לפרוח. הרי סדום חרבה בגלל חוסר ערכים. במקום שהוא מאוד לא סדור, גם בדברים מאוד בסיסיים, יחס לא ראוי לעובדים ולספקים הוא יחסית לגיטימי. בעיניי זה ממש מיותר, ואפשר לשנות את זה. אני עדיין מאמין".

...* לעשות שידור ציבורי זה לא לוותר מראש על רייטינג?

"אני חושב שבמקרה הזה לא צריך לוותר על גרם איכות, ועדיין אתה יכול להגיע לקהל טיפה יותר רחב".

...אחת הדרכים שבהן קובלנץ מתכוון לחזק את החינוכית, היא להפכה לאי ביצירה הישראלית, שבמובן מסוים באמת מחויב למקום הזה ולאנשיו, בלי ציניות. "הישראליות היא אחת הדרכים לחבר קהל יותר גדול לתחנה
הזאת", הוא מדגיש, "אבל מעבר לזה, זה חלק מתפקיד השידור הציבורי. לא להיות שופר של השלטון חס ושלום, אלא באמת לייצר חיבור לארץ הזאת ממקומות יצרניים של חשיבה".

* אתה נהנה מהיצירה הישראלית היום?

"היצירה הישראלית הטובה היא היצירה שיש בה אהבה לארץ, תשוקה לשיפור החיים במקום הזה ואת הסקרנות לחקור את התרבות הנעשית מחוץ לגבולות המדינה. יצירה שלא מתנצלת על מה שמחבר את האנשים שחיים
פה, אבל גם לא מפחדת להישיר מבט במראה ולאתר את המקומות שבהם ניתן לגדול ולהשתנות.

"משפחת בנאי עשתה את זה בתיאטרון, בקולנוע ובבמות הבידור. משפחת גפן עשתה את זה בכתיבה, בפזמונאות ובשירה. רשף לוי הוא מופת ליצירה מבריקה בטלוויזיה ובקולנוע שמוכיחה שאין סתירה בין רומנטיקה לציניות, עשייה המערסלת בתוכה רצינות והומור. הישראלים החדשים באקטואליה הם דווקא אנשי ההתיישבות הלאומית. עמית סגל ושרה בק הם דוגמאות למצוינות, חקרנות, חריצות, נדיבות וביקורתיות שהם תמצית הישראליות
היפה. ערוץ תקשורת מסחרי או ציבורי יפרח רק אם ישמור על אחדות ההמונים, אך גם ישכיל להראות את ייחודיות האחרים".

* היצירה הישראלית מסתכלת לקהל שלה בגובה העיניים, או שהיוצרים מנותקים מהלך הרוח הציבורי?

"אני ממש לא חושב שהיוצרים הישראלים מנותקים מהלך הרוח הציבורי. אני כן חושב שהיוצרים הישראלים הם
אחת מהבעיות בשידור המסחרי. נוצר מצב שהברודקאסטרים הם הגורם שנתפס על-ידי יוצרים כגורם המסרס, המדכא, המנסה להזיז לאמצע. זה לא אמור להיות ככה".

* כשאתה עובד בשביל משרד החינוך אפשר לתכנן תכנונים כלשהם לטווח ארוך, אפילו ערכיים?
"מניסיוני ביחידת הסמך הקודמת שהייתי בה, גוף התקשורת הכי חופשי בישראל, הוא דווקא גלי צה"ל. מפקד גלי צה"ל זה תפקיד החלומות מבחינת עורך ראשי ומנכ"ל של גוף תקשורת, כי היכולת שלו לייצר ערוץ חף מלחצים הרבה יותר גבוהה מאשר בעיתונות הכתובה או בערוצים המסחריים"...