הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 473 מיום 22.12.2011

שיטת המִסגור

כפי שכתבתי כאן בעבר, אחד מהכלים באמתחתם של מבצעי ההטייה התקשורתית הוא המסגור. כתב, עורך ומפיק יוצרים חדשות לפי שיקוליהם, ואם רצונם הוא לעוות, הם יבחרו בזווית צילום מסוימת. ואם רצונם לבזות, שאלות המראיין יקברו את המרואיין בעודו חי... הם משתמשים במינוח שנוח להם כדי למסגר את הידיעה בתוך מתווה שאינו משאיר שום פתח מילוט אלא למשופשפים ביותר.

בתוכנית 'פגוש את העיתונות' של ערוץ 2 ששודרה במוצאי שבת בהנחייתה של דנה ויס, ישבו ליד שולחן הדיונים יורם פרי, דן חלוץ, המפכ"ל לשעבר משה קראדי והשופט בדימוס אמנון סטרשנוב. בנוסף לכך, שודרה גם הצהרתו המתלהמת של בנימין בן-אליעזר (ללא התיקון המאוחר).

המשדר נפתח אמנם בהופעה של מזכיר הממשלה צביקה האוזר ועם שלוש שניות של דברי רוה"מ נתניהו, אך האוזר היה במיעוט. וכדי להשלים את קווי המסגור כמעט באופן הרמטי, מישהו חשב על קלף מנצח: הכותרת שרצה לכל אורך הדיון היתה: "איך מתמודדים עם טרור יהודי". בלי סימן שאלה. אז בעוד אורח זה או אחר מביע דעה, צרכן התקשורת נלכד מול המסך שאומר לו שיש "טרור יהודי". לא מתפרעים, ולא פעילים ולא חמומי מוח אלא טרוריסטים.

אבל בכל זאת ההשפעה עומעמה בכך שבתחתית המסך שודרו עדכונים חדשותיים שכללו שמאבטח נדקר בידי פלשתיני במעלה אדומים ובכיר הג'יהאד האיסלמי שנעצר ביו"ש, ידיעות אודות טרור אמיתי, שבוודאי קלקלו למפיקי התוכנית את האג'נדה ופרצו את המסגור שביקשו לכפות עלינו. מסתבר שלפעמים החדשות כן יכולות להציל אותנו מהיד המכוונת והממסגרת של אנשי התקשורת, שכל מקצועיותם היא איך לא לשמור על אתיקה מקצועית.

ישראל מידד