הדרכתו של הרב אלחנן בן-נון: על הפגנות ופעילות מחאה

בע"ה מוצש"ק פר' 'חיי שרה' כה' בחשון


לאחי ורעי תושבי שילה וסביבותיה,

שלום וברכה!


בעקבות המצב המסובך, בו אנו נאלצים להפגין ולמחות גם מול חיילים ושוטרים, ברצוני להבהיר את דעתי בנוגע לפעילות זו, המתקיימת לפרקים באזור הישוב.

ביסוד מעשינו עומדת האמונה הברורה שד' מנהיג אותנו במהלכי הגאולה, ולכן מה שאיננו יכולים לעשות, או שאיננו רשאים לעשות מצד הדין והאמונה לא יפיל את המהלך כלו. ההרגשה, שאם לא נעשה דבר מה, כלו כל הקצין, אין לה על מה שתסמוך. התסכולים והסבוכים רבים, אבל אנו באמונתנו המוצקה והמתמידה נעמוד.

לא רק במעשי ד' באופן נסי אנו מאמינים. בראש ובראשונה אנו מאמינים בכוחו האלקי, הרוחני של עם ישראל, ההולך ומתחזק למרות כל הסבוכים. ודאי שאנו רוצים שהכל יהיה מהר; 'משיח עכשיו' ואח"כ 'שלום עכשיו', אבל מהלכי הגאולה מלאים סבוכים שרק ד' מנהיגם, ואנו בטוחים ורגועים בהנהגת ד'. יש שמתוך יאוש אנשים נתפסים למעשים אסורים או קיצוניים. בעיקר גורמים לכך רוחות רעות המשתלטות על ההנהגה של המדינה כבר עשרות שנים. זהו מה שקרה לשאול המלך, שהשתלטה עליו הרוח הרעה, ואנו מצפים להופעת בן דוד. גם אז היה המהלך מלא סבוכים, וספר תהלים מלא בזעקותיו של דוד על רדיפתו. מובן, איננו 'דוד' גם פלוני אלמוני אינו 'שאול'. בינתיים, במקום האישים עצמם, אנו מדברים על כוחות הרוחשים בנפש האומה.

מאידך, המאורעות הקשים שעברו עלינו בשנים האחרונות מלמדים אותנו, שאיננו רשאים לשבת בשקט מול מעשים של הרס והשחתה, ובמיוחד כאלה הגובלים באכזריות. יש חובה מוסרית והלכתית למחות על התנהגות כזאת, שלצערנו מגיעה דרך מערכות של המשטרה או של הצבא שלנו. הרס מבנים והשחתת רכוש המופעלים בסגנון של איפה ואיפה כלפי מתיישבים, והתעלמות מפגיעות חוזרות ונשנות של ערבים ושל אנרכיסטים, הם דברים חמורים. פעמים רבות פעולות אלה של המשטרה מלוות גם בפגיעות גופניות בלי שום הצדקה רק כדי להוכיח שליטה כנגד הצבור, שאין רודף שלום יותר ממנו.

יחד עם זאת, איננו שוכחים שכחות הבטחון שייכים למדינת ישראל, ואנו נשמור בכל כוחנו על המדה הראויה גם מול מעשי התגרות. אנו יודעים שיש מי שמנהל את עולמנו ואת מדינתנו, והוא יודע את טוהר מעשינו, ובלי ספק, יובילנו לגאולה שלמה. כל הפועלים נגדנו לרעה עתידים להתבייש ולבקש סליחה על התנהגות פרועה והוצאת לשון הרע ורכילות כנגד צבור שלם. איננו מיואשים מאמונתו ומכוחו האמיתי של עם ישראל, ואנו מייחלים לראות אנשים אלה חוזרים בתשובה, ומתקנים את כל מה שקלקלו במלוא המחיר שעליהם לשלם. איננו מתייאשים ממערכות השלטון של מדינתנו למרות ההדרדרות בחלקים רבים שלהם. יודעים אנו שעם ישראל צועד קדימה להיות מוסרי יותר, וגדול יותר בתורתו ובמעשיו.

עיקר פעולותינו אינן פעולות מחאה. העיקר הוא לבנות בחומר וברוח את מדינת ישראל וחלקיה. נמשיך לבנות ולתרום כל אחד בחלקו את מה שאנו יכולים. מאידך, כאשר מתרחשים אירועים של הרס ופגיעה אנו נאלצים לצאת ולמחות, משום שהשתיקה עליהם משדרת הסכמה ואף גורמת להפקרות גדולה יותר.


מתוך כך, נגזרים הדברים המעשיים הבאים:

1. חשוב לצאת ולמחות על פעולות של פגיעה והרס.
2. יש חשיבות לצאת בצבור גדול כפי האפשר עם שלטים המבהירים את המחאה.
3. המטרה אינה התנגשות עם כוחות הבטחון גם לא באלימות מילולית.
4. יש להזהר מלהגרר להתגרות ולפעולות אלימות.
5. הכרח הוא שתהיה מנהיגות אחראית בשטח, ויש להשמע להוראותיה. מי שאינו מוכן לקבל את הדרך הזאת באופן מעשי, מתבקש שלא להשתתף אתנו, ולא לגרור אותנו לגבות פעולות שאינן ראויות.
6. במדה וגדלו של הצבור גורם לחסימת צומת, צריך להזהר, ולעשות זאת באחריות בלי לסכן איש.
7. אין שום היתר לזרוק אבנים על ערבים. פעולה זו מסוכנת מאד, ואסור להשתמש בה בשום אופן. [אין מדובר במצבים של סכנה ליהודים כמובן]
8. נערים המשתתפים בפעולות אלה חייבים להיות בהשגחה של מבוגרים, גם מפני הסכנה להם, וגם מפני שלא תמיד שקול הדעת שלהם אחראי די. הכרחי שאנשים מבוגרים ישתתפו בפעולות כאלה, ולא ישאירו אותן לנוער.
9. אין שום היתר לחרף ולגדף שום יהודי גם אם לדעתי הוא פועל באופן לא מוסרי ולא חוקי. הדבר אינו מועיל ואף מזיק.
10. יש לזכור כי במאבק לא כל מה שמותר גם נכון לעשות. צריך לפעול מתוך בטחון, שד' פועל עם עם-ישראל ועם כל אדם שפועל ביושר ובנאמנות לתורה ולחוקי המדינה. כל מה שלא נצליח לעשות בעת הזאת, אנו סמוכים ובטוחים, שד' יהיה בעזרנו להגשימו גם אם בדרכים מסובכות וקשות.

בשם ד' נעשה ונצליח ונלך יחד כולנו באור פני ד'.

אלחנן בן נון, שילה