הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" בשבועון בשבע

התקשורת בגלות/ ישראל מידד

שבועיים בגלות אמריקה מסוגלים לרפא את הישראלי הממוצע מהתעסקות אובססבית בחדשות, או לגרום לו מועקה נפשית מכך ששיטוט בתוכניות החדשות בקושי מספק ידיעות כלשהן על הנעשה בארץ. התקשורת האמריקנית לא מקדישה לנו אפילו כמה שניות אלא אם כן, חלילה, יש פיגוע. מחשב לא היה זמין לי כך שגם אתרי האינטרנט היו רחוקים ממני.

נכון, יש עיתונות יהודית מכובדת, בעיקר שבועונים שרובם נותנים במה למרכז ושמאלה. אבל רוב היהודים שיש להם את העוצמה להשפיע קוראים את הניו-יורק טיימס ואת המקבילים לו בלוס-אנג'לס, שיקאגו ומיאמי. כתוצאה מכך דעת הקהל אשר המחנה הלאומי זקוק לה כאן בארץ לא נחשפת לעמדותיו. אם אחינו בארה"ב אינם יודעים ואין להם את הכלים לנתח חדשות ותהליכים פוליטיים, ל'שלום עכשיו' ולארגוני שמאל אחרים תהיה היד על העליונה.

כדי לאזן את המצב, הייתי ממליץ על הקמת ערוץ כבלים שישדר חדשות בתוכנית יומית עד לשעה. אם בטלוויזיה שהיתה בבית בו התארחתי היו כ-500 ערוצים, בוודאי יש מקום גם לערוץ חדשותי כזה.