ילדים? באמת?

הרבה זמן רץ ברדיו תשדיר שהוציא אותי מדעתי. הקריין מנה את ימי שביים של גלעד שליט וחטופי לבנון וסיים במשפט: "כולנו מחכים שהילדים יחזרו הביתה". גולדווסר ורגב לא היו ילדים, אלא חיילים שנפגעו במהלך שרותם, בעודם ממלאים משימה הנובעת מהחוזה הקולקטיבי בינינו לבין המדינה.

אבל הקריין צודק. במדינה שבה החוזה הזה מופר מדי יום, שבה קוטבי השלטון הם אפללו וטלנסקי, החייל כבר אינו חבר בקולקטיב. הוא רק הילד של אמא ואבא שלו. היום הילדים של מיקי ושלמה, טובה ז"ל וצבי, חוזרים הביתה. אל תחפשו משמעויות לאומיות. במקום שבו הושלמה תכנית ההתנתקות, זה מה שנשאר.

עפר שלח