ועוד טור של ביקורת תקשורת בשבועון בשבע

ובכל זאת, עיתונות חוקרת/ ישראל מידד

פסיקתו של שופט בריטי בעניינו של נשיא התאחדות הספורט המוטורי העולמי, מקס מוסלי, מעוררת תסיסה באנגליה. השופט קבע שאם אין יסוד פלילי למעשיו של איש ציבור, אין זה משנה עד כמה מעשיו לא-מוסריים, מגעילים ודוחים - אין כל רשות לכלי תקשורת לחדור לפרטיותו.

בשנים האחרונות 'הצטיינה' העיתונות הבריטית בדיווחים צהובים ביותר על אנשי הארמון המלכותי, כוכבי ספורט ובידור ועוד. הדיון עדיין לא תם אבל יש השלכות מנושא זה גם להתנהלותה של התקשורת הישראלית.

מצד אחד, מושמעת כעת תרעומת קשה נגד אופי הסיקור של פרשת אולמרט-טלנסקי ובמיוחד ההדלפות הרבות. תופעה זו הרי איננה חדשה בארצנו. אך מצד שני, שופטים ויועצים משפטיים מכריזים שיש עניינים אשר שייכים יותר ל"בית המשפט הציבורי" ולא למסדרונות ולאולמות של בית המשפט. זאת אומרת, שגם אם לראש ממשלה כמה וכמה דירות, ועשרות רבות של עטים נובעים, והרבה טיסות, ושדרוג רמת הלינה, ובמגירותיו הרבה מעטפות – ובתנאי שהדבר אינו פלילי- ההכרעה תעבור לידי הציבור בבחירות. הבעיה היא שלציבור אין כל כוח, חוץ מהתקשורת, להפסיק התנהגות כזו באמצע והוא צריך לחכות למועד הבחירות. אין ברירה, כדי להביא להתערבות של המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט, עדיין האזרח הקטן זקוק לעיתונות חוקרת, אתית ומקצועית.