מכתבי המגיב לכתבה בעניין הר-הבית
בתגובה על "במקום הכי נפיץ בעיר" מאת מירון רפופורט ("הארץ", 7.3)
מירון רפופורט מתרעם, בשמו ובשם ד"ר רפי גרינברג, על הפרויקט של בניית בית כנסת סמוך להר הבית אבל מחוצה לו. הפרויקט מתואר כ"פרובוקציה", "מוזר", "מזעזע" ועוד תיאורים סנסציוניים.
בניית בית כנסת היא בעיה, אבל בניית שני מסגדים מתחת להר הבית תוך כדי גרימת הרס ארכיאולוגי אדיר, סיכון יציבות החומה הדרומית, עבודות עפר בכלים חצי-כבדים ברצפת הר הבית, בליווי מסע הסתה של ראשי התנועה האיסלאמית - כל זה בסדר?
האם יש להבין שלא רק שאין זכויות כלשהן ליהודים בתוך האתר המקודש להם ביותר - אלא גם מחוצה לו מוטלות עליהם מגבלות?
ישראל מידד
שילה
תוויות: בית כנסת אוהל יצחק, הר הבית
1 תגובות:
וואו...
זה מדהים איך שהבחור מהארץ כותב על הפרוייקט של בניית בית־הכנסת במנהרות הכותל כאילו זה הדבר הנורא ביותר שקרה אי־פעם במזרח התיכון.
אני מסכים איתו לגבי זה שלבנות בית־כנסת מתחת לאדמה במקום מעליה זה דבר מצחיק ומזעזע, אבל עדיין.
כתיבה כל־כך מגמתית, שזה אמור לחרות לכל מי שיש לי טיפה של יושר וכנות.
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית