6.10.2011

הטור שלי במדור מיקרוסקופה של "בשבע" גליון 446 מיום 9.6.2011


לפני שבוע נפל דבר בעולם התקשורת: בפעם הראשונה בתולדות העיתון 'הניו-יורק טיימס' בן ה-163 שנה, מונתה אישה לתפקד העורכת. ולא רק אישה, אלא יהודייה ושמה בישראל ג'יל אלן אברמסון, אשר גדלה במנהטן, בשכונה הליברלית 'אפר ווסט סייד'. לא שלא היו עורכים יהודים לפני כן, והרי העיתון נרכש עוד ב-1896 בידי משפחת אוכס-סולצברגר הגרמנית-יהודית, אלא שבכל זאת, העולם התקשורתי הוא עדיין עולם גברי. ויום לאחר מינוייה, היא כבר גרמה לסערה תקשורתי.

בטור קצר שהתפרסם ביום הודעת המינוי, אברמסון סיפרה ש"בשנות ילדותי, בבית שלנו העיתון הניו-יורק טיימס בעצם שימש חלופה לדת. מה שקבע הטיימס היה בהחלט האמת לאמיתה". מה שעלה בעצם מהאמירה הזאת היתה העובדה שאותו חוג של ליברלים אינו אלא כסות ל'מסדר נזירים' החותר להפוך את הסובב אותו לצבא מגויס.

ומה עשה העיתון שלה תוך יממה? הוא צינזר את דבריה. אם תיכנסו לאתר של העיתון, כבר לא תמצאו את הדברים. הם נמחקו. הסיבה, לפי דוברת אחת היתה "חוסר מקום". הקביעה של העורכת שהעיתון היווה "דת" החזיקה מעמד וירטואלי כ- 12 שעות. אמנם יש כאלה שכבר שמרו את הציטטה, שנמצאת במקום אחר באתר. אבל נקיטת הצעד הקיצוני רק תרמה לחיזוק החששות של רבים שהעיתון הוא מוקד להתנשאות, חשיבות עצמית וכלי פוליטי המקדם השקפות רדיקליות שמוחזקות כ'קדושות' ברמה דתית.

-----------

הגירסה הלא-ערוכה

יש גם "תורת הניו-יורק טיימס"לפני שבוע, עולם התקשורת נדהם לקבל את הידיעה שבפעם הראשונה בתולדות העיתון "הניו-יורק טיימס" בן ה- 163 שנה, מונתה אשה לתפקד העורך, סליחה, העורכת.  ולא רק אשה אלא יהודיה ושמה בישראל: ג'יל אלן אברמסון, אשר גדלה במנהטן, בשכונה הליברלית 'אופר וושט סייד'.  לא שלא היו עורכים יהודים לפני כן, והרי העיתון נרכש עוד ב- 1896 בידי משפחת אוכס-סולצברגר הגרמנית-יהודית, אלא שבכל זאת, העולם התקשורתי עדיין עולם גברי.  ויום לאחר מינוייה, היא כבר גרמה לסערה תקשורתי.

בטור קצר שהתפרסם ביום הודעת המינוי, אברמסון סיפרה ש"בשנות ילדותי, בבית שלנו העיתון הניו-יורק טיימס בעצם שימש חלופה לדת.  מה שקבע הטיימס היה בהחלט האמת לאמיתה."  אני, כמו אחרים, הבחנתי מייד שבעצם מה שעלה מהאמירה הזאת הייתה העובדה שאותו חוג של ליברלים אינו אלא כסות למסדר נזירים החותר להפוך את הסובב אותו לצבא מגויס.

ומה עשה העיתון שלה תוך יממה?  הוא צינזר את דבריה.  פשוט, אם תיכנס לאתר של העיתון לא תמצא יותר את דבריה.  הם נמחקו.  הסיבה, לפי דוברת אחת היה "חוסר מקום" ועוד: לאחר שאברמסון, העורך היוצא ביל קלנר והמו"ל, ארתור סוזלצברגר התייצבו בחדר החדשות וסיפקו ציטטות חדשות, הרי החומר הישן בחלקו ירד מן האתר ציינה הדוברת.  הקביעה של הערוכת שהעיתון היווה "דת" החזקיה מעמד וירטואלי כ- 12 שעות.  אמנם יש שכבר אלה ששמרו את הציטטה שנמצאת במקום אחר באתר אבל נקיטת צעד די קיצוני רק תרם לחיזוק החששות של רבים שהעיתון הוא מוקד להתנשאות, חשיבות עצמית וכלי פוליטי המקדם השקפות רדיקליות שמוחזקות אצל הברנז'ה של העיתון כ'קדושים' ברמה דתית.

וכמובן, אם באיזו 'דת אזרחית' מדובר, קל יותר להבין את המעשה החצופה והבלתי-אתית של יונית לוי כאשר שישמשה בעורץ 2 לא רק כמתרגמת את דבריו של ראש הממשלה נתניהו אלא גם התירה לעצמה להוסיף מה שהוסיפה.  ויש "מבקרי תקשורת" כמו לי-אור אברבך שלדעתו "יש כאן תהליך חוצה כלי תקשורת ומוסדות רגולטוריים שמבקש להפחיד את התקשורת" ובעצם, הבעיה היא לא הפרשנות של יונית אלא שא לא התאימה לאנשים מסוימים.  ולכן, על צרכני התקשורת להכריז שאין בכוונתם לסגוד לכוהני הדת הזרה הזו שאין בה לא אמת ולא מוסר.


0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית