הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" שב"בשבע" גליון 468 מיום 17.11.2011

חובות משלמים

שפשפתי את עיניי, אבל המלים שעל המסך עדיין היו שם. לפי דיווח בוואלה אמרה דליה דורנר, שופטת ביהמ"ש העליון לשעבר וכיום נשיאת מועצת העיתונות, שמשבר ערוץ 10 הנוכחי (חובות של כ-60 מיליון שקלים), גורם ל"השלכות חמורות על הפלורליזם החדשותי בישראל". פלורליזם? האם יש אדם אחד בציון שבאמת מאמין שהתקשורת המשודרת בישראל – הערוץ הראשון, השני ו-10, קול ישראל וגל"צ - מציגה בפני צרכניה גיוון ואיזון? אחרי הקמפיינים האחידים והמתוזמנים ואולי אפילו מתואמים למען מחאת 'הצדק החברתי' ונגד 'הפצצת מתקני הגרעין האירניים', דורנר איננה מסוגלת לקלוט שבמעבר מהערוץ הראשון לשני ומהשני לערוץ 10 התרחש שיבוט של חשיבה מערכתית? אין פלורליזם, ויש מגזרים רחבים שהודרו מן המסך ומהמיקרופון. לא קמו בתי-ספר לעשייה עיתונאית חלופית, והמשקיעים והמנהלים באו מהמגזר הידוע של בעלי-הון 'סוציאליסטים' (הזהות האמיתית של השמאל הישראלי) המתעבים את כל מה שהימין מסמל במדינה. התקשורת הציבורית והציבורית-למחצה בנתה את עצמה על הכסף של כולנו ונהנתה משך שנים רבות, במיוחד במקרה של ערוץ 10, מתמיכות וכיסוי גרעונות ומביטולים ודחיות של מיליוני שקלים רבים מהפוליטיקאים, מבלי שתהיה מוטרדת מקרבתם. ופתאום, התלות והקרבה לפוליטיקאים הפכו ל'אסון מוסרי' על גבול 'ריסוק הדמוקרטיה'.

חובות יש לשלם. אתיקה עיתונאית מקצועית יש לקיים. זה כל הסיפור, גברתי השופטת.

ישראל מידד

^