מכתב תגובה שלי במוסף הארץ על האצ"ל

הם התחילו

בעקבות דבריה המבולבלים והלא-מדויקים של השרה ציפי לבני, כאילו קיימת מין הפרדה פילוסופית שיש "להבין" אותה, בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות ובין "לוחמי חופש" למחבלים (הפרדה שכלל אינה קיימת בתפישתם של ארגוני החבלה), בא תום שגב ומעלה שוב את הטענה שבמאבק המזוין של חיילי האצ"ל אין כל הבדל בינם לבין אנשי פתח, חמאס והג'יהאד ("מבחן ציפי לבני", מוסף "הארץ" 21.4). אלא שהאצ"ל לחם שתי מלחמות.

במרד האצ"ל שהוכרז ב-1944 כדי להשיג שחרור לאומי מהשלטון הבריטי, לא התנהלה שום לחימה נגד מטרות אזרחיות. אין זאת אומרת ששום אזרח לא נפגע, אבל במאות הפעולות שבוצעו, לא היתה שום כוונה מראש לפגוע באזרח בריטי. יתר על כן, ננקטו צעדים כדי למנוע פגיעה כזאת, כולל ביטול מבצעים, העמדת שלטי אזהרה ועוד.

גם בפיצוץ בניין השגרירות הבריטית ברומא, שלא כפי ששגב מבקש לקבוע, זו לא היתה "מטרה אזרחית". בבניין הזה התנהל המעקב נגד תנועת היהודים שביקשו לשוב למולדתם בהתאם למשפט הבינלאומי אשר בריטניה בגדה בו. הפיצוץ תוכנן לשעת לילה מאוחרת, כדי למנוע נזק גופני בעוברי אורח.

מלחמתם השנייה של אנשי אצ"ל, נגד ערביי הארץ, אמנם היתה אחרת. זו היתה מלחמה בין-קהילתית וכולה בעצם, משני הצדדים, התנהלה אך ורק נגד ובקרב האזרחים. לאצ"ל לא היתה כל ברירה להימנע מלהשיב מלחמה נגד אויב שבחר ראשונה, החל מפרעות פסח בתר"פ, לנסות לחסל פיסית יהודים בארצם.

נוסח המקור כאן