פסק-דין בעתירה לבג"צ בעניינה של רבקה מאירציק

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5045/08

בפני:
כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ח' מלצר

העותרת:
רבקה מאירצ'יק


נ ג ד

המשיבים:
1. השופטת ניצה מימון-שעשוע
בית משפט השלום בכפר סבא

2. מדינת ישראל

עתירת "הביאס קורפוס"

בשם העותרת:
עו"ד ויסולי אביעד

פסק-דין
השופט א' א' לוי:

בהליך שבפנינו – וכותרתו "עתירה מסוג הביאס קורפוס", משיגה העותרת על החלטתו של בית-משפט השלום בכפר-סבא להותירה במעצר, שתכליתו הבטחת התייצבותה לדיונים בהליך הפלילי המתקיים בענינה באותה ערכאה.

העותרת עומדת לדין בחשד לביצוע עבירות של הסגת גבול, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר וסירוב לנטילת אמצעי זיהוי. על-פי המיוחס לה, ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2.4.08), תקפה העותרת בנשיכה ובמכות שוטרים שעסקו בפינויה מן המאחז שבות עמי בשומרון. לאחר שנעצרה היא סירבה להצטלם ולאפשר נטילתן של טביעות אצבע. מאז אותו אירוע היא מוחזקת במעצר, ממנו לא שוחררה הואיל וסירבה למלא אחר תנאי השחרור. בהחלטה מיום ד' בניסן התשס"ח (9.4.08), קבע בית-משפט השלום כי העותרת "מתחמקת באופן שיטתי להתייצב להליכים המתנהלים בעניינה, אינה משתפת פעולה בכל דרך עם הדיונים, מפירה החלטות שניתנו בענין תנאי שחרורה ובענין התייצבותה ומחבלת בניהולם התקין של ההליכים הפליליים". המעצר הוארך מעת לעת לפרקי זמן קצובים, עד שביום ט"ז בניסן התשס"ח (21.4.08) קבע בית-משפט השלום (כבוד השופטת ק' רג'יניאנו), כי אם לא יקוימו תנאי הערובה תישאר העותרת במעצר עד תום ההליכים.

בתאריך ט"ו באייר התשס"ח (20.5.08) נדון בבית-המשפט המחוזי מרכז עררה של העותרת על המשך החזקתה במעצר. בית-המשפט קבע כי קיימת עילה למעצר עד תום ההליכים מכוח סעיף 21(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. עם זאת נקבע, כי לא מולאה דרישתו של סעיף 21(ב) לחוק, לפיה לא יינתן צו מעצר קודם שהוצגו ראיות-לכאורה לאשמה. בית-משפט השלום נתבקש לפיכך לבחון בהקדם את התשתית הראיתית שלחובת העותרת.

מסיבות שונות, שמתקשה אני ליישבן עם הזכות היסודית לחירות ממעצר, התקיים הדיון בבית-משפט השלום רק בתאריך כ"ז באייר התשס"ח (1.6.08). לסופו נקבע כי ההחלטה תינתן היום, ב' בסיוון התשס"ח (5.6.08). אתמול הוגשה העתירה שבפנינו, ובה נטען כי בית-משפט השלום "מתעלם באורח סדרתי" מהוראותיו של חוק המעצרים.

דין העתירה להידחות על הסף, ולא משום שדומה כי בא-כוחה של העותרת נחפז להגישה על אף ההכרעה הצפויה בבית-משפט השלום, אלא הואיל ובית-משפט זה אינו הערכאה המתאימה לבירור הטענות. ככל שמבקשת העותרת להשיג על החלטות בנושא המעצרים, עליה לעשות זאת בדרך הקבועה בחוק, ועתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק לא תוכל להחליפה.

מטעם זה, אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, ב' בסיוון התשס"ח (05.06.08).

ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט