הטור שלי בשבועון בשבע
אשתו של בנימין נתניהו, שרה, מהווה מטרה עבור התקשורת הישראלית. להערכתי, יותר ממחצית נשותיהם של כל החברים של אותם עיתונאים בכירים וחצי-בכירים, שלא לדבר על רוב רובן של נשות התעשיינים, בעלי ההון, של הזמרות, השחקניות, מתנהגות בצורה הרבה יותר גרועה משרה נתניהו. אבל כלפיהן התקשורת היא אוהדת. ויותר מאוהדת, היא מסתירה.
רק כאשר יש איזה ריב פומבי או תיק גירושים עסיסי, דוךף החוצה קצת ממה שקורה בעולם הנוצץ.
יש עוד אשת פוליטיקאי שמשום מה, התקשורת נזהרת בכבודה או אולי, בכבודו. כוונתי לסוניה פרס. אינני מתכוון שסוניה מתנהגת שלא כשורה. להיפך. היא בסדר גמור. אבל איך זה שהתקשורת מתעלמת, להוציא כמה ימים בתחילת השתכנותו של בעלה בבית הנשיא, שנשיא מדינתו חי בעצם בנפרד מאשתו? מדוע היא איננה עוברת למשכן נשיאנו? האם היא דרשה משהו ממנו וכוסעת עליו? האם יש עוד משהו? אם אשת פוליטיקאי היא מטרה מוצדקת לביקורת, מדוע לא אשתו של שמעון פרס? או האם התשובה היא שהתקשורת הישראלית איננה מסוגלת לדווח על שום דבר חריג כשמדובר בשמעון פרס?
תוויות: בנימין נתניהו, סוניה פרס, שמעון פרס, שרה נתניהו, תקשורת
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית